ראיון מילולי - ויזואלי על תהליך יצירתו של המאייר, סגנונו ובחירותיו האמנותית
מרץ 25, 2021שמעון אנגל הוא מאייר ואנימטור בוגר “בצלאל”. לאחרונה ראה אור הספר “ספר מצחיק טעים” מאת חגית ביליה ‘לייזה פאנלים’ (הוצאת “מודן”) אותו אייר. אנגל הוא האמן החמישים וחמישה בפרויקט “פרופיל אמן“, שבו אנו מבקשים להעמיק את ההיכרות עם המאיירים המוכשרים של ספרי הילדים בארץ.
שלום שמעון! ספר לנו על דרכך כמאייר ספרי ילדים.
אהלן הפנקס! האמת היא שדרכי כמאייר ספרי ילדים די מתחילה עכשיו עם צאתו של הספר הזה.
בעצם זה הספר הראשון שאני מאייר ורואה אור דרך הוצאה ״רשמית״. איירתי עד כה עוד שני ספרי ילדים שפורסמו בהוצאה פרטית, ועוד אחד במסגרת הקורס הנהדר של רותו מודן ב”בצלאל”. דרכי כמאייר מתחילה אי שם בכיתה ג׳, כשהתחלתי לקשקש ולהעתיק מספרי “אסטריקס” ומשם היא ממשיכה עד היום בלי עצירה, כולל כל השיעורים בכל הכיתות, הלימודים בישיבה, עמדות השמירה בצבא, ואפילו בלימודי ההוראה שלי. לא חושב שאי פעם באשכרה האמנתי שאאייר ספר ילדים שיצא לאור, מקסימום שאהיה מורה שיודע לצייר לתלמידים שלו יפה על הלוח.
כריכת הספר (יח”צ)
אלו אמנים השפיעו ומשפיעים עליך? האם חל שינוי במקורות ההשפעה שלך לאורך השנים?
בהחלט היה שינוי גדול במקורות ההשפעה שלי לאורך השנים, כמי שגדל בבית דתי אדוק אי שם במרום הגליל, כל מה שהיה לי בעולם זה איורים של ספרי ״כה עשו חכמינו״ וספרי “אסטריקס” ו”טינטין”, וגם מהם רק מה שהיה בספריה. כשהאינטרנט הפציע לחיי בסוף שנות ה-90 הייתי בטוח שכל קיומו הוא רק בשביל שאני אמצא סוף-סוף עוד ועוד איורים של “אקס מן”.
מאיורי “אקס-מן” של שנות ה-90 (איור: ג’ים לי)
עם הזמן למדתי שבעצם אפשר למצוא הרבה דברים טובים ויפים ברשת אבל רק כשהגעתי ל”בצלאל” באמת נפתחתי לעולם של הסגנונות השונים באיור. המפגש הזה עם כל כך הרבה אנשים שכל אחד מביא את העולם שהוא אוהב לכיתה בהחלט עושה את זה.
אני חושב שמטבעה של השפעה שהיא משתנה כל הזמן, ככל שאתה מכיר עוד אנשים ועוד סגנונות.
כמה מהאנשים שאני מרגיש מושפע מהם כיום הם עומר הופמן, שכמעט כל פעם שאני מתחיל פרויקט אני מייחל להכניס אליו משהו מהקלילות והחופש שיש לבנאדם הזה; בנג׳י דיוויס, שעיבוד המברשות שלו והצבעוניות מהלכים עלי קסם; ואמן בשם Rune Fisker שיש לו קומפוזיצויות משגעות ומלאות תנועה, וגם את ההצללות המיוחדות שלו אני מאוד אוהב.
מאיוריו של Rune Fisker
מהן הגישות שלך בנוגע לעבודות המיועדות לקהל בוגר ועבודתך כמאייר ספרי ילדים?
אני לא בטוח שבאמת כשאני מסתכל על העבודות שלי אני יכול לומר זה לילדים לגמרי וזה למבוגרים, אני חושב שהדבר המרכזי הוא למצוא דברים שמעניינים אותך ומשמחים אותך לאייר בכל עבודה ולהרחיב אותם ולהעמיק בהם.
כמובן שיש הבדל בין עבודות למבוגרים ואיורים שמכוונים לילדים. אחד הדברים המרכזיים הוא שאצל מבוגרים יש מקום רחב לפרשנויות ושכבות משמעות מרובות ולפעמים גם קיצוניות, מצד שני באיור לילדים יש הרבה מקום להחבאת תכנים, ומשחקי מחבואים עם הילד, יותר בויזואליה ופחות בענייני המשמעות.
מתוך הספר
אבל אני חושב שבאמת עיקר העניין הוא למצוא בכל עבודה מה מתאים לה ואת המקומות שבהם אני כמאייר יכול לחקור ולהרחיב הן את היכולות שלי כמאייר וכפרשן וגם להעשיר את עולמו של הצופה.
אנא פרט על תהליך עבודתך בספר החדש “ספר מצחיק טעים”.
האמת שהכול התחיל מאיור שעשיתי לקבוצה הנהדרת שלנו Time Tunnel Collective והתפרסם בפייסבוק. לשמחתי, העורכת מיכל פז ראתה את האיור ואהבה אותו והזמינה אותי לאייר את הספר החדש של חגית ביליה, וזה מאוד כיף שאיור אחד מביא לך איור אחר.
הדבר הראשון שעשיתי, לאחר שקראתי את הטקסט הנהדר, היה לפתח באופן רעיוני את מהלך האיורים בספר, ופשוט עשיתי מעין רשימה של מה רואים בכל כפולה, ואיך העלילה מתפתחת לאורך כל הספר, זה עוד לפני שעשיתי איזשהם סקיצות, או קשקושים כלשהם (והאמת שזה אולי משהו שבא מעולם האנימציה בצורה שאנחנו עובדים, שבה דבר ראשון אנחנו קוראים את התסריט ורושמים לנו ממש מה רואים בכל סצנה, ואיך בדיוק הסרטון מתקדם על פי זה.)
סקיצות לספר
בשלב הזה גם עלו כל מיני רעיונות של איורים ומהלכים ויזואלים שלא כתובים בדווקא בטקסט עצמו, אבל יכולים לבוא יופי ולקדם את העלילה.
עם הרשימה הזו באתי לפגישה הראשונה בעצם עם חגית ומיכל, ולשמחתי הם אהבו את הכיוונים שלקחתי את העניינים ואף הוסיפו משלהם, ושמה בעצם היה ברור לנו מה יש באופן עקרוני בכל כפולה.
השלב הבא היה באמת לנסות להבין איך הדמויות נראות, ומה השפה האיורית הכללית של הספר, השלב הזה התנהל כמובן בדיאלוג הדוק עם מיכל וחגית, אני בהתחלה נסיתי לאייר את הדמיות באופן יותר מקומי ויותר ישראלי נאמר, אבל חגית רצתה לקחת את זה למקום פחות ספציפי, ואכן לשם הלכנו בסופו של דבר.
סקיצות לשפה האיורית של הספר
סקיצות לשפה האיורית של הספר
סקיצות לשפה האיורית של הספר
שפת האיור שנבחרה לספר
השלב הבא היה כמובן לעשות סטורי בורד כזה לכל הספר, ולראות איך אני פותר את האתגרים שבו. הדבר שמאוד עזר לי זה שכבר בשלב הזה היה לי קובץ עם הטקסט של הספר כשהוא כבר מעוצב ועומד יחסית איך שמחלקת העיצוב ראתה לנכון, ככה שראיתי כמה מקום נשאר לי בשביל האיורים, בספר הזה זה היה סופר קריטי מכיוון שיש בו הרבה טקסט ויש עמודים שממש כמעט לא היה מקום לאיורים עצמם, וזה הוביל מאוד את הפתרונות שלי בסטורי בורד.
בשלב הזה הדפסתי לי את הספר לפי העיצוב הנתון ובגודל האמיתי שלו והתחלתי לעשות סקיצות מהירות ולא מחייבות לכל עמוד.
סקיצות סטורי בורד לספר
סקיצות סטורי בורד לספר
סקיצות סטורי בורד לספר
את הסקיצות הללו סרקתי והתחלתי לדייק את העניינים באילוסטרייטור, למרות שזו תוכנה שבד״כ אני לא מאייר בה, אבל לסטורי בורד היא נהדרת מאוד קל לשכפל בה דברים להזיז לשנות גדלים וכו׳.
אחרי שהסטורי בורד עמד ואושר, פניתי לאייר את הדברים בפועל, ולדקדק את כל הדמיות ההבעות, התנועה שלהם, שבשלב הסטורי בורד היו בעצם רק שיכפולים והתחלות של דברים.
סקיצות לספר
סקיצות לספר
אחד האתגרים שהייתי צריך להתמודד איתם בשלב הזה היה העניין שבספר יש גם איורים רציפים לטקסט וגם קטעים של קומיקס, הפתרון לעניין היה בבחירה לנקוט בשתי מערכות צבע שונות, אחת לכל האיורים הרציפים ומערכת אחת במונוכרום של כחולים לקטעי הקומיקס, בכדי ליצור בידול ורציפות. באיזשהו שלב הבנו שזה קצת קיצוני מידי, אז הלכנו על אמצע כזה, הקומיקס עצמו במונוכרום של הכחולים, אבל הדמויות המרכזיות יקבלו צבע רגיל כמו בשאר הספר.
מתוך הספר
מתוך הספר
מתוך הספר
השלב האחרון היה כמובן הכריכה, גם פה היו כמה וכמה כיוונים וניסיונות, חלקם פרועים יותר וחלקם רגועים יותר, הניסיון היה למצוא משהו שהוא גם מספיק פרוע ומושך את העין, אבל גם עדיין מספר משהו מהספר והאווירה שלו ולא תלוש לגמרי.
המשך קריאת הכתבה https://ha-pinkas.co.il/פרופיל-אמן-שמעון-אנגל/