ה-בעיה בטיפול בפרחי באך היא יכולת
המטופל לחוש בשינויים, ולייחס אותם לתמציות. האם את יודעת אילו תמציות קיבלת? לא כל שינוי נובע מהתמציות אבל שינויים שקשורים לתמצית שקיבלת, ושתואמים את מטרת המטפלת - סביר להניח שיש לתמציות קשר. כיצד עובדים הפרחים? הם יוצרים שינוי עדין במודעות של האדם. אימא שלי הייתה אחד משפני הניסיון שלי כשעשיתי את הקורס. היא חיפשה משהו שירגיע אותה. אני רציתי אימא יותר מאושרת ופחות לחוצה. אמרתי לה, שכל פעם שהיא מרגישה צורך ברגיעה, שתיקח מהבקבוק. אחרי כמה ימים היא אמרה: "אני לא יודעת אם זה נדמה לי או שהתמציות עובדות אבל כשאני לוקחת, אני נרגעת..." (זכרתי לומר שהיא מאוד סקפטית?? ופחדנית???) עניתי לה: "מה זה משנה? האם זה באמת חשוב איך זה עוזר לך?" היא הייתה ילדה טובה והמשיכה לקחת. תוך חודשיים אי אפשר היה להכיר אותה - השינוי היה דרמטי. אחת מהמטופלות שלי, חסמה לגמריי את רגשותיה. בין התמציות שנתתי לה היתה תמצית שמורידה חומות קשה מאוד להתחבא מהרגשות כשלוקחים את התמצית. אבל בכל זאת, פרחי באך, עבודתם כל כך עדינה, שניתן להפריע להם בכוח המחשבה. אחרי חודשיים היא קבעה נחרצות ש"אין שינוי" "אני לא מרגישה כלום" אלא מה? לצד זה, היא גם סיפרה על חוויות של פחדים שצצו להם, ככה, פתאום! היא לא ראתה את הקשר, אני חייכתי כשראיתי אותו. מטופל אחר, סבל כאבים קשים שהפריעו לו בתנועה, בישיבה. הוא טען שבגלל הכאבים הוא אינו יכול להיות עם אנשים. בחקירת ילדותו, התברר שהוא תמיד היה ילד בודד, ושהוא אינו אוהב חברת אנשים. ברור היה, שהמחלה הכואבת ממנה סבל, מאפשרת לו להתחמק מאירועים חברתיים. הוא קיבל, בין השאר, תמצית שמיועדת לאנשים שנוטים להתבודד, להתרחק מאנשים. אחרי חודש, חודשיים, הוא דיווח על שינוי, והדגיש שהוא יכול אפילו לשבת עם אנשים. בבירור התברר, שהוא לא סובל מזה.... שוב, תוצאה ישירה של עבודת התמצית. אין לי מושג מה הסיפור שלך, מה קיבלת ולמה. אבל אני בטוחה שיש מקום לשתף את המטפלת בשינויים שאת כן מרגישה, כדי שהיא תעריך אם זה תואם את כוונותיה וציפיותיה, ותוכל להמשיך לסייע לך ביצירת השינוי שאת רוצה. היא תוכל גם לתשאל אותך ולשמוע דברים שאת לא מודעת שחל בהם שינוי. לא פעם, אנחנו מקבלים הקלה ושינוי (כאשר הם לא דרמטיים) כמובן מאליו... למשל: אם התעוררת 3-5 פעמים בלילה, ועכשיו את מתעוררת 2-3 פעמים בלבד. את לא תבחיני בזה, עד שלא ימקדו אותך לראות. לעומת זאת, את תאמרי אולי: 'אין שינוי. אני עדיין קמה בלילה....' כמטפלת, אני מוצאת שחשוב ללמד מטופלים לראות את השינוי. אנשים נוטים להשוות את מה שיש, למה שהם רוצים שיהיה. כל הערכת מצב שנעשית מול המטרה אליה האדם שואף, יוצאת חסרה. חשוב לעשות הערכת מצב בהשוואה בין מצב הפתיחה (המצב הכי גרוע), לבין במצב ברגע הנתון בו עושים את ההערכה. זה מאפשר לאדם לראות התקדמות. ההמלצה החד משמעית שלי היא: להמשיך!! שתפי את המטפלת בתחושותייך, ובקשי את עזרתה בראיית השינוי. את יכולה לומר לה שאת רוצה שינויים דרמטיים יותר, אבל רק אם את מוכנה גם לריאקציות חריפות יותר.... בפרחי באך אפשר לעבוד עדין או אגרסיבי. אני אישית, מעדיפה להשתמש בהם כדי להקל על המטופל את תהליך השינוי. וכמובן, שאם יש לך עוד שאלות, אנחנו כאן...
