פרידה....
לפני כחודש וקצת חוויתי פרידה. פרידה של בת זוז,פרידה של אהבת אמת, פרידה מהידידה הכי טובה דהייתה ואוליי הכי טובה שתהיה. למרות התנגדותי לפרידה הזאת זה קרה...{בצורה מוזרה}, והקושי שלי התבטא בכך שהייתי חייב לרשום את זה{חשבתי שאוליי זה יעזור}, לכן רשמתי וזה מה שיצא. הכרתי אותך בגיל 16 וקצת, את היית בת 16, סתם חבר הכי ביננו וזה היה נראה כאילו אף אחד מאיתנו לא רציני{בגלל הגיל}, למרות שזה נשמע מוזר את הראשונה שהזמנתי אותה לצאת איתי{היה בך משהו......אחר.} בהתחלה היינו נפגשים אצלך,הייתי הולך כשעה רק כדי להגיע לבית שלך{עוד לא היה לי רישיון והיא גרה בעיר קרובה},היה לי כיף בבית שלך למרות שהוא היה צנוע מאוד ואוליי זה אחד הדברים שיותר מאוחר גרמו לי להרגיש אלייך רגשות שלא הרגשתי עדיין כלפיי איש. אחרי כחודש וקצת אני זוכר שרבנו,הריב הראשון{היו עוד הרבה} שלנו, לא היה לך את הביטחון לבוא אליי הביתה ועל זה בעצם ניתקנו את הקשר למשך כחודש, אני התקשרתי בגלל תקופה קשה שחוויתי ורציתי לדבר למרבה הפלא איתך.... נהפכנו להיום הידידים הכי טובים, התחלת לבוא אליי ובילינו שעות על גבי שעות בצפיה בסרטים ובסתם להינות מעצם הקשר שלנו. במשך הקשר שלנו היו לנו המון ריבים,חלקם אפילו די מיותרים, אבל תמיד ידענו איך לעבור אותם בשלום... אחרי שנהפכת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי התחילו גם הרגשות לצאת{!!}, הרגשה שאת הכי טובה ויותר טוב ממך אני לא אמצא{עד היום אני חושב כך}, למרות שהיו לך המון חסרונות עדיין קשה לי להסביר איך...אהבתי אותך. לא רצית אותי רצית שנישאר "ידידים"{למרות שהיינו עושים דברים שחברי עושים} ועל כן די התבאסתי אבל הבלגתי והמשכתי בקשר... ואז...זה הגיע! יום גיוסי לצבא, הייתי ביחידה קרבית ובקושי הייתי חוזר הביתה ואת התחלת לאבד קצת את הצפון והתחלת לשכב{!!} עם מישהו שבקושי הכרת{זה היה קשה כי חשבתי שבראש שלך רק אני ואני היחיד שעשית את זה איתו}, זה היה קשה ובסוף החלטנו שכדאי שננתק את הקשר ומאז לא דיברנו במשך חצי שנה.......................... עד שמישהו מהבסיס שלי שמכיר את המשפחה שלך אמר לי שאת מתגעגעת{ברגע שהוא אמר לי שהוא גר ברחוב שלך סיפרתי לו עלייך} ו...התקשרתי.... הפעם הקשר נהיה אפילו מופלע עוד יותר.... השתנית, הפכת לבוגרת שמבינה עניין בהחלט אחת שאני חלמתי עלייה... לאחר כחודשיים הפכנו לחברים והיינו הכי מאושר העולם כי את שלי ואני רק שלך... התחלנו אפילו לדבר על זה שבעוד שנה נעבור לגור ביחיד וקצת אחרי זה אפילו נתחתן{אפילו רבת איתי על כמה ילדים יהיו לנו} אבל פתאום{משום מקום} אחרי כחודש אמרת לי "אני בדיכאון, ניסיתי לאהוב אותך אבל זה פשוט לא מסתדר לי, בוא נזור להיות ידידים" והתחלת לבכות, הרגשתי שאני לא יכול לחזור להיות ידיד שלך כי כבר עברנו יותר מידי וביקשת ממך קצת זמן, אמרתי לך שאנחנו רק צריכים קצת זמן להתרגל לעובדה שאנחנו ביחד. זה לא עזר, נפרדנו לגמרי, למחרת התקשרתי אלייך כדי לשאות אם את רוצה שאגיע לטקס סיום של הקורס בצבא שלך ואמרת לי שזה מיותר ולא הייתי צריך להתקשר ושבכל מקרה הקשר לא היה מצליח וזה עדיף לשנינו. היה לי קשה,ובכיתי הרבה, אחרי כחודש קיבלתי טלפון מהבית שלך וזאת הייתה אחותך שרצתה להביא לי אותך,ניתקתי לא יכולתי. אבל כמובן, אחרי שבוע נשברתי והתקשרתי לשאול למה היא התקשרה ואמרת שזה היה בטעות.........ומאז זה נגמר................................................ החברים אומרים שזה לא גיוני כי כשהם הסתכלו עלייה היא באמת הייתה נראית מאושרת איתי ולדעתם יש לה מישהו אחר... אני מבחינתי לא יודע... קשר של 3 שנים וקצת הלך וכנראה שלא יחזור.... עברתי איתה הרבה וכרגע עצוב לי אבל אני התגבר..... אהבתי הראשונה אוליי יום אחד אנחנו עוד ניפגש........אוליי.... זהו.
לפני כחודש וקצת חוויתי פרידה. פרידה של בת זוז,פרידה של אהבת אמת, פרידה מהידידה הכי טובה דהייתה ואוליי הכי טובה שתהיה. למרות התנגדותי לפרידה הזאת זה קרה...{בצורה מוזרה}, והקושי שלי התבטא בכך שהייתי חייב לרשום את זה{חשבתי שאוליי זה יעזור}, לכן רשמתי וזה מה שיצא. הכרתי אותך בגיל 16 וקצת, את היית בת 16, סתם חבר הכי ביננו וזה היה נראה כאילו אף אחד מאיתנו לא רציני{בגלל הגיל}, למרות שזה נשמע מוזר את הראשונה שהזמנתי אותה לצאת איתי{היה בך משהו......אחר.} בהתחלה היינו נפגשים אצלך,הייתי הולך כשעה רק כדי להגיע לבית שלך{עוד לא היה לי רישיון והיא גרה בעיר קרובה},היה לי כיף בבית שלך למרות שהוא היה צנוע מאוד ואוליי זה אחד הדברים שיותר מאוחר גרמו לי להרגיש אלייך רגשות שלא הרגשתי עדיין כלפיי איש. אחרי כחודש וקצת אני זוכר שרבנו,הריב הראשון{היו עוד הרבה} שלנו, לא היה לך את הביטחון לבוא אליי הביתה ועל זה בעצם ניתקנו את הקשר למשך כחודש, אני התקשרתי בגלל תקופה קשה שחוויתי ורציתי לדבר למרבה הפלא איתך.... נהפכנו להיום הידידים הכי טובים, התחלת לבוא אליי ובילינו שעות על גבי שעות בצפיה בסרטים ובסתם להינות מעצם הקשר שלנו. במשך הקשר שלנו היו לנו המון ריבים,חלקם אפילו די מיותרים, אבל תמיד ידענו איך לעבור אותם בשלום... אחרי שנהפכת להיות חלק בלתי נפרד מהחיים שלי התחילו גם הרגשות לצאת{!!}, הרגשה שאת הכי טובה ויותר טוב ממך אני לא אמצא{עד היום אני חושב כך}, למרות שהיו לך המון חסרונות עדיין קשה לי להסביר איך...אהבתי אותך. לא רצית אותי רצית שנישאר "ידידים"{למרות שהיינו עושים דברים שחברי עושים} ועל כן די התבאסתי אבל הבלגתי והמשכתי בקשר... ואז...זה הגיע! יום גיוסי לצבא, הייתי ביחידה קרבית ובקושי הייתי חוזר הביתה ואת התחלת לאבד קצת את הצפון והתחלת לשכב{!!} עם מישהו שבקושי הכרת{זה היה קשה כי חשבתי שבראש שלך רק אני ואני היחיד שעשית את זה איתו}, זה היה קשה ובסוף החלטנו שכדאי שננתק את הקשר ומאז לא דיברנו במשך חצי שנה.......................... עד שמישהו מהבסיס שלי שמכיר את המשפחה שלך אמר לי שאת מתגעגעת{ברגע שהוא אמר לי שהוא גר ברחוב שלך סיפרתי לו עלייך} ו...התקשרתי.... הפעם הקשר נהיה אפילו מופלע עוד יותר.... השתנית, הפכת לבוגרת שמבינה עניין בהחלט אחת שאני חלמתי עלייה... לאחר כחודשיים הפכנו לחברים והיינו הכי מאושר העולם כי את שלי ואני רק שלך... התחלנו אפילו לדבר על זה שבעוד שנה נעבור לגור ביחיד וקצת אחרי זה אפילו נתחתן{אפילו רבת איתי על כמה ילדים יהיו לנו} אבל פתאום{משום מקום} אחרי כחודש אמרת לי "אני בדיכאון, ניסיתי לאהוב אותך אבל זה פשוט לא מסתדר לי, בוא נזור להיות ידידים" והתחלת לבכות, הרגשתי שאני לא יכול לחזור להיות ידיד שלך כי כבר עברנו יותר מידי וביקשת ממך קצת זמן, אמרתי לך שאנחנו רק צריכים קצת זמן להתרגל לעובדה שאנחנו ביחד. זה לא עזר, נפרדנו לגמרי, למחרת התקשרתי אלייך כדי לשאות אם את רוצה שאגיע לטקס סיום של הקורס בצבא שלך ואמרת לי שזה מיותר ולא הייתי צריך להתקשר ושבכל מקרה הקשר לא היה מצליח וזה עדיף לשנינו. היה לי קשה,ובכיתי הרבה, אחרי כחודש קיבלתי טלפון מהבית שלך וזאת הייתה אחותך שרצתה להביא לי אותך,ניתקתי לא יכולתי. אבל כמובן, אחרי שבוע נשברתי והתקשרתי לשאול למה היא התקשרה ואמרת שזה היה בטעות.........ומאז זה נגמר................................................ החברים אומרים שזה לא גיוני כי כשהם הסתכלו עלייה היא באמת הייתה נראית מאושרת איתי ולדעתם יש לה מישהו אחר... אני מבחינתי לא יודע... קשר של 3 שנים וקצת הלך וכנראה שלא יחזור.... עברתי איתה הרבה וכרגע עצוב לי אבל אני התגבר..... אהבתי הראשונה אוליי יום אחד אנחנו עוד ניפגש........אוליי.... זהו.