את טועה בהגדרה שלנו
אני לא נותנת שירותי תפירה, אני מעצבת ותופרת את השמלה. אבל אם תבוא שמנמונת ותגיד "אני אוהבת מבריק ואני רוצה רק בלבן, והיא שמנמונת, והעור שלה נראה מת בלבן, אני אסביר לה שלבן משמין אופטית, ומבריק משמין אופטית, ובכלל העור שלה יראה מת בלבן, ואם תיקח שמנת היא תקפיץ את המראה שלה עשרת מונים, ותחמיא לגוף שלה...ואז יבואו הטיעונים : "אבל אצלי בראש כלה זה לבן צחור.." או "אמא שלי בחיים לא תסכים לצבע אחר" או "החתן אמר לי שהוא רוצה רק לבן".... (וכבר היה לי סיפור על חתן שרצה שמלה בתכלת) כמה שלא תנסי לשכנע לא ילך,,, כאן יש לך כללים נוןקשים, יש לך משימה, שאת צריכה לעצב לה בגד.. אז או שאת הולכת איתה (כי את צריכה פרנסה ואת יודעת שעם כל הכבוד לחלום שלך, את צריכה לשלם במכולת בסוף החודש,) או שאת שולחת אותה לדרכה, (כי למרות שאת צריכה פרנסה כי יש לך כמה עקרונות שאת לא מפירה...ואחד מהם שכל עוד את לא ממש רעבה את לא לא עושה מה שלא יחמיא לשם שלך בטווח הרחוק או הקרוב) אצלי יש כמה עקרונות שאני לא מפירה, אחד זה צניעות בסיסית, קרי שרוולים ומפתח צואר לא גדול מידי. 2.הולכים לפי הראש של הכלה, אבל אם אני חושבת שהשמלה לא תחמיא לכלה,, אני לא אסכים לבצע..... (פעם עשיתי שמלה לכלה, ולמרות שניסיתי לשכנע אותה לעשות דברים אחרת לא הלך לי,,,בסוף אמרתי לה שאם היא תגיד שהשמלה מאצלנו אני אכחיש...זה זעזע אותה והיא אמרה "מה זה עד כדי כך גרוע? ואז הסכימה שאשנה לה...) אבל אם כלה אומרת לי מה הסגנון שלה, אבל נותנת לי לעצב לה... אני הולכת איתה עד הסוף...ותמיד, אבל תמיד הן עומדות מול המראה ואומרות לי "אוי, אני לא רוצה להוריד את השמלה" או "יצא יותר יפה ממה שחשבתי" או "בחייםן לא האמנתי ששמלת כלה יכולה לצאת יפה כל כך"... אז אני יודעת שעמדתי במשימה בכבוד. ולפעמים הכלה אומרת משהו, ואני אומרת שזה לא יתאים לה, והיא אומרת לי "טוב תעשי לי משהו יפה"... אני מאוד משתדלת ללכת עם הרעיון הבסיסי אבל לעשות משהו שיחמיא, כמו כלה ממש שמנה, שרצתה פפיון ענק ו...על הישבן,,, ושהשמלה תהיה מאוד נפוחה עם הרבה טול. היה לי ברור לכתחילה , שזה לא יתאים,,,, לא היה עם מי לדבר.....התחלתי לעבוד, והראיתי לה כמה שזה לא מחמיא, והיא נבהלה כשהיא ראתה שהיא מכפילה את עצמה,ואז גזרתי שמלה בגיזרה אחרת, השתמשתי בטולים, אבל בצורה עטיפתית ונשפכת, ובסוף עשיתי לה פפיון גדול ושטוח שמתלבש על הצד ולא מוסיף נפח, ושמתי לה על השרוול פפיונים קטנטנים, השמלה החמיאה לה, והיא היתה מאושרת מהפפיונים האלה כמו ילדה שקיבלה שקית סוכריות.... אז העולם מסרס, ואנשים מקובעים.