פרידה לשלום

סף40

New member
פרידה לשלום

הגעתי לפורום לפני מס חודשים דיי במקרה.
עברתי ארוע טראומתי עם המטפלת שלי וחיפשתי מענה ברשת
וכך גיליתי את הפורום.
עד לפני כשבועיים לא פירטתי מה בדיוק בעייתי למעט הכאב והסבל הרב שלי.
עבר עליי סופ"ש קשה. סופ"ש שמציין יום שנה לארוע טראומתי שעברתי. הרבה זמן מיטה. הרבה זמן מתחת לשמיכות. הרבה זמן עם עצמי. הרבה זמן מחשבה.
למרות שמודעת לצורך הרב והדחוף שלי לטיפול....
הבנתי שכנראה אני לא אעשה זאת.
לא אצליח להתגבר על החשדות. על החששות. על חוסר האמון.
ואשאר לעד עם הסבל והכאב.
אי לכך....החלטתי גם להפסיק לרשום בפורום...כדי שלא אלאה אתכם בכאביי ובסבלי.
רוצה להודות לתמר ולנעמי על התמיכה הרבה ועל התשובות המעמיקות.
ורוצה להודות לחבריי הפורום שהיו שם. שענו. שתמכו. שהקשיבו לי.
מאחלת לכל אחד ואחת מכם בריאות, אושר וחיים טובים
 
סף יקרה

אני חושבת שהדבר הגרוע ביותר שאדם במצוקה יכול לעשות הוא להשאר איתה לבד.
את לא אשמה בטראומה שעברת, וגם לא בנטישה ע"י המטפלת. לא מגיע לך להשאר לבד עם הסבל והכאב. אין שום סיבה שתענישי את עצמך ותוסיפי סבל על סבל.
גם אם לא תפני לטיפול, הפורום יוסיף להיות שם עבורך ולהקשיב לך, כמובן שדרך האינטרנט אפשרויות התמיכה מוגבלות אבל בכל זאת זה משהו, גם אם רחוק מלהיות מספק.
אם מה שאת מסוגלת לו כרגע זו קבלת תמיכה וירטואלית בלבד, תשארי עם זה, אלא אם כן יש אלטרנטיבה טובה יותר, פשוט כי את לא צריכה ולא אמורה להשאר עם המצוקה לבד.
אני מקווה שבכל זאת תחליטי להשאר. מגיע לך להרגיש טוב, מגיע לך קשר אנושי מיטיב, אוהד ותומך.
בנוסף, ממליצה על פורום "תמיכה נפשית למבוגרים" בנוסף או במקום הפורום הזה. בהחלט מקום טוב לתמיכה והבנה.
שולחת לך חיבוק גדול ומקווה עבורך לטוב.
 
סף40 יקרה

את לא מלאה ולא מעיקה.
אנחנו כאן כדי לסייע ולתמוך.
אין ספק שהתמיכה מוגבלת בהשוואה לטיפול טוב, אבל יותר טובה מכלום.

אנא - אל תשארי לבד בכאבך!!!
שנה זה די והותר לסבל על חטא שלא חטאת.
הגיע הזמן להפטר מהכאב, או לפחות להקל משמעותית.

ש-מ-ר-י ע-ל ע-צ-מ-ך!!!
 
הודעה על פרידה

שלום לך סף40 יקרה
לאחרונה היה לך אומץ לשתף אותנו במעט במהות הטראומה שעברת, לאחר זמן שבו נמנעת מכך. אז אומץ יש לך ועוד איך! . בשבת האחרונה עברת יום קשה במיוחד, מעין "יום שואה" פרטי שלך. צפוי שהחוויות ביום כזה יהיו קשות במיוחד. זה לא הוגן כלפי עצמך להסיק מהתנהגותך ביום כזה על מה יהיה בהמשך. תני לעצמך זמן. יכול להיות שהאפשרות לתת אמון מחדש היא דבר שצריך להבשיל אצלך, ואפשר רק לקוות עבורך שתצברי חוויות טובות שיחזקו אותך ויתנו לך כוח לשינויים בעתיד.
אני תוהה אם בעקבות הצעותינו החוזרות ונשנות שתלכי לטיפול- הרגשת חוויה של שיפוט או ביקורת על כך שאת בינתיים לא הולכת לטיפול. אם זה כך- אני רוצה להבהיר שלא זו היתה הכוונה, ושאת כמובן מוזמנת להשאר בפורום ולהשתתף ככל שתרצי. ובהזדמנות זו אשאל אותך האם למדת מנסיונך איזה סוג של תגובות מסייע ומקל עליך. גם לך יש ידע חשוב על מה עוזר ומה מפריע במצבים שאת חווה, שתוכלי להרחיב את הבנתנו.
 
למעלה