פרידה

[gili15000]

פרידה

אנחנו בני 25 ו27, חודשיים לפני חתונה, הכל כבר מוכן!
ועכשיו נפרדים.
ההורים שלה שלפו מהמגירה הסכם דרקוני שמחייב אותי בעשרות סעיפים שבלעדי החתימה שלי אין חתונה.
אני שבור גמור ואין לי כח עוד לכתוב כי זה לא יכול להיות אחרי שנתיים של זוגיות נעימה וטובה ההורים יבואו ויפירדו.
אני לא יכול לשלם לה 6000 שקל כל חודש או חצי מהמשכורת שלי לפי ההסכם הנדרש.
בא לי למות

 

[מריוס זכריה]

יורשה לי לשאול מה דעתה בנושא?

 

[מגשרת משפחתית]

קודם כל, לא צריך למות.. אם תיפרדו כנראה זה לטובה

מאמינה שאם אתם, כבני זוג, באמת תרצו להתגבר על המשבר ולהגיע לפתרון - תצליחו.
בנוסף, מבחינה משפטית - הפתרון לא חייב ואף לא יכול כפי הנראה להיות בגדר 'או הכל או כלום'. ניתן לנסות להתפשר ולהגיע להסכמות שיהיו מקובלות על שני הצדדים.

 

[gili15000]

הבעיה שלי היא לא עם ההסכם כמו...

עם הדרישה הפתאומית, היא בהתחלה חשבה לחתום אבל כשראתה את התגובה שלי החילטה שלא, מפחיד אותי לחשוב למה הם עוד מסוגלים

 

[אמרלדה]

מאוד יכול להיות שהיא חשבה לחתום כי אוטומטית היא מניחה

שמה שההורים שלה רוצים הוא טוב בשבילה.
&nbsp
וכשהיא ראתה את תגובתך, הבינה שהיא צריכה לבחור צד, ובחרה לא לחתום. יפה.
&nbsp
עכשיו כל מה שנשאר לעשות הוא להגיד להורים שהחתונה הופכת להיות משהו שאתם
מתכננים, מממנים ומזמינים אליו. תזמינו בדיוק את החברים הכי טובים שלכם והקרובים
הכי קרובים, 50 איש, תשלמו על זה לבד, ותבהירו להם בזה שהם לא מתערבים לכם יותר בשום עניין בחיים.
&nbsp
וכמובן, רצוי לגור רחוק.
&nbsp
בהצלחה.
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

 

[gili15000]

אני מסכים אבל זה לא כזה פשוט

היא מאד מחוברת לאמא שלה, עד היום לא ראיתי התנהגות כזאת מניפולטיבית מצידם, אמא שלה אמרה שהיא חיכתה שאני ארשם ברבנות ואני מתאר לעצמי שגם מספיק קרובים למועד החתונה (כדי להפיל אותי בעצם) כדי שהיא תגיש לי את ההסכם.
אמרתי לה שאני לא חותם על ההסכם גם אם זה יעלה לי בחתונה אז היא לא הגיבה אבל לא הייתה נראית שבורה.
אני שוקל לבטל הכל ולעשות טקס קטן שאני אשלם עליו וישלכו קיבנימאט אבל לא יודע אם הקשר שלה עם אמא שלה לא יהווה מכשלול בעתיד מה שאני חושש מאד שכן.

 

[אמרלדה]

אז ככה:

יושבים ומדברים. אתה והיא, בהנחה שרגשותיך כלפיה לא השתנו בגלל זה.
אתם בודקים איפה אתם נמצאים רגשית, היום. כלומר - אם רגשותיך לא השתנו,
אתה אומר את זה, ובודק איפה היא במשוואה.

אחר כך אתה מבהיר שבלי כל קשר לרגשות, נפגעת קשות מהמניפולטיביות,
ואתה חושש מזה בהמשך, ולכן אתה חושב פעמיים על החתונה.
ונותן לה לומר את דברה. ומקשיב. מקשיב היטב.

אם אתה רואה הבנה לכך שהיתה פה התערבות מניפולטיבית שלא בתום לב,
הצע לה את רעיון החתונה הקטנה, בקש ממנה שתעברו לעיר אחרת, אמור לה
שעם כל הכאב, היא תצטרך להבין שהיא מנתקת את חבל הטבור, והגיע הזמן.

אם אינך רואה הבנה לנושא, והיא מצדיקה או מגינה בחירוף נפש, חשוב שוב.

לגבי הכותבים פה על הסכם ממון: הסכם ממון כדאי ורצוי לעשות לפני נישואין
כשהמצב הכלכלי של כל אחד מבני הזוג שונה לחלוטין. אם מצבכם דומה, אני
- בפרט אצלכם, בפרט במצב רגיש זה שאתם עומדים בו - לא הייתי מנסחת
הסכם ממון.

ההסכם יעלה שוב על הפרק כשתרצו לקנות דירה ראשונה, אם תצטרכו את עזרת
ההורים. ואז, יש בהחלט מצב שאם הוריה נותנים סכום מכובד, הם יבקשו הסכם ממון.
במקרה כזה, עמוד על כך שהסכם הממון יהיה ביניהם לבין שניכם. מילה במילה.

אבל קודם כל לדבר ולהקשיב.
ואם החלטת לעשות חתונה קטנה אז למה לממן אותה לבד ולא חצי חצי?

 

[אייבורי]

נו הם צודקים

&nbsp
כאשר אתם שניכם מתנהגים כמו ילדים קטנים שיש להם בוס
אז בטח ששהבוס יעביר אותך במסלול
&nbsp
כששתתבגרו תלמדו שאתם באמת לא צריכים את ההורים, לא צריכים הסכמים ששהם מכתיבים
ובטח לא נששברים כמו זעטוטים
&nbsp
התבגרות נעימה לכם
ובאמת אתם רחוקים מלהיות זוג גדולים

 

[gili15000]

מה אתה מצפה שאני ארביץ להם?

הם משלמים על חלקם בחתונה, הורים נורמאליים לא היו דופקים את הבת שלהם ככה.
אצלי במשפחה לא יהיו אנשים אכזריים שזורקים זין אחד על השני רק כדי להרוויח משהו.

 

[חובטת שטיחים]

אנשים מבוגרים במקרה כזה אומרים

תודה רבה, אבל לא תודה.
אנחנו נסתדר בלי הכסף שלכם לחתונה, אם צריך נצמצם את החתונה למינימום של רבנות והרמת כוסית (וכפרה על הנזקים הכלכליים, זה המחיר של השיעור בהתבגרות). זה מה שעושה זוג בוגר שרוצה להתחתן.

 

[חייבתלהגיב]

 

[נומלה]

עזוב הורים

הסכם ממון בתנאי חוקי האישות בארץ הוא דבר מומלץ והגיוני. לא מוצא חן בעיניך ההסכם שההורים שלפו? שב עם זוגתך ותחשבו על הסכם משלכם. הרעיון נכון. הביצוע צריך להתאים אישית לכל זוג ולאו דוקא להורים.

 

[ויקה1222]

מסכימה וחוץ מזה

ההסכם החדש צריך לכלול עוד הרבה דברים שקשורים לילדים העתידיים אם אכן השפעת ההורים עליה כה חזקה. למשל משמורת משותפת, החלטות הקשורות לילדים ועוד, אחרת תמצא את עצמך מתנהל מול האמא לגבי הילדים ולא רק במקרה של גירושין.
האמת, אם המצב הוא אכן כפי שתיארת, כדאי לבדוק טוב טוב את התנהגות החברה שלך וכן לשקול פרידה. לא מתים מזה.

 

[מריוס זכריה]

לא ברור בכלל שנחוץ פה הסכם כלשהו

החוק במדינת ישראל, למרות שיש לו הרבה פאקים, הוא בסך הכל צודק ונותן הגנה הולמת ברוב המקרים.
בבית דין רבני יש הטייה מסויימת לטובת הגבר. בבית משםפט לדיני משפחה יש הטייה מסוימת לטובת האישה.
לרוב האנשים, אלו גם אלו לא מצדיקות חוזים דרקוניים. אין שום ערובה שחוזה מעשי ידי עורך דין הוא יותר צודק מהדיפולט החוקי.
פה ושם יש אנשים שנופלים בגלל ההטיות הללו או בגלל שופט אטום. אבל לרוב מסתדרים לא רע.
&nbsp
אז אם יש שם פערי רכוש דרמטים בין שני הצדדים - ניחא. אבל אם הם סתם זוג שההורים הם חולי שליטה - מוטב להם בלי שום חוזה, לבנות יחסים טובים, ואם חלילה ייפרדו, יש חוק, ויש גישור, ולא אלמן ישראל.

 

[נומלה]

הטעם בחוזה הוא הבא

כששני בני הזוג עומדים להתחתן, יל ביניהם אהבה איש לרעותו ואישה לרעה (או לפחות חיבה). זהו הזמן שבו אם יכתב חוזה הוא יהיה הכי הוגן ושוויוני תוך לקיחת בעיות אפשריות בצורה האוהדת ביותר.
כשמגיעים לבית הדין לגירושין, כבר היד על ההדק נגד השני הרבה יותר קלה.
וזה בלי קשר להורים שמוטב ייצאו מהמשוואה. (אלא עם כן יש פה שוני רב מאוד ברכוש בין בני הזוג שעליו אין פותח השרשור מעיד)

 

[מריוס זכריה]

הסכם ממון הוא כמעט תמיד רעל למערכת היחסים

יושבים שני אנשים שאוהבים אתד את השניה, ומתחילים לחשוב: כמה הוא יצטרך לשלם אם אנחנו ניפרד?
כל אחד מתחיל להריץ בראש סרטי אימים: יהיו לי ילדים ואהיה לבדי בעולם, מתגלגלת באוהל ברחוב, והוא מצפה שאסתדר עם שלושת אלפים שקל מסריחים, בזמן שהוא מזיין מישהי צעירה בלי ילדים?
וכולי וכולי.
שני הצדדים נכנסים מזה לסרטים, ומרוב שמתעסקים באיך השני דופק אותם בפרידה, הם מגיעים למשבר שממנו ברוב המקרים אין חזרה.

אז העורך דין שטוען שעדיף שיהיה הסכם, צודק מבחינתו. אם העולם היה מנוהל על ידי עורכי דין, כל עובר היה חותם על הסכם של מאתיים עמודים עם הוריו, לפני שהוא נולד.
\אבל למזלנו עורכי הדין - אנשים מעולים ברובם, ונחוצים מאין כמותם - עדיין לא מנהלים את הכל.

נכון שכמו שאמרת יש מקרים שבהם יש בעיה ספציפית של רכוש שמוכרחים להתייחס אליה. גם אז, למרות שמוכרחים, זה לרוב נגמר באסון.

 

[gili15000]

לשנינו אין נכנסים או יותר מכמה שקלים בעו"ש

ההסכם פה הוא לא רק על ממון אלה גם על הסדרי טיפול זוגי שאני מחוייב בהם במקרה ש...
בת הזוג היא לא אדם מניפיפלטיבי כלל, לשנינו היו חיים לא קלים ומצאנו את השקט שלנו ביחד באהבה, ההורים שלה (גרושים אגב) הם המקרה ההפוך, לא נפגעתי מההסכם שאני יכול להעיף לעזאזל כמו מהתחמנות שהייתה פה.
החלטתי שאני אדבר עם בת הזוג היום ואראה לאן הרוח נושבת, אם היא לא מוכנה לחתוך את חבל הטבור כמו שאמרתם והאמא שלה תכינס לי לתוך הסדינים כל לילה אז חבל על הכל ואפשר לומר שלום.

 

[מריוס זכריה]

סבבה. רק מילה של עצה.

תבוא לבת זוגך ברוך, ולא בכעס. היא לא אשמה.
אם אתה עכשיו סובל מהוריה, תחשוב כמה היא סבלה... (כמובן שלא הכל רע אצלם, אבל אתה מבין את כוונתי).
אתה צריך לחזק את הברית איתה, לא להחליש אותה. היא כנראה המומה לא פחות ממך.
אין ספק שהוריה (האבא" האמא? לא יודע מי שם החוכמולוג) משתמשים בכסף כדי לנהל אותכם. לא תוכלו להשיג עצמאות אם אתם בונים על הכסף הזה.

הצעתי: חתונה ברבנות. יש דבר כזה. העלות מינימלית. החברים שלכם יכולים לבוא. המשפחה הקרובה כמובן. ההורים שלה - ירצו יבואו, לא ירצו לא יבואו. כל השטיק עם השמלת כלה והאולם עם הדיג'יי והשוטים והסמים והמזנון הואריינטאלי זה קישקוש בלבוש ולא יתרום כלום לחיים שלכם. אם אתם רוצים, תעשו אחר כך מסיבת חוף מגניבה.

זהו.

 

[היידי כלום]

ואני אייעץ נגד החתונה ברבנות

אלא אם זה תואם את עולם הערכים שלכם ואתם מודעים לחלוטין לכל ההשלכות האפשריות של זה - במיוחד עבור האישה.