שמואל מורה
קראתי את המאמר והתגובות . תודה להפניית תשומת הלב ל "אילאף " שנמצא אצלי במועדפים לפני הרבה זמן אך מרוב עיסוקים באתרים אחרים לא פתחתי אותו לראות מה חדש , ואני יודע שתמיד יש חדש . פרופ' מורה מרתק אותי בכל פעם שאני שומע אותו בהרצאה או בראיון בטלוויזיה .הוא בעל יידע רב במכמני השפה ולמדתי ממנו הרבה . אני גם שמרתי אצלי תרגום שלו לנזאר קבאני מתוך קטע בדף לספרות , ומאז אני פונה מזמן לזמן לדיוואן של קבאני לדלות ממנו קטעי שירה מובחרים . המאמר מתובל בביטויים מהלהג העירקי היהודי שכמעט ונשכח . מתי שמענו את הביטוי تواتو عليىّ הערימו עלי ? או فرّه=جوله סיבוב , ועוד כהנה ביטויים מקוריים אסלי . אכן זה היה פרק חשוב בתולדות העם היהודי אבל חשוב יותר שהעם ישוב לארצו עם כל הטוב , הדבש ונופת הצופים שהיה בעירק . ألخير مدلّقהשפע נשפך מרוב העודף . עדיין " ארץ זבת חלב ודבש" , "ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת " עדיפה על הגלות . כל התגובת היו אוהדות פרט לאחת שקוראת לו לעזוב את פלסטין לתושביה הערבים ולחזור לעירק , כאילו לא קרה שום דבר , כאילו אפשר למחוק את ההיסטוריה , ולשכוח ולסלוח . לא נשכח ולא נסלח לעולם ועד .
