kjbgfjbfjb
New member
פרידה
מה המצב ? אני וחברה שלי נפרדנו לאחר 5 שנים יחד , (הכל ממש טרי קרה שבוע שעבר) הסיבות לכך לא חשובות כרגע כי אנחנו נפרדנו באופן רצוי אחד מהשני למרות האהבה כלפי אחד לשני כי אנחנו לא מסתדרים רבים המון , קו מחשבה אחר , חלוקי דעות בדברים עקרוניים ומבינים כל פעם משהו אחר. ברור ומן הסתם ומודע שארגיש עצוב, לבד,ריקני,וסבל בלילות וכו' למרות הבילויים עם החברים שעוזרים כי זה עמוק בלב ולפעמים אתה מרגיש כאילו חסר לך משהו כי זוגיות ארוכה היא גם משהו הרגלי כזה בחיים , זה דבר לא פשוט ומורכב מאוד !.אבל מה שכן רציתי לשתף אותכם ולקבל עצות מכם הוא שמעבר לכך שאני מתמודד עם הפרידה שלי עם עצמי (שזה לא דבר פשוט) מת'נוספות עליי מחשבות של איך חברה שלי תתמודד\תסתדר עם הפרידה? , תבכה ?, אהיה לה קשה ברגעים שתאהיה לבד ? תרגיש בודדה ולא יהיה לה קל ביכלל עם כל המצב הזה , כי אני מכיר אותה ואני יודע שהיא בחורה עדינה,ורגישה כי כמו שלי קשה גם לה ! אני דואג לה בהמשך דרכה לדרך חדשה... כלומר כואב לי עליה למרות הדרך שבחרה כי לפעמים הדרך שבוחרים לא תמיד אהיה קל לממש אותה . ושלא תבינו לא נכון זה לא שהיא מתקשרת אלי או משהו כזה או שולחת SMSים ומשתפת אותי על איך עוברת עליה הפרידה ובוכה לי או שואלת שאלות התנתקנו אחד מהשני כי אני מכיר תאופי שלה היא תסבול לבד עם עצמה. אז אני מסכם את כל זה שרגשותיי מתמודדות עם 2 מצבים הפרידה שלי עם עצמי והמחשבה איך חברה שלי תתמודד עם עולם הפרידה שהוא מורכב ולא פשוט אחרי 5 שנים יחד! האם דבר זה טבעי מה שעובר עליי? האם חברי הפורום נתקלו עם מצב שכזה ? האם זה יעבור לי ? אולי רק בהתחלה חשים דבר שכזה...? לפעמים אני תוהה עם עצמי ואומר ברור שארגיש ככה וטבעי כי אני אוהב אותה ואני רוצה שאהיה לה טוב שתמצא בחור חדש שתצא מהבאסה אבל לא יודע... מה לדעתכם עניין הבגרות שלי עם עצמי בנושא זה האם זה מעיד על בגרות או ההיפף אשמח לשמוע את דעותכים בנושא ואיך בגדול מתמודדים עם 2 רגשות אלה ובעיקר על הדאגה שלי אליה תודה
מה המצב ? אני וחברה שלי נפרדנו לאחר 5 שנים יחד , (הכל ממש טרי קרה שבוע שעבר) הסיבות לכך לא חשובות כרגע כי אנחנו נפרדנו באופן רצוי אחד מהשני למרות האהבה כלפי אחד לשני כי אנחנו לא מסתדרים רבים המון , קו מחשבה אחר , חלוקי דעות בדברים עקרוניים ומבינים כל פעם משהו אחר. ברור ומן הסתם ומודע שארגיש עצוב, לבד,ריקני,וסבל בלילות וכו' למרות הבילויים עם החברים שעוזרים כי זה עמוק בלב ולפעמים אתה מרגיש כאילו חסר לך משהו כי זוגיות ארוכה היא גם משהו הרגלי כזה בחיים , זה דבר לא פשוט ומורכב מאוד !.אבל מה שכן רציתי לשתף אותכם ולקבל עצות מכם הוא שמעבר לכך שאני מתמודד עם הפרידה שלי עם עצמי (שזה לא דבר פשוט) מת'נוספות עליי מחשבות של איך חברה שלי תתמודד\תסתדר עם הפרידה? , תבכה ?, אהיה לה קשה ברגעים שתאהיה לבד ? תרגיש בודדה ולא יהיה לה קל ביכלל עם כל המצב הזה , כי אני מכיר אותה ואני יודע שהיא בחורה עדינה,ורגישה כי כמו שלי קשה גם לה ! אני דואג לה בהמשך דרכה לדרך חדשה... כלומר כואב לי עליה למרות הדרך שבחרה כי לפעמים הדרך שבוחרים לא תמיד אהיה קל לממש אותה . ושלא תבינו לא נכון זה לא שהיא מתקשרת אלי או משהו כזה או שולחת SMSים ומשתפת אותי על איך עוברת עליה הפרידה ובוכה לי או שואלת שאלות התנתקנו אחד מהשני כי אני מכיר תאופי שלה היא תסבול לבד עם עצמה. אז אני מסכם את כל זה שרגשותיי מתמודדות עם 2 מצבים הפרידה שלי עם עצמי והמחשבה איך חברה שלי תתמודד עם עולם הפרידה שהוא מורכב ולא פשוט אחרי 5 שנים יחד! האם דבר זה טבעי מה שעובר עליי? האם חברי הפורום נתקלו עם מצב שכזה ? האם זה יעבור לי ? אולי רק בהתחלה חשים דבר שכזה...? לפעמים אני תוהה עם עצמי ואומר ברור שארגיש ככה וטבעי כי אני אוהב אותה ואני רוצה שאהיה לה טוב שתמצא בחור חדש שתצא מהבאסה אבל לא יודע... מה לדעתכם עניין הבגרות שלי עם עצמי בנושא זה האם זה מעיד על בגרות או ההיפף אשמח לשמוע את דעותכים בנושא ואיך בגדול מתמודדים עם 2 רגשות אלה ובעיקר על הדאגה שלי אליה תודה