פרופ' שמואל מורה 8/8

[rivers of babylon]

לא מדובר בזיוף

פרופ' מורה עצמו שלח אימיילים לרבים ממכריו בו הוא הודיע על הסדרה בת 8 הפרקים באתר elaph

 

[rivers of babylon]

האתר elaph

הוא אתר רציני שקיים כ 5 שנים. בעל האתר הוא עותמאן אלעימייר, עיתונאי ממוצא סעודי והבעלים של האיגוד המרוקאי לעיתונאות.

 

[DORIY1]

פרופ' שמואל מורה 8/8

קישור

 

[rivers of babylon]

לדורי- תודה רבה

כותרת המאמר: לאחר הההגירה לישראל

 

[rivers of babylon]

תסתכלו על החתימה בסוף המאמר

أ. د. شموئيل (سامي) موريه رئيس رابطة اليهود النازحين من العراق في إسرائيل. א.ד. שמואל (סמי) מורה, מנהל אגודת היהודים שעזבו את עיראק לישראל

 

[בנת אלראפדיין]

דורי../images/Emo140.gifוגם לריוורס-מעניין מאוד וגם

מדבר על התפקיד החשוב של החוליה המקשרת בין מורשת אבותינו שם לבין הדורות כאן. זה מתבקש ואסור לזלזל. שבוע טוב לכולם.

 

[פואד1946]

אודה למי שיתרגם לעברית תמצית.מהכתבה

 

[לבאחד]

לפאד1946-ציטוטים מפרק8 של פרופ'מורה

פרק 8- אחרי ההגירה לישראל להלן ציטוטים ממאמרו של פרופ' מורה: 1. רצה הגורל שעלינו לישראל והקדשנו את מלוא מרצנו ללימודים ועבודה ,זאת כדי לרפא את פצעי העבר ואימת ההווה. עברנו מחיי הרווחה של עירק אל ההשפלה במעברות ,ששוכנו בהן עולים חדשים מכל רחבי העולם. עמדנו בתורים למים, לשירותים וכן גם לקניית : לחם,בשר, ביצים וחמאה בתלושי מזון. עבדנו כפועלים פשוטים בעבודות בנין והובלת שקי מלט, חצץ וחול על גבינו. כל זאת, למרות השכלתנו. 2. בכיתי ,שאשר אחי רימון בישר לי שאני בר-מזל. "עינדכ חט' , ביום הראשון כבר מצאת עבודה. עבודה כפועל בניין" על כך עניתי לו: מה השמחה בעבודה בזויה זו שהשגתי , לאחר כל הכבוד שבו זכינו בעירק? והוספתי את הפתגם: לא תידע להעריך את הטוב שבי עד שתנסה מישהוא אחר,או כלשונו: "מַא תִעְע'פ'ְ חֵ'יעִ'י לִמַא תְגַ'ע'בְִּ עֵעִ'י " 3. הקבלן "האשכנזי" אמר לנו ,לאחר שראה את מסירותנו בעבודה:"אל תילכו לאוניברסיטאות. תעבדו אתי ותהיו בבוא היום קבלנים עשירים". 4. אבי ברח מעירק ועלה לישראל דרך תורכיה בשנת 1962 , לאחר שהפך בעירק לסוחר קרקעות והשאיר אחריו בבגדאד החדשה "בע'דאד אלג'דידה" 37 אלף מ2 של קרקעות מותרות בבניה. הוא אמר לנו, כשהוא מדבר בלשון הסוחרים העירקים, אשר מעריכים את האדם לפי גודל ההון שצבר ולאחר שנודע לו כי נרשמנו לאוניברסיטה:" צדק הקבלן האשכנזי. מה תרוויחו מלימודים באוניברסיטה יותר מאשר משכורת מוגבלת במשרה עלובה?" 5. אחי רמון סיים את לימודיו התיכוניים בגיל 16.ובשל היותו קטין לא יכל להגיע לישראל לבדו,לפי חוק שלילת הנתינות ה"תצקיט" .אך תנועת המחתרת הציונית בעירק,שהייתה אחראית על עלייתם של היהודים לארץ, מצאה פתרון לבעיה. היא הצליחה להונות את השלטונות בכך שצירפה קטינים למשפחות יהודיות אחרות, כאילו היו בנים לאותן משפחות. המשך יבוא

 

[לבאחד]

לפואד כמובן

 

[DORIY1]

ללב אחד

יופי של תרגום . נחכה להמשך .

 

[פואד1946]

יטעיק עיפי עלל תרגום ישר כוח ותודה

ללב אחד תודה לך על התרגום ואני מוסיף גם בשם כל חברי הפורום שאינם קוראים ערבית קשה לי להבין מהמאמר של מר מורה מתי הוא עלו הוא ואחיו לארץ? ב51?..ובאיזה גיל? שהיו כבר מלומדים..ועבדו בבנין? ואיך אביהם ברח ועלה לארץ בשנת 1962 היינו 10 שנים לאחר העליה הגדולה....לדעת מר מורה .עולים חדשים מכל העולם שבאו למעברות רק בשנות 56 והלאה..כשבאו ממרוקו.טריפולי...מצרים..פולין וכו אז היו רוב המעברות מסודרו עם מים ושירותים אומנם רובם מחוץ לצריף המצב שאותו מתאר היה רק בשער העליה (בתקופה זו עלו כמעט כל יהודי עירק) ובתחילת בנית המעברות היינו שנת 51-52 .נכון שהתנאים היו קשים מאד ולציבור גדול היתה הבנה למצב כי היו בקרבנו הרבה ציונים עם שמחה שהגענו לציון. מצער שמר מורה מתאר את הדברים בתמונה כזאת.. לכן תודה לך על התרגום..כי יש חושבים אחרת....החופש שווה את כל ..להזכיר למר מורה..שהכבוד שלו זכינו בעירק היה לפעמים גם יריקה בפרצוף והמילים המהדהדות..אוסקוט.יא כאלב יהודי..ובסופו של דבר גם אבא של מר מורה ברח מגן העדן של עירק. ויתפלל מי שברך שהציל את נפשו ...

 

[לבאחד]

לפואד1946-פרק 8 של פרופ' מורה

לפואד שלום רב, שמואל מורה עלה לארץ בעלייה הגדולה של 1951 והוא בן 18 שנים .אחיו רימון עלה חודש אחד לפניו כשהיה בן 16.בשל היותו קטין הוא צורף למשפחה אחרת בזהות מזוייפת. כך פעלה המחתרת הציונית בעירק בשביל להעלות לארץ כמה שיותר יהודים. אבי המשפחה התעכב בעירק , כנראה , כדי לחסל את עסקיו וזה נמשך "רק" 10 שנים. הנה ציטוטים נוספים מפרק 8 6 כך הסתיים פרק חיינו בעירק, שבה סבלנו את גירוש הפקידים היהודים ממשרותיהם, הקפאת הרכוש ושלילת הנתינות העירקית, מכירת נהכסים במחירים זולים ביותר, רדיפות , השפלות והטחת עלבונות בעת ביצוע ביקורת המזוודות בנמל התעופה של בגדאד. מזוודות אלו הכילו את מעט הבגדים שהשלטונות התירו לנו לקחת. החמור מכל היו טכסי קריעת המסמכים והתעודות שלקחנו אתנו,על אף חותמת משרד הפנים העירקי ש-" אין איסור בהוצאתם". זאת ועוד: ריסוק חפיסות סבון על הבגדים ועריכת בדיקות נעליים, כדי לוודא שאין בתוכם זהב. 7. המעציב ביותר הוא שהיגענו ארצה בזמן קשה ביותר לישראל , שהייתה אחרי מלחמות דמים קשות והיתה על סף פשיטת רגל. המדינה קלטה מספר רב ביותר של עולים כדי לנצל את ההזדמנות של מתן היתר יציאה גורף ליהודי עירק. 8. הכעיסה אותנו מאוד הקרירות שבה קיבלו אותנו הפקידים הישראליים ואשר לא השיבו אפילו למילות הברכה:"שלום חבר".הם הסתפקו בריסוסינו ב- די .די. טי , כדי למנוע העברת "חיידקי עירק" לארץ המובטחת. אחר כך , הובילו אותנו במשאיות של בעלי חיים למחנה הבידוד ב-"שער העלייה" . שם עמדנו בתורים לקבלת חיסונים רפואיים וכן בתורים לחלוקת מזון שכלל: חצי ביצה לנפש, 5 גרגירי זיתים , תפוז אחד ,חתיכה של דג מלוח ופרוסה של לחם שחור. התחלנו את חיינו רעבים בארץ " זבת, חלב ודבש". 9. נעזבנו לגורלנו "כֻּלְ מַנְ חַטַּ'ה וְנַצִיבַּה" . כל אחד היה צריך להתמודד מול עולם חדש וזר, שבו התהפכו היוצרות:הרגלים ,מסורות,ערכי מוסר ושפה אחרים. ערכינו הפכו להיות מיושנים ומפגרים , כמו אלו של ימי העותומניים. בנות ובנים החלו לעבוד כדי לפרנס את אבותיהם , שעולמם חרב עליהם ורכושם שצברו בזיעת אפיהם, הוקפה. מי שלא יכול לסבול את הזעזוע הזה- מת. האחרים התנחמו בימים עברו והחלו לקלל את נורי אלסעיד , את בן-גוריון ואת האוירון שהובילם לארץ 10. אלה שנשארו בעירק, סבלם היה כפול ומכופל. ממשלות רודניות באו אחת אחרי השנייה והשחיתו את הארץ ואת פריהּ. אח רצח את אחיו בארץ "שני הנהרות" או יותר נכון לקרוא לה "ארץ האסונות,הרצח והמכונית הממולכדות" .השליטים ביזבזו הון עתק כדי לבנות את ארמונותיהם. 11. . עירק הפכה לבריכת דמים , בה נופלים מדי יום עשרות קורבנות . אז בירכנו את האל על אי-הישארותנו בעירק בנסיבות קשות אלה, שהעם העירקי המסכן עובר תחת שלטונם של שליטים שונים 12. תם ולא נשלם. מקווה שתהיה לי הזדמנות נוספת להשלמת דברים, הגם שאני חושש שאני אשכח את ניסיוני האישי , לפני ההגירה ואחריה. אני מקווה שעדי ראייה כמוני יכתבו על אשר עבר עליהם , ובמיוחד אלה שהימים הקשים לא בלבלו אותם וזיכרונם נשאר בהיר שהשיכחה לא מחקה אותו. 13. חוקרים מסויימים , אשר אש האירועים האלה לא פגעה בהם החלו לכתוב את ההיסטוריה של עירק ואת חיי היהודים בה לפי התיאוריות הפוליטיות והחברתיות בהן הם מאמינים. לכן, אם אנו עדי הראייה לא נכתוב זאת בנאמנות, כי אז האמת תלך לאיבוד .על שכמנו מוטלת החובה לכתוב את הדברים ולתאר את הסבל שעברנו.

 

[איבן Najy]

לא מצאתי דברים חדשים

שמשפחותינו עברו תלאות איומות במעברות זה לא חדש. שהיה פרוטקציוניזם שהעדיף את האשכנזים עלינו בפינוי המעברות גם זה לא חדש. שמואל מורה עצמו כותב בפירוש שהחלופה לתלאות במעברות היתה חלילה עלולה בודאות כמעט גמורה להתחלף בכליה פיזית וגורלו של מי שהמשיך לחיות בעיראק לאחר העליה הגדולה יהודי,אשורי,סוני,שיעי כורדי היה מר כלענה כמו שאבא ז"ל אמר.

 

[DORIY1]

ללב אחד

תודה על המשך התרגום . אני כתבתי ב"אילאף" שרצוי לתרגם את כל הסדרה של 8 המאמרים הן לעברית והן לאנגלית למען יידעו הדורות הבאים אשר לא חוו את המאורעות הללו . לא היתה שום הצדקה לפרהוד , גם אם בנסיבות היסטורית מסויימות חלה התרופפות במשטר , והבטחון הכללי התערער , זה לא מצדיק רצח וביזה של המוסלמים נגד היהודים אשר שירתו נאמנה את המדינה העירקית והיה להם החלק הארי בביסוסה הכלכלי והתרבותי .כל זאת בתקופה שלא היתה מדינת ישראל קיימת , ולא היתה ציונות . אי אפשר להתנחם בכך שהיו יחידי סגולה ששמרו על שכניהם . בכל חברה ישנם אי אלו חסידי אומות העולם . לסיכום , ההפסד כולו שלהם , על אף הרווח הזמני של הקפאת הרכוש , והרווח כולו שלנו שהרי את נפשנו היצלנו .