פרטיות בעולם הוירטואלי וגם
- פותח הנושא עוד נועה
- פורסם בתאריך
ליאור של חנה
New member
העולם הוירטואלי והמציאות אינם שונים
גם בעולם האמיתי אנחנו לא נותנים כל מידע אוטומטית לכל אחד ומה שמוגדר כגבול כלפי אדם אחד שונה מאשר כלפי אדם אחר לצורך העניין - אני אשווה את זה להחלטה של אדם האם שם וילונות בחלונו או לא ההחלטה לשים לא מונעת ממציצנים לנסות ולהביט מעבר לוילון וההחלטה לא לשים אינה מקנה זכות לאנשים להציץ בכוח וכמו בכל דבר בחיים - המינון זו מילת המפתח דעתי לגבי הידעוני - הנתונים אולי היו גלויים, אבל משמעותם לא גלויה. אני מצפה מהידעוני לטוהר מידות בכך שלא מספר לאדם על קורות אדם אחר (בכל שיטת איסוף שיבחר). ואם אני הולך לידעוני לשאול על אדם אחר אזי מה מטרת הליכתי מלכתחילה ? אם כדי לקבל מידע שאותו אדם לא היה מוסר לי ישירות - אז זו חטטנות ומציצנות בעיני
גם בעולם האמיתי אנחנו לא נותנים כל מידע אוטומטית לכל אחד ומה שמוגדר כגבול כלפי אדם אחד שונה מאשר כלפי אדם אחר לצורך העניין - אני אשווה את זה להחלטה של אדם האם שם וילונות בחלונו או לא ההחלטה לשים לא מונעת ממציצנים לנסות ולהביט מעבר לוילון וההחלטה לא לשים אינה מקנה זכות לאנשים להציץ בכוח וכמו בכל דבר בחיים - המינון זו מילת המפתח דעתי לגבי הידעוני - הנתונים אולי היו גלויים, אבל משמעותם לא גלויה. אני מצפה מהידעוני לטוהר מידות בכך שלא מספר לאדם על קורות אדם אחר (בכל שיטת איסוף שיבחר). ואם אני הולך לידעוני לשאול על אדם אחר אזי מה מטרת הליכתי מלכתחילה ? אם כדי לקבל מידע שאותו אדם לא היה מוסר לי ישירות - אז זו חטטנות ומציצנות בעיני
צריך לקחת בחשבון את העובדה
שיש מישהו שמכיר את הניק שלכם מעבר למי שאתם יודעים. אני אישית יודעת על כמה שיודעים את הניק שלי(לצערי), ואני לא רוצה שיעשו עלי מעקב(והם טיפוסים שיעשו), לכן אני לא כותבת כל דבר ובכל אני שומרת על הפרטיות שלי, דברים שלא אכפת לי שידעו ויקראו אני כותבת, ברגע שאתה נחשף בתמונות, במפגשים, ואנשים מזהים אותך ומכירים באופן אישי כמו שאמרה בייבי, צריך לחשוב אם זה מתאים... אני חושבת שמזמן "איבדתי" את הוירטואליות פה, ועשיתי זאת מתוך בחירה ואני לא מצטערת.
שיש מישהו שמכיר את הניק שלכם מעבר למי שאתם יודעים. אני אישית יודעת על כמה שיודעים את הניק שלי(לצערי), ואני לא רוצה שיעשו עלי מעקב(והם טיפוסים שיעשו), לכן אני לא כותבת כל דבר ובכל אני שומרת על הפרטיות שלי, דברים שלא אכפת לי שידעו ויקראו אני כותבת, ברגע שאתה נחשף בתמונות, במפגשים, ואנשים מזהים אותך ומכירים באופן אישי כמו שאמרה בייבי, צריך לחשוב אם זה מתאים... אני חושבת שמזמן "איבדתי" את הוירטואליות פה, ועשיתי זאת מתוך בחירה ואני לא מצטערת.
אין חיה כזו
זה בית שקוף הבנוי קירות זכוכוית !!!!!!!!!! מי שמחליט לכתוב בפורומים על ילדיו, הוריו והחצי לוקח על עצמו את הסיכון. יש כאן הרבה כותבים שגולשים בפורומים אחרים בהם הם כותבים הרבה יותר מכאן, נחשפים הרבה יותר ומשתפים הרבה יותר. אני שם מתוך עניין, סקרנות אז אני חוצה איזשהו גבול ? לדעתי ממש לא. על כל גולש חשוף יש 10 סמויים זו הסטטיסטיקה והמציאות לעד כמה הכל חשוף. במקרה שלנו אני ממש בטוח שקוראים כאן זוג חברים לשעבר, וחברה שלי (לא שדיברנו על זה מעולם אבל תמיד יש לי את ההרגשה הזו במיוחד מהשאלות שהיא שואלת) להגיד שנחמד לי עם זה ? לא!!! אבל זו הבעיה שלי.
זה בית שקוף הבנוי קירות זכוכוית !!!!!!!!!! מי שמחליט לכתוב בפורומים על ילדיו, הוריו והחצי לוקח על עצמו את הסיכון. יש כאן הרבה כותבים שגולשים בפורומים אחרים בהם הם כותבים הרבה יותר מכאן, נחשפים הרבה יותר ומשתפים הרבה יותר. אני שם מתוך עניין, סקרנות אז אני חוצה איזשהו גבול ? לדעתי ממש לא. על כל גולש חשוף יש 10 סמויים זו הסטטיסטיקה והמציאות לעד כמה הכל חשוף. במקרה שלנו אני ממש בטוח שקוראים כאן זוג חברים לשעבר, וחברה שלי (לא שדיברנו על זה מעולם אבל תמיד יש לי את ההרגשה הזו במיוחד מהשאלות שהיא שואלת) להגיד שנחמד לי עם זה ? לא!!! אבל זו הבעיה שלי.
סוכריה על מקל
New member
כשהעולם ה"אמיתי" והעולם הוירטואלי
נפגשים... ולמה כתבתי אמיתי בתוך גרשיים? מה פחות אמיתי בי פה יחסית למקומות אחרים שאפשר לפגוש אותי? אם הייתי מזהה חברה שלי בפורום אחר אני מניחה שהייתי אומרת לה. עד כה לא קרה לי. חברים שלי (הכוונה, כמובן, לא לכאלה שהכרתי כאן...) יודעים שאני כותבת ב"תפוז", חלקם גם יודעות איפה, אבל רובם לא קוראים כי הן פשוט יודעים הכל מהשיחות שלנו. כשמישהו מספר לי שגם הוא כותב בפורומים אני שואלת - אם מותר לקרוא ומה הניק שלו. מי שלא רוצה אומר כך בפירוש ואז ברור שאני לא אלך "לצוד" אותו. יש לי כמה מכרות וחברות שהכרתי במציאות ואז הסתבר לי שהן כותבות והתחלנו לנהל גם מערכת יחסים וירטואלית... זה נחמד בעיני. לגבי ידעונים למיניהם - היות ואני לא כל כך משוכנעת בקוד האתי של רובם, אל הייתי מצפה מהם לשמירה על פרטיות
נפגשים... ולמה כתבתי אמיתי בתוך גרשיים? מה פחות אמיתי בי פה יחסית למקומות אחרים שאפשר לפגוש אותי? אם הייתי מזהה חברה שלי בפורום אחר אני מניחה שהייתי אומרת לה. עד כה לא קרה לי. חברים שלי (הכוונה, כמובן, לא לכאלה שהכרתי כאן...) יודעים שאני כותבת ב"תפוז", חלקם גם יודעות איפה, אבל רובם לא קוראים כי הן פשוט יודעים הכל מהשיחות שלנו. כשמישהו מספר לי שגם הוא כותב בפורומים אני שואלת - אם מותר לקרוא ומה הניק שלו. מי שלא רוצה אומר כך בפירוש ואז ברור שאני לא אלך "לצוד" אותו. יש לי כמה מכרות וחברות שהכרתי במציאות ואז הסתבר לי שהן כותבות והתחלנו לנהל גם מערכת יחסים וירטואלית... זה נחמד בעיני. לגבי ידעונים למיניהם - היות ואני לא כל כך משוכנעת בקוד האתי של רובם, אל הייתי מצפה מהם לשמירה על פרטיות
כל מה שכותבים בגלוי, אין פרטיות
מי שכותב בפורמים צריך לדעת שקוראים אותו בהתאם לזה אני כותבת רק מה שלא אכפת לי שידעו מצד שני לפעמים החיים האמיתיים מצטלבים עם הפורומים ואז לפעמים זה מפריע כמו שקרה לי בפורום שלי טיפול שלא סיפרתי עליו - מישהי שמכירה אותי מפה פגשה אותי וידעה על מועדי שאיבה והחזרה ומצאה לנכון להתקשר אלי לטלפון ביום של הבטא:-{ זה העיק עלי מאד ואחרי זה הפסקתי לספר לחלוטין על הטיפולים שלי אבל אני מצפה שאם המצאתי ניק בדוי לשאול שאלה אנונימית או להתיעץ - שגם מי שמזהה שזו אני לא ינסה לעמת אותי עם המידע או לעשות לי אאוטינג - אם הייתי רוצה להחשף - הייתי כותבת בניק הרגיל. ולכן כמו שחנה כתבה - אם מישהו מנסה להתחבא לא הייתי מעמתת אותו עם העובדה שמצאתי את המחבוא שלו. לגבי ידעונים זה נראית לי הפרה בוטה של פרטיות.
מי שכותב בפורמים צריך לדעת שקוראים אותו בהתאם לזה אני כותבת רק מה שלא אכפת לי שידעו מצד שני לפעמים החיים האמיתיים מצטלבים עם הפורומים ואז לפעמים זה מפריע כמו שקרה לי בפורום שלי טיפול שלא סיפרתי עליו - מישהי שמכירה אותי מפה פגשה אותי וידעה על מועדי שאיבה והחזרה ומצאה לנכון להתקשר אלי לטלפון ביום של הבטא:-{ זה העיק עלי מאד ואחרי זה הפסקתי לספר לחלוטין על הטיפולים שלי אבל אני מצפה שאם המצאתי ניק בדוי לשאול שאלה אנונימית או להתיעץ - שגם מי שמזהה שזו אני לא ינסה לעמת אותי עם המידע או לעשות לי אאוטינג - אם הייתי רוצה להחשף - הייתי כותבת בניק הרגיל. ולכן כמו שחנה כתבה - אם מישהו מנסה להתחבא לא הייתי מעמתת אותו עם העובדה שמצאתי את המחבוא שלו. לגבי ידעונים זה נראית לי הפרה בוטה של פרטיות.
אני מניחה הנחות מחמירות
כלומר, שקוראים פה ושאני "אאוט" עבור אנשים שממש לא הייתי רוצה להיות "אאוט" עבורם. דוגמה אופיינית - אנשים מהעבודה. אם מישהו ממכריי האמיתיים קורא פה (וזוכר מה שהוא קורא
), הוא יכול די בקלות להצליב לפי שם וגיל הילד (אחת הסיבות שאני לא שמה אותו בחתימה, שלא תהיה עבודה כל כך קלה
), לפי סיפורים שסיפרתי פה וגם שם, ועוד. לכן אני לא כותבת פה על דברים "מפלילים" כמו אי-שביעות רצון בעבודה וכל דבר שיכול לשמש נגדי. אני מודעת לזה שעצם הכתיבה כאן, ועצם הכמות שלה בתקופות השונות, יכולה לשמש נגדי (ולו רק שבתקופות מסויימות רואים שאני לא עושה כלום ורק באינטרנט כל היום). ותאמינו לי שאני לא פראנואידית (אלא הם באמת רודפים אחרי
). אני גם לא אספר דברים שיפריע לבנזוגי לקרוא פה, כמו על קשיים שלנו. לגבי שאלת הידעונים - מכיון שאני לא מאמינה בהם, לא נראה לי שלקבל מהם אינפורמציה זה חדירה לפרטיות. אבל מקובל עלי שאנשים אחרים יכולים לחוש ככה אז לא הייתי עושה דבר כזה בלי לקחת את זה בחשבון. אם מישהו יפנה עם הפרטים שלי לידעונים זה יחמיא לי מאוד
כלומר, שקוראים פה ושאני "אאוט" עבור אנשים שממש לא הייתי רוצה להיות "אאוט" עבורם. דוגמה אופיינית - אנשים מהעבודה. אם מישהו ממכריי האמיתיים קורא פה (וזוכר מה שהוא קורא
ידוענים זו הפרה בוטה של הפרטיות!
גם למי שלא מאמין! מישהו לוקח את הפרטים האישיים שלך ומעביר למישהו אחר חלק מהשיטות של הידוענים זה לחפש במאגרי מידע קיימים ולהוציא מידע קשה. ותאמינו לי שזה ממש לא מסובך, קצת קשרים לאנשים הנכונים ואפשר לדעת על כל אחד לא מעט - עם רק יש שם שם משפחה ותעודת זהות.
גם למי שלא מאמין! מישהו לוקח את הפרטים האישיים שלך ומעביר למישהו אחר חלק מהשיטות של הידוענים זה לחפש במאגרי מידע קיימים ולהוציא מידע קשה. ותאמינו לי שזה ממש לא מסובך, קצת קשרים לאנשים הנכונים ואפשר לדעת על כל אחד לא מעט - עם רק יש שם שם משפחה ותעודת זהות.
אני בכלל מיואשת ממצב הפרטיות בישראל
בכל פעם מחדש אני משתוממת עד כמה הכל גלוי ופרוץ. השבוע למשל זכיתי להשתומם מחדש. מישהי שמכירה אותי היטב ומקרוב פגשה השבוע בענייני עבודה שאינם קשורים אלי או לרפואה מישהי שמכירה אותי מרחוק מאוד (סתם אחת שפגשתי פעם אחת בחיי בענייני עבודה - אז היא מכירה את שמי, מעולם לא נפגשנו בנסיבות חברתיות וגם לא יצא לנו לדבר או להיפגש שוב בנסיבות כלשהן ולי אישית אין מושג על חייה הפרטיים. חשבתי שגם ההיפך נכון - אבל לא כן). בקיצור, מסתבר שאותה המכרה-רחוקה-ביותר-פגשה-אותי-פעם-אחת-בחיים-שלה ידעה איכשהו שהראשונה מכירה אותי היטב. ועל כן, פנתה אליה אותה מכרה-רחוקה ושאלה אותה בשקיקה: "תגידי, מה שמעתי על הלידה של דבי12???? כי קרוב משפחה שלי הוא רופא בבית החולים שבו היא ילדה, והוא שאל אותי אם אני מכירה אותה כי היא ילדה שם והיה Z Y X #$%@#[email protected] זה נכון? מה בדיוק היה שם?" מה אני אגיד לכם - רק אייקון יכול לתאר את הרגשתי והוא
סליחה שגלשתי טיפה מהנושא המרכזי אבל פגעת "בול" בנקודה שחשבתי עליה השבוע. ובהשלכה למה שכתבת - לדעתי אין פרטיות במדינת ישראל - אם לא מצד אלה שיש עליהם חובה מקצועית בנושא, בודאי ובודאי שלא בפורומים אינטרנטיים. יש פה קירות מזכוכית, יש פה להערכתי יותר קוראים סמויים ממשתתפים פעילים - ומי שכותב פה צריך לקחת בחשבון שיש פה אפס פרטיות. אני חושבת גם באופן כללי שבתרבות הישראלית יש מקום קטן מאוד לפרטיות. אני לא אומרת את זה בשיפוטיות - זה פשוט המצב. כולם איכשהו מכירים אחד את השני מביה"ס, מהשכונה, מהתנועה, מהטירונות, מהשירות הצבאי וכו' כו' - אצל רוב מכרי צינעת הפרט זה בכלל לא משהו שחשוב להם. אתם מכירים עוד הרבה מדינות שבהן שדכניות סטייל-הלנה מפרסמות בעיתון מודעות שבהן כתוב "הורים, אפשר לפנות בשביל הילדים בלי ידיעתם"? יש עוד הרבה מדינות שבהן כשאת קונה מנוגון האדם הבא אחריך בתור יושב לך פיזית על השחלות בזמן שהרוקחת אורזת לך אותן - רגע אחרי אחרי שהיא גמרה לשאוג "זה טיפול ראשון שלך חמודה? שיהיה בהצלחה מאמי. יש לך כבר ילדים בבית?" בקיצור - לדעתי זה לא כל כך משנה איפה עובר הגבול האישי הזה בשעה שהגבול החברתי בין צינעת הפרט לנחלת הרבים מחלק את התחומים באופן יחסי ל 1% לעומת 99% בהתאמה.
בכל פעם מחדש אני משתוממת עד כמה הכל גלוי ופרוץ. השבוע למשל זכיתי להשתומם מחדש. מישהי שמכירה אותי היטב ומקרוב פגשה השבוע בענייני עבודה שאינם קשורים אלי או לרפואה מישהי שמכירה אותי מרחוק מאוד (סתם אחת שפגשתי פעם אחת בחיי בענייני עבודה - אז היא מכירה את שמי, מעולם לא נפגשנו בנסיבות חברתיות וגם לא יצא לנו לדבר או להיפגש שוב בנסיבות כלשהן ולי אישית אין מושג על חייה הפרטיים. חשבתי שגם ההיפך נכון - אבל לא כן). בקיצור, מסתבר שאותה המכרה-רחוקה-ביותר-פגשה-אותי-פעם-אחת-בחיים-שלה ידעה איכשהו שהראשונה מכירה אותי היטב. ועל כן, פנתה אליה אותה מכרה-רחוקה ושאלה אותה בשקיקה: "תגידי, מה שמעתי על הלידה של דבי12???? כי קרוב משפחה שלי הוא רופא בבית החולים שבו היא ילדה, והוא שאל אותי אם אני מכירה אותה כי היא ילדה שם והיה Z Y X #$%@#[email protected] זה נכון? מה בדיוק היה שם?" מה אני אגיד לכם - רק אייקון יכול לתאר את הרגשתי והוא
במקרה שלי
העולם הויטואלי התנגש בעולם האמיתי. יש בפורום בחורה שאני מכירה דרך קרובת משפחה שלי. לא העליתי בדעתי אף פעם וגם לא מתכוונת לספר פרטים על הבחורה הזו או לרכל עליה. היא עכשיו גם פחות בפורום וכמעט לא כותבת. ואני מקווה שגם היא לא תלך לספר דברים אישיים שאני מספרת פה. האמת שקרובי משפחה קרובים ביותר יודעים שאני כותבת פה אבל לא חושבת שזה בכלל מעניין אותם והם אף פעם לא נכנסים לקרוא עלי. הפורום פתוח לכולם וקיבלתי שאני חשופה לכולם וגם לקוראים פאסיביים. פשוט לוקחים את זה בחשבון שכותבים בפורמים. יש לי גבולות שאני לא אעבור אותם, ישנם גם גבולות עד כמה אני מוכנה להחשף פה.
העולם הויטואלי התנגש בעולם האמיתי. יש בפורום בחורה שאני מכירה דרך קרובת משפחה שלי. לא העליתי בדעתי אף פעם וגם לא מתכוונת לספר פרטים על הבחורה הזו או לרכל עליה. היא עכשיו גם פחות בפורום וכמעט לא כותבת. ואני מקווה שגם היא לא תלך לספר דברים אישיים שאני מספרת פה. האמת שקרובי משפחה קרובים ביותר יודעים שאני כותבת פה אבל לא חושבת שזה בכלל מעניין אותם והם אף פעם לא נכנסים לקרוא עלי. הפורום פתוח לכולם וקיבלתי שאני חשופה לכולם וגם לקוראים פאסיביים. פשוט לוקחים את זה בחשבון שכותבים בפורמים. יש לי גבולות שאני לא אעבור אותם, ישנם גם גבולות עד כמה אני מוכנה להחשף פה.
מאמינה בשקיפות.
אני כותבת המון דברים על עצמי. אפשר באמת ללמוד על המון, אבל זה לא משהו שאי אפשר לדעת מסתם פגישה איתי ברחוב. לא הסתרתי את בעיות הפוריות ואני לא מסתירה עוד מגוון של דברים שהם פרטיים שלי כי אני לא אוהבת סודות. הצורך להסתיר מכביד עלי והתחושה שלי היא שרוב המידע שאני מפרסמ על *עצמי* לא ממש יכול לשמש מישהו כנגדי. מה לא
הגבולות האדומים שלי קשורים באנשים אחרים: לא "מלכלכת" או מספרת דברים רעים, אילו חויות רעות, שקשורות באנשים אחרים. לא מריבות/בעיות במקום העבודה/יחסים במשפחה. כי זה באמת יכול לחזור אלי כבומרנג. סתם משתדלת לא לחשוף דברים שקשורים באנשים אחרים כדי לא לפגוע בהם. מקומות שאני צריכה בהם פרטיות - לא מספרת עליהם באינטרנט ובד"כ גם לא בחיים האמיתיים. אולי זאת הסיבה שאני ממעטת לשפוך את הלב
אני כותבת המון דברים על עצמי. אפשר באמת ללמוד על המון, אבל זה לא משהו שאי אפשר לדעת מסתם פגישה איתי ברחוב. לא הסתרתי את בעיות הפוריות ואני לא מסתירה עוד מגוון של דברים שהם פרטיים שלי כי אני לא אוהבת סודות. הצורך להסתיר מכביד עלי והתחושה שלי היא שרוב המידע שאני מפרסמ על *עצמי* לא ממש יכול לשמש מישהו כנגדי. מה לא
../images/Emo26.gifומה לגבי העתיד?
כשהייתי בטיפולים הייתי די שושואיסטית בפורומים. את השם של הבן שלי לא פרסמתי
ועוד הרבה פרטים גם לא. היה לי חשוב שבעבודה לא ידעו על הטיפולים, ואני מקווה שזה הצליח. אחרי ההריון, ובוודאי אחרי הלידה, חשפתי כאן הרבה פרטים ויש סיכוי שאני כבר "אאוט" בעבודה. יש דברים שאני לוקחת בחשבון לא לכתוב עליהם בפורום (כמו שכבר הזכרתי). אבל - מה יהיה כשארצה שוב טיפולים? אני לא רואה איך אני שורדת טיפולים בלי הפורומים שלנו
. אבל איך אשמור על דיסקרטיות מול העבודה? דילמה. מה אתם חושבים?
כשהייתי בטיפולים הייתי די שושואיסטית בפורומים. את השם של הבן שלי לא פרסמתי
יש לך 2 אפשרויות בשביל דיסקרטיות
מול העבודה: הראשונה היא להחליף ניק כשתרצי שוב טיפולים, או (מומלץ עוד יותר) "להביא אותה" בספונטני משמח בשבוע לפני שתספיקי לקבוע תור לד"ר גולדמן, כך גם תביאי כבוד גדול לשורות אחיותיך הפוליציסטיות. האפשרות השניה הכי שווה בעיני, אבל אליה וקוץ בה שהיא פותרת רק את תחילת הבעיה (הכתיבה בפורום פוריות) ומותירה את בעיית הדיסקרטיות מול העבודה בהריון [בהנחה שהגששים-בלשים משם קוראים גם בפורומים של הריון ולא רק את פוריות).
מול העבודה: הראשונה היא להחליף ניק כשתרצי שוב טיפולים, או (מומלץ עוד יותר) "להביא אותה" בספונטני משמח בשבוע לפני שתספיקי לקבוע תור לד"ר גולדמן, כך גם תביאי כבוד גדול לשורות אחיותיך הפוליציסטיות. האפשרות השניה הכי שווה בעיני, אבל אליה וקוץ בה שהיא פותרת רק את תחילת הבעיה (הכתיבה בפורום פוריות) ומותירה את בעיית הדיסקרטיות מול העבודה בהריון [בהנחה שהגששים-בלשים משם קוראים גם בפורומים של הריון ולא רק את פוריות).