פרידה ממטפלת

[limori]

פרידה ממטפלת

לנעה יש מטפלת בבית מיום היולדה. בשבוע הבא היא הולכת לצערינו כעבור שנתיים וחצי. נעה אוהבת אותו באותה קנה מידה שאוהבים סבתא. מכיון שאנחנו גרים בחו"ל ואין מסביבנו סבא וסבתא ולא דוד ודודה. מריה המטפלת היא באמת סבתא של נעה. החלטנו להיפרד ממנה בשלבים השבוע היא הגיע רק 3 ימים ונעה בכתה בכל יום שהיא לא הגיע. היא חיכתה לה בארוחת הבוקר והיא ישבה במרפסת וחיכתה לה קרוב לשעה. הלב ניקרע והדמעות אצלי חוגגות כמו ברז מים. בשבוע הבא היא כבר לא תגיע יותר

אשמח לשמוע כיצד הילדים שלכם נפרדו מהמטפלות. וגם עיצות כיצד להקל על נעה. תודה

 

[limori]

הופס....אף אחד לא הגיב......./images/Emo183.gif

 

[ליליה והגמדים]

לימורי, ראיתי את ההודעה, אבל

אישית, אין לי שום נסיון עם מצב כזה.

 

[g a n i]

האם נעה מתחילה מסגרת אחרת?

אצלנו הילדה התחילה ללכת לגן וזה מילא את כל עולמה, למרות שהיו געגועים אבל לא

כזה. אכן קורע לב, אבל גם קצת משמח שהיה לה כ"כ טוב איתה (את מבינה את כוונתי, נכון? יצא לי קצת עקום...) להסביר, להעסיק (גן שעשועים, חברים, משחקיות וכולי) ואולי ללכת לבקר?!

 

[לורליי43]

האם המטפלת יכולה להגיע לבקר אותה

או להיות חלק מהיום שלה בורה אחרת? לפחות לתקופת מעבר/הסתגלות.

 

[כריכה רכה]

אני הייתי עושה פרידה "חותכת"

ולא מדורגת. כי נראה לי שבהדרגה הצער גדול יותר (זה גם משתקף בהודעה שלך) אין לי עצות, אבל נראה לי שנעה תמצא לבד את הדרך להתגבר

 

[ליאת +]

מה נעה יודעת?

האם סיפרתם לה שהמטפלת תעזוב? כדאי לספר סיפור ברור ומובנה. למה מריה הולכת? לאן? איך היא תמשיך לאהוב את נעה. סיפור שתמיד תוכלו לחזור אליו, ברגעים הקשים. אולי להכין ציור או מתנה ביחד? לא להבטיח מה שאי אפשר- מפגשים וכו'. השלב ההדרגתי צריך לדעתי להיות קצר- כי הוא בעיקר מבלבל.

 

[עדי יותם]

לא מניסיון

וגם לא דעה מקצועית, אבל מצטרפת לחלק מהעצות -כמו לדבר ולספר ולהסביר למה היא מפסיקה לטפל בה, אבל בניגוד לחלק מהעצות - כן הייתי ממשיכה את הקשר, אולי בבייביסיטר בערבים פעם בשבוע, או כמה שעות בסוף השבוע. מבחינתה של נעה, נראה לי שהיעלמות פתאומית של דמות קרובה בהחלט יכולה לפגוע בה, להיתפס כבגידה, וכו'. בהצלחה - נשמע שלכולכם קשה, מן הסתם גם למריה.

 

[irisgh]

מסכנונת

מטפלת טובה היא חצי אמא. או באמת כמו סבתא. אצלנו לא נפרדנו אחרי זמן כה רב. ובכל זאת, אמירי מאוד אהב את המטפלת שלו, והיא אותו. מכיוון שהיא לא התחילה לעבוד במקום אחר, סיכמנו איתה שבימי שישי בבוקר (שבהם ממילא אין לנו משפחתון) נביא אותו ל 2-3-4 שעות. כדי שתהיה איזו המשכיות מצידם. אצלך - נשמע שנעה עוד לא קולטת שזה נגמר. ולפי איך שזה יוצא בתיאור שלך, כנראה שהפרידה ההדרגתית לא מצליחה. אני הייתי נוקטת בדרך אחרת, אני חושבת. ראשית מסבירה לה. אפשר בדרך של 'הספר של נעה ומריה' למשל. ספר מצוייר שהמטפלת והיא יכינו ביחד, שמספר על מה עשו ביחד עד היום, אח"כ את סיפור הפרידה שלהם, ובסוף מה נעה תעשה אח"כ - מה תהיה השגרה החדשה שלה. שנית, כן הייתי חותכת ברמת היום-יום. אין מסגרת אחרת? היא אמורה להיות איתך או מה? אז לעבור לזה, שתווצר שגרה קבועה, שגם אם מריה איננה בה, נעה יודעת למה לצפות. למי שיש. שלישית, כן הייתי מנסה ליצור סוג של טקס פגישה אחר. אולי ביקורים אחה"צ. אולי כמו אצלנו, שישי בבוקר. למשך חודש לפחות. (אצלנו זה ממשיך כבר מספטמבר, ואני חושבת שכולם מרוצים.). הרעיון הוא ללמוד את השגרה החדשה, ולמה צריך לצפות, מחד וגם לדעת שאמנם השגרה השתנתה אבל אנשים לא 'נעלמים', אלא מריה ממשיכה להיות קיימת רק שיותר כאורחת.

 

[דניאל@זר]

אנחנו אמנם עשינו פרידה לא בשלבים

אבל לפרידה קדמה מסיבה שעשינו במיוחד לכבוד המטפלת, הכנו לה ברכה יפה וציור, וגם תמונה משותפת. לאחר הפרידה היינו בקשר טלפוני (ואני מדברת על ילדה שהיתה בת שנה וחצי !) כך שהיא יכלה לשמוע את קולה של המטפלת, ובהתחלה היא באה לבקר לפחות פעם בשבוע-שבועיים.

 

[limori]

תודה לכולכן וקצת תשובות

נעהלה נמצאת בגן משעה 8 עד 12 ועם מריה היא מבלה מ - 12 עד 5 אחה"צ. ןלפעמים היא מבקשת להישאר בבית ולא ללכת לגן כדי להיות עם מריה ואנחנו תמיד מסכימים. מריה מתחילה ללמוד. היא בת 36 והיא החליטה לסיים את לימודי התיכון משהו מעין בחינת בגרות. לכן היא תוכל לעבוד 3 ימים בלבד. ואנחנו לא יכולים להעסיק אותה 3 ימים אנחנו צריכים עובדת שתהייה זמינה בכל ימות השבוע לכן מריה עוזבת. מצאנו עבודה עבודה אצל חברים שלנו ואתמול אחרי שהם שמעו את נעה בוכה ומיילת ורוצה את מרייה. הם הציעו שפעם בשבוע מריה תצא מביתם מוקדם ותבוא לבקר את נעה. אז חצי נחמה. ואנחנו נשב היום ובאמת נכין ספרון על מריה ונעה זה רעיון נהדר. יש לנו גם הרבה תמונות של מריה כך שנוכל להוסיף לספרון. וננסה להסביר לה שמריה תגיע רק פעם בשבוע. אתמול היא ישבה וציירה 5 ציורים עבור מריה והילדים שלה. ובארוחת הבוקר היא ערכה את השולחן יחד איתי וביקשה שנוסיף עוד צלחת אולי מריה תבוא.... שוברת לי את הלב..... אני אעדכן מה קורה בהמשך. תודה לכולכן

 

[לאה_מ]

נשמע שאתם בכיוון הנכון

פרידה זה באמת דבר קשה. הספרון נשמע לי רעיון מעולה! אם את יכולה, ממש תעשי למינציה וכריכה - שיהיה לנעה כיף להסתכל בזה שוב ושוב. ואפשר להסביר לה, שמריה כבר לא עובדת אצלכם, אבל היא נשארת חברה של נעה, ואוהבת אותה, והיא תבוא לבקר את נעה כל שבוע... המשיכי לעדכן אותנו

 

[לורליי43]

אפשר להעזר באלבום תמונות

גם אפשר להכניס תמונות וגם לשלב דפים. וגם לדעתי זה רעיון נפלא.