פרידה מבן הזוג

[saliy1]

פרידה מבן הזוג

יום אחד בבוקר בן זוגי מזה 3 וחצי שנים החליט להיפרד ממני לאחר 3 וחצי שנים והסיבה היחידה שהוא נתן לי זה שבחודשיים האחרונים התרחקנו( ועוד הוא ביקש ממני התחשבות כי הוא קודם בעבודה וצריך לתת יותר מעצמו), הוא היה כול עולמי החבר הכי טוב שלי היה ביננו קשר אובססבי לחלוטין משני הכיוונים,זה היה סגור מצד שנינו חתונה הוא רצה עכשיו אני רציתי עוד קצת זמן לסיים את התואר וכו' אני מודעת לכך שהוא העריץ את האדמה שעליה אני דורכת לכן אני לא מבינה איך בנאדם יום אחד יכול לקום בבקר ולהחליט להיפרד בלי לדבר לפני בלי לנסות לפתור את המצב בלי לשתף, איפה החבר הכי טוב נעלם.? אני לא יודעת אם מעורבת בחורה אז (לפני חודש וחצי נפרדנו ומאז אנחנו לא מדברים) הוא אמר לי שאין לא אף אחת ושהוא צריך לעשות "הפסקה" כאילו שאני יחכה לו .אני מתמודדת עם הזמן ההרגשה הכי קשה שיכולה להיות ,אני עושה דברים שתמיד רציתי ולא עשיתי אך אני לא מבינה את המצב למה?למה הוא היה צריך לעשות את הפרידה הזאת בדרך הכי מגעילה שיכולה להיות כולל דיבור מסריח ומזלזל הוא רצה פרידה אז השכרתי דירה ועזבתי התנהגתי הכי יפה שיכולתי בהתאם לנסיבות, אפילו בתוך תוכי חשבתי אז שאם הוא יצטער יש מצב שאני ייתן לו עוד צאנס כי יכול להיות שהמרחק יעשה רק טוב היום אני מתה שהוא יבוא על ארבע ואני יגיד לו סורי ברגע שויתרת עליי וידעת מה הסיכונים איבדת אותי לתמיד האם הוא יבוא על ארבע?האם הוא יתנצל? זה מה שגורם לי לשרוד שהוא יצטער על היום שהוא עשה זאת בדרך הכי מגעילה שלא הייתה מגיעה לי בכלל. ומה אם הוא לא יתקשר? איך אני אמורה להתמודד עם זה?

 

[מיציפיצי1]

הכל היה מלודרמטי

הזוגיות המושלמת, הקשר האובססיבי, ההערצה הטוטאלית, אז ברור שגם הפרידה תהיה באותו הסגנון. אתם לא שחקנים בסרט, אתם בני אדם, שלוש וחצי שנים שאת חיה במצב "התאהבות" זה מאוד מתיש לשני הצדדים.

 

[chenby]

יקירתי

חודש וחצי זה זמן מצויין להפנים שזה נגמר. בעוד שאת חודש וחצי מחכה שהוא יחזור. אולי במקום לחכות שהוא יתקשר או לפחד שהוא לא, תתחילי לעשות משהו למען עצמך שזה אומר - לעכל את הפרידה, להבין ולהפנים שמערכת היחסים הזו נגמרה להתאבל ולבכות כמו שצריך ולעבור הלאה. בינתיים חודש וחצי את כבר לא רואה אותו ולא שומעת. אני בטוחה שגם כבר קצת התרגלת לזה, אז תני לעצמך להמשיך להתרגל. אם הוא יתקשר היום סתם לראות מה נשמע אבל בלי לחזור - תרגישי הרבה יותר גרוע.. כי את מקווה שהוא יחזור על ארבע. אנחנו בני אדם והולכים על 2. אז תתמודדי. תגידי לעצמך כל הזמן זה נגמר, כמה שזה קשה, תמשיכי את את מסע ההתנתקות הזה עד שאת תרגישי שזה בסדר כבר. לא הוא ולא אף אדם מחזיק במפתחות לאושר שלך. ברגע שתביני את זה, חייך יהיו הרבה יותר קלים. שיהיה שבוע טוב.

 

[אייבורי]

ברוכה הבאה למציאות

ראשית "ההפתעה" שבפרידה מעידה בעיקר שלא באמת ראית את הבן זוג שלך. זוגיות שהיא כלכך טוטאלית כדבריך היא מעייפת מתישה ובעיקר לא יכולה להתקיים לאורך זמן. אין פה בשורות טובות, הסיכוי שהוא יחזור קלוש אבל במסגרת שבוע "מה למדנו מזה" כדאי ללמוד כמה דברים. 1. זוגיות יש לה פג תוקף - לפעמים הוא חודש ולפעמים 20 שנה 2. אם את חיה בהרגשה שהכל מושלם ובדיוק כמו שרצית, כנראה שאת מפספסת את הבן זוג שלך בגדול. 3. אין פרידות שמחות אבל לבשורות הטובות, אחרי האבל והצער את תמשיכי לחיות הצלקות הקטנות או הגדולות שנשארו לך משפרות אותך לזוגיות הבאה. מאחל לך תקופה קלה יחסית [זה הזמן לעזרה ממשפחה וחברים] וזוגיות טובה יותר בעתיד

 

[wuthering heights]

הוא לא כל עולמך, את כל עולמך.

יכבר אמרו לך פה פרידה היא כואבת, בכל פרידה יש מוות, את נמצאת בשלבים הראשוים של האבל על הפרידה הכחשה, הוא יחזור הוא יצטער, הוא יתרפס, והכעס על סגנון הפרידה, אולי, אבל לא נראה שזה עומד לקרות, וגם אם הוא יחזור ויתרפס ויצטער, חוץ משניה אחת של תחושה טובה , בשניה שהוא ילך את תרגישי רע, כי בסיכומו של עניין הבן אדם החליט לפרוש מהקשר הזוגי. את בסדר את מגיבה נורמלי לפרידה אחרי פרק זמן ארוך, את מתמודדת עם הפרידה, סך הכל עבר זמן מועט, תני לעצמך עוד זמן והכאב יתעמעם. ויבוא יום ולא תחשבי עליו בכלל. את שואלת "אני לא מבינה איך בנאדם יום אחד יכול לקום בבקר ולהחליט להיפרד בלי לדבר לפני בלי לנסות לפתור את המצב בלי לשתף" ,כנראה שאת התעלמת מהסימנים, מתוך הצורך שלך לראות את הכל ורוד, והוא כן דיבר וכן אמר ואת לא ראית ולא שמעת או שלהבדיל מרוב הצורך שלך לראות את מערכת היחסים כורודה הוא לא היה מסוגל לשבור לך את התמונה ולראות אותה נשברת לרסיסים אז הוא ירה וברח. העבודה שלך עם עצמך היא בקשר הבא לא לעשות כזו אידיאליזציה של הקשר, כי תמיד אחרי האידיאליזציה יש שבירה ונפילה כי הרי אף אחד לא מושלם.ועוד דבר אף פעם אל תהפכי את בן הזוג שלך לכל עולמך.

 

[saliy1]

אני הפנמתי

היום אני יודעת שלעולם אני לא יוותר על עצמי תמיד אני ישמור לי את הפינה שלי עם הדברים הקטנים ששלי ורק שלי. הדבר שהורג אותי זה שאנחנו גרנו אצל הוריו טעות מספר אחת ומי שהיה צריך לקום וללכת זה אני ובמקום לתמוך בי אפילו מעט כי בסופו של דבר אני זאת ששינתה את כל חייה בשנייה הוא נשאר בדיוק באותו מקום ,הוא ירד איתי לקטנות , על דברים חומריים "לקחת לי את המיטה(שהיא שלי) את הזקט "(שהחזרתי לו עם האוטו ), היו לנו שיחות שלצערי היום בדיעבד בכיתי לו והוא אמר לי הכול לטובה, אני אוהב אותך בלה בלה בלה, או רציתי לקנות לך מתנה, או אני דואג לך זה היה לפני הפיצוף של האוטו שקנינו יחד. תבינו שאני השקעתי בו הכול דחפתי אותו ללמוד להשקיע בעבודה, אפילו על חשבון החיים שלי אם זה שדחיתי את הלימודים ורק לפני שנה התחלתי אותם,היום אני יודעת שזו הייתה טעות אבל ככה שאוהבים לא חושבים מה יהיה מחר ואם ו.. תמיד שמעתי על אנשים שעברו פרידה אבל אף פעם לא חשבתי שזה יקרה לי ובטח לא ממנו .אני חייה את חיי נלחמת כל יום מחדש לא להתקשר אליו כלום שמבחינתו אני לא קיימת אבל אין מה לעשות בתוך תוכי קיימת התחושה שאני רוצה שיבין שהוא עשה טעות אני יודעת שהוא לא ימצא מישהי כמוני בחיים( כשנפרדנו המשפחה שלו נורא תמכה בי וכולם אמרו לי שמישהי כמוני בחיים הוא לא ימצא)אבל כולם מספרים לי סיפורים שברגע שאני ישכח אותו הוא ייצור איתי קשר ומה לעשות שאני רוצה שזה יקרה איך אפשר להילחם בזה?

 

[מבקר גבולות]

את מערבת תחושת עלבון ותחושת געגוע.

זוגיות אינה עיסקה שבה "את משקיעה בו, דוחה לימודים, משנה את חייך עבורו" והוא בתמורה נותן זוגיות. הוא נפרד ממך כי הוא לא רוצה בזוגיות הזו. אין דבר כזה "פתאום יום בהיר אחד". יש "את לא היית קשובה לסימנים". מתישהו התחלתם ללכת לדרכים נפרדות, את פיספסת את הרגע הזה, וכיום אתם באמת רחוקים. ועוד משהו - אני לא מאמין שאנשים פתאום משנים את האופי ומתנהגים בזלזול ובגסות וכפי שכתבת "לאן נעלם החבר הטוב?"... זה היה שם כל הזמן וגם את זה פיספסת... את האופי שלו שגרם לו לברוח ככה מבלי לדבר על הדברים.