פרידה
עמדתי במקלחת מתחת לזרם של מים קרים שנטחו עלי כמו גשם של מחטים, למרות זאת לא הוספתי מים חמים, היתי זקוקה לקור שירגיע את עצבי שהיו על הסף. שוב רבנו. בדיעבד אני יכולה לומר שהיתי אשמה בכל. כרגיל הוא ביקש הרבה מעבר למה שיכולתי לתת. "גם לי מגיע שתאהבי אותי!" צעק עלי, "את לא מבינה כלום ילדה!? מערכת יחסים זה דבר הדדי! אבל את הרי לא אוהבת אותי-נכון??" קולו עלה לטונים מדהימים באותו משפט שהיה חציו שאלה וחציו הצהרה ברורה.באותו רגע נשבר בי משהו "נגמר לי,אתה יכול להבין את זה??? נגמר לי מלשקר לכל העולם!" צעקתי עליו חזרה ובאותה שניה גמלה בליבי ההחלטה להיות אכזרית עד הסוף,"אתה צודק, אני לא אוהבת אותך, מעולם לא אהבתי" לחשתי בארסיות. פניו החווירו, הוא פנה בשקט לאחור, פתח את הדלת ויצא סוגר אותה חרש אחריו. ההכרה חדרה אלי בטיפטוף איטי- מה עשיתי??? הינו יחד כבר ארבע שנים, איך אחרי כל אותו הזמן אמרתי לו את אותם דברים נוראיים? עתה עמדתי במקלחת,מתחת לזרם הקר והמחשבות התרוצצו המוחי. הבנתי שזה נגמר. ´אבל לא ככה´ חשבתי לעצמי, אני פשוט לא יכולה להפרד ממנו בצורה כזאת, איך נפרדים ממישהו שאיתו חווית את הרגעים המרגשים הראשונים שלך, מישהו שאוהב אותך בצורה חסרת הגיון כמעט? סגרתי את המים ובהחלטיות תופפתי רטובה,יחפה וערומה אל המטבח שלי, פתחתי את המקרר וחפשתי אחר מבוקשי, המקרר היה ריק ומיותם ושיקף את ההרגשה שלי באותם רגעים. כעבור שעה עמדתי מול הדלת שלו,קופסת גלידה ביד אחת, בקבוק אייריש-קרים בשניה ותפילה בלב שהדלת הזאת לא תיטרק לי הישר בפנים כשהוא יבין מי עומד לפניו. הדלת נפתחה והוא עמד לפני- גבוה ממני בראש ונראה כמו ילד עם התלתלים הג´ינג´ים שנפלו על מצחו, והעיניים הנוגות. "למה באת?" שאל בקול עייף. ´להפרד´ רציתי לומר אך במקום זה רק שאלתי "אפשר להכנס?". הוא זז בשקט הצידה ונתן לי לעבור. מבולבל מבואי הביט בי בשאלה, אך חוץ מהבילבול מבטו שיקף נחישות. הוא פתח את פיו בכדי לומר משהו,לא אפשרתי לו,הנחתי במהירות את מטעני היקר על הספה התקרבתי אליו ונשקתי אותו בחוזקה, מנצלת את הפה שהיה פתוח למחצה.ידיו נשלחו אל שערי, מפזרות בשיטתיות את הצמה שלי. התנתקתי ממנו ומשכתי אותו לחדר השינה. אצבעותי נלחמות מלחמה אבודה בניסיון לפתוח את כפתורי חולצת הפלנל הרכה שלו. הוא עמד קפוא, מביט בי ובעיניו התחלתי לקרוא את ההתעוררות הראשונה של הרגש. גופי רעד בתגובה, מה שכמובן לא סייע לי במלאכת הכפתורים.החולצה היתה על הריצפה וידי ליטפו את חזהו המוכר,שפתי נצמדו אל השקע שבין צוארו לחזהו, מנשקת אותו כמעט באלימות ומרגישה את הצמרמורת שעוברת בגופו. המשכתי לנשק את החזהכלפי מטה ועברתי לבטן, שריריו התכווצו בדריכות. תמיד אהבתי לעקוב אחר השביל הגינגי שירד מטבורו והתחבא בתוך מכנסו שכעבור קרב קצר מצאו את עצמם מוטלים ליד הפלנל הניצחי שלו. הבוקסר המשופשך שידר חמימות ביתית משכתי אותו כלפי מטה בשיני והתרוממתי להביט בכולו, מבט פרידה אחרון. כאשר התקרבתי שוב ידו מנעה ממני להמשיך "תתפשטי ילדה" ציווה עלי בקול שקט. התפשטתי לאט בודקת היכן תגמר הסבלנות שלו, הפעם היא נגמרה מהר מהרגיל, הוא לא היה מוכן לחכות ובחוסר סבלנות מופגן הפשיט את בגדי במהירות והתרחק לומד אותי כמו בפעם הראשונה. אך לי לא היתה סבלנות לזה התקרבנו שנינו האחד אל השניה ובהתאבקות אלימה נפלנו על המיטה, כל אחד מאיתנו מחפש את השליטה הבלעדית על האחר.בעודו מנשק אותי הושטתי יד וחפשתי אחר הבקבוק ,הוא חטף אותו מידי, לגם במהירות ואז נישק אותי בפרעות על מנת להכאיב ולמצוא את הנקמה שחיפש. טעמו התערבב עם טעם המשקה ויצר שילוב משכר חושים ,טרפנו זה את זו בלי הבחנה, ציפורני שורטות את גבו. ואז דחפתי אותו ממני , שפכתי את הבקבוק עליו ונישקתי כל פיסת עור קטנה בגופו, חוקרת מחדש את הגוף המוכר כל כך בנשיכות ונשיקות לסורגין, טעמו שאף הוא היה מוכר לי היטב התמזג בהרמוניה מושלמת עם טעם המשקה בפי והוא גנח בעונג. הכל הסתחרר מסביבי בקצב מטורף-טרפתי ונטרפתי על ידי אש בלתי מוסברת, שנינו מתפתלים ונאחזים אחיזה נואשת, הוא בגופי ואני בגופו. שפכתי את שארית תוכנו של הבקבוק על ידי וליטפתי בהן את איברו המדהים. בלשון מחודדת התחלתי ללקק בסיבובים רכים מסביבו עד הבסיס וחזרה והוא בתגובה קרא בשמי בצעקה צרודה. הכל געש מסביבינו, שיכורים מטעם הגוף ומטעם המשקה כאחד לא יכולנו לעצור. לטפתי אותו בידי ובפי חורטת את טעמו ומגעו בזיכרוני, יודעת את מה שהוא עדיין לא חשב עליו.כל החושים חדים וקצוות העצבים חשופים בכדי לחוש ולקלוט כמה שיותר, סבלנותינו פקעה. הוא התגלגל מעלי וחדר לתוכי ואני קידמתי אותו בלחות החמה, בברכה. הוא מילא אותי והשלים בי את כל מה שהיה ריק וחסר. ואז משך את עצמו כמעט ברובו מתוכי הרגשתי כטובעת, החזקתי חזק בישבנו וניסיתי לדחוף אותו אל תוכי חזרה והוא רק הביט בי משועשע מהניסיון הכושל ומרוצה מהנקמה הקטנה שלו. הרמתי את העגן בהתחננות מופגנת לחסד האחרון והוא צלל לתוכי באיטיות לא ממהר וגורם לי לצאת מדעתי. רציתי בקצב, במהירות שתספק את מבוקשי והוא התמהמה. התפתלתי תחתיו בהפגנה ברורה של תיסכול והוא הרכין את ראשו נשף באוזני-"מה החיפזון ילדה?" וליקק את תנוך אוזני."דייי!" צעקה נמלטה מפי. והוא גיחך וחדר לתוכי פניו מרצינות בריכוז, והוא מגביר את הקצב ששנינו הינו זקוקים לו. גוף אל גוף הופכים כמעט לאחד.הכל התפרק בתוכי כאשר הרגשתי אותו מתפרץ בתוכי. העולם רעד והצבעים התערבלו לרגעים קסומים. הוא נפל עלי בתשישות ובסיפוק מתגלגל כך שאני אשכב מעליו. שנינו מתנשמים בכבדות ומנסים להסדיר את הנשימה. בין התנשמות להתנשמות הוא הסיט את שערי מפני הביט בי ושאל בשקט "אז למה בעצם באת ילדה?" התגלגלתי ממנו וראיתי את הסימנים שהותירו שיני וציפורני בבשרו. הרמתי את מבטי אליו והשבתי חרש "באתי כדי להפרד ממך"...
עמדתי במקלחת מתחת לזרם של מים קרים שנטחו עלי כמו גשם של מחטים, למרות זאת לא הוספתי מים חמים, היתי זקוקה לקור שירגיע את עצבי שהיו על הסף. שוב רבנו. בדיעבד אני יכולה לומר שהיתי אשמה בכל. כרגיל הוא ביקש הרבה מעבר למה שיכולתי לתת. "גם לי מגיע שתאהבי אותי!" צעק עלי, "את לא מבינה כלום ילדה!? מערכת יחסים זה דבר הדדי! אבל את הרי לא אוהבת אותי-נכון??" קולו עלה לטונים מדהימים באותו משפט שהיה חציו שאלה וחציו הצהרה ברורה.באותו רגע נשבר בי משהו "נגמר לי,אתה יכול להבין את זה??? נגמר לי מלשקר לכל העולם!" צעקתי עליו חזרה ובאותה שניה גמלה בליבי ההחלטה להיות אכזרית עד הסוף,"אתה צודק, אני לא אוהבת אותך, מעולם לא אהבתי" לחשתי בארסיות. פניו החווירו, הוא פנה בשקט לאחור, פתח את הדלת ויצא סוגר אותה חרש אחריו. ההכרה חדרה אלי בטיפטוף איטי- מה עשיתי??? הינו יחד כבר ארבע שנים, איך אחרי כל אותו הזמן אמרתי לו את אותם דברים נוראיים? עתה עמדתי במקלחת,מתחת לזרם הקר והמחשבות התרוצצו המוחי. הבנתי שזה נגמר. ´אבל לא ככה´ חשבתי לעצמי, אני פשוט לא יכולה להפרד ממנו בצורה כזאת, איך נפרדים ממישהו שאיתו חווית את הרגעים המרגשים הראשונים שלך, מישהו שאוהב אותך בצורה חסרת הגיון כמעט? סגרתי את המים ובהחלטיות תופפתי רטובה,יחפה וערומה אל המטבח שלי, פתחתי את המקרר וחפשתי אחר מבוקשי, המקרר היה ריק ומיותם ושיקף את ההרגשה שלי באותם רגעים. כעבור שעה עמדתי מול הדלת שלו,קופסת גלידה ביד אחת, בקבוק אייריש-קרים בשניה ותפילה בלב שהדלת הזאת לא תיטרק לי הישר בפנים כשהוא יבין מי עומד לפניו. הדלת נפתחה והוא עמד לפני- גבוה ממני בראש ונראה כמו ילד עם התלתלים הג´ינג´ים שנפלו על מצחו, והעיניים הנוגות. "למה באת?" שאל בקול עייף. ´להפרד´ רציתי לומר אך במקום זה רק שאלתי "אפשר להכנס?". הוא זז בשקט הצידה ונתן לי לעבור. מבולבל מבואי הביט בי בשאלה, אך חוץ מהבילבול מבטו שיקף נחישות. הוא פתח את פיו בכדי לומר משהו,לא אפשרתי לו,הנחתי במהירות את מטעני היקר על הספה התקרבתי אליו ונשקתי אותו בחוזקה, מנצלת את הפה שהיה פתוח למחצה.ידיו נשלחו אל שערי, מפזרות בשיטתיות את הצמה שלי. התנתקתי ממנו ומשכתי אותו לחדר השינה. אצבעותי נלחמות מלחמה אבודה בניסיון לפתוח את כפתורי חולצת הפלנל הרכה שלו. הוא עמד קפוא, מביט בי ובעיניו התחלתי לקרוא את ההתעוררות הראשונה של הרגש. גופי רעד בתגובה, מה שכמובן לא סייע לי במלאכת הכפתורים.החולצה היתה על הריצפה וידי ליטפו את חזהו המוכר,שפתי נצמדו אל השקע שבין צוארו לחזהו, מנשקת אותו כמעט באלימות ומרגישה את הצמרמורת שעוברת בגופו. המשכתי לנשק את החזהכלפי מטה ועברתי לבטן, שריריו התכווצו בדריכות. תמיד אהבתי לעקוב אחר השביל הגינגי שירד מטבורו והתחבא בתוך מכנסו שכעבור קרב קצר מצאו את עצמם מוטלים ליד הפלנל הניצחי שלו. הבוקסר המשופשך שידר חמימות ביתית משכתי אותו כלפי מטה בשיני והתרוממתי להביט בכולו, מבט פרידה אחרון. כאשר התקרבתי שוב ידו מנעה ממני להמשיך "תתפשטי ילדה" ציווה עלי בקול שקט. התפשטתי לאט בודקת היכן תגמר הסבלנות שלו, הפעם היא נגמרה מהר מהרגיל, הוא לא היה מוכן לחכות ובחוסר סבלנות מופגן הפשיט את בגדי במהירות והתרחק לומד אותי כמו בפעם הראשונה. אך לי לא היתה סבלנות לזה התקרבנו שנינו האחד אל השניה ובהתאבקות אלימה נפלנו על המיטה, כל אחד מאיתנו מחפש את השליטה הבלעדית על האחר.בעודו מנשק אותי הושטתי יד וחפשתי אחר הבקבוק ,הוא חטף אותו מידי, לגם במהירות ואז נישק אותי בפרעות על מנת להכאיב ולמצוא את הנקמה שחיפש. טעמו התערבב עם טעם המשקה ויצר שילוב משכר חושים ,טרפנו זה את זו בלי הבחנה, ציפורני שורטות את גבו. ואז דחפתי אותו ממני , שפכתי את הבקבוק עליו ונישקתי כל פיסת עור קטנה בגופו, חוקרת מחדש את הגוף המוכר כל כך בנשיכות ונשיקות לסורגין, טעמו שאף הוא היה מוכר לי היטב התמזג בהרמוניה מושלמת עם טעם המשקה בפי והוא גנח בעונג. הכל הסתחרר מסביבי בקצב מטורף-טרפתי ונטרפתי על ידי אש בלתי מוסברת, שנינו מתפתלים ונאחזים אחיזה נואשת, הוא בגופי ואני בגופו. שפכתי את שארית תוכנו של הבקבוק על ידי וליטפתי בהן את איברו המדהים. בלשון מחודדת התחלתי ללקק בסיבובים רכים מסביבו עד הבסיס וחזרה והוא בתגובה קרא בשמי בצעקה צרודה. הכל געש מסביבינו, שיכורים מטעם הגוף ומטעם המשקה כאחד לא יכולנו לעצור. לטפתי אותו בידי ובפי חורטת את טעמו ומגעו בזיכרוני, יודעת את מה שהוא עדיין לא חשב עליו.כל החושים חדים וקצוות העצבים חשופים בכדי לחוש ולקלוט כמה שיותר, סבלנותינו פקעה. הוא התגלגל מעלי וחדר לתוכי ואני קידמתי אותו בלחות החמה, בברכה. הוא מילא אותי והשלים בי את כל מה שהיה ריק וחסר. ואז משך את עצמו כמעט ברובו מתוכי הרגשתי כטובעת, החזקתי חזק בישבנו וניסיתי לדחוף אותו אל תוכי חזרה והוא רק הביט בי משועשע מהניסיון הכושל ומרוצה מהנקמה הקטנה שלו. הרמתי את העגן בהתחננות מופגנת לחסד האחרון והוא צלל לתוכי באיטיות לא ממהר וגורם לי לצאת מדעתי. רציתי בקצב, במהירות שתספק את מבוקשי והוא התמהמה. התפתלתי תחתיו בהפגנה ברורה של תיסכול והוא הרכין את ראשו נשף באוזני-"מה החיפזון ילדה?" וליקק את תנוך אוזני."דייי!" צעקה נמלטה מפי. והוא גיחך וחדר לתוכי פניו מרצינות בריכוז, והוא מגביר את הקצב ששנינו הינו זקוקים לו. גוף אל גוף הופכים כמעט לאחד.הכל התפרק בתוכי כאשר הרגשתי אותו מתפרץ בתוכי. העולם רעד והצבעים התערבלו לרגעים קסומים. הוא נפל עלי בתשישות ובסיפוק מתגלגל כך שאני אשכב מעליו. שנינו מתנשמים בכבדות ומנסים להסדיר את הנשימה. בין התנשמות להתנשמות הוא הסיט את שערי מפני הביט בי ושאל בשקט "אז למה בעצם באת ילדה?" התגלגלתי ממנו וראיתי את הסימנים שהותירו שיני וציפורני בבשרו. הרמתי את מבטי אליו והשבתי חרש "באתי כדי להפרד ממך"...