סיטרה, הדמות של THESSALIAN
1. הוריה של סיטרה (ובעצם כל השבט הנע-ונד שלה) היו צוענים, מסוג האנשים שנראה מרתק לגדול בקרבתם, אך באמת לגדול בקרבתם זה דבר רגיל לחלוטין. הם היו חסרי פשרות בהחלטתם, כשסיטרה היתה עוד בגיל ינקות, מה תעשה בחייה ולמי תינשא. הם דחפו אותה לעניין ללא הרף, גם כאשר גילתה כי תחביביה שונים לחלוטין מהמקצוע המיועד לה על-ידי הוריה, ושהחתן שלה אינו בשבילה לבחור. 2. בשבט הצוענים כל הילדים הם אחים ואחיות. לא תמיד ברור מי האב, כך שכל הילדים מקבלים יחס שווה ומתנהגים אלד אל השני כשווים. 3. סיטרה היתה בעלת אב (לפחות נאמר לה שזהו אביה) ואם, כאשר ילדי השבט וצעיריו נחשבו כחלק ממשפחתה. גם בעלה המיועד נחשב כחלק ממשפחתה, פשוט כי ככה זה. אין דבר כזה "גילוי עריות" בשבט. 4. סיטרה זוכרת את ההרבליסטית של השבט בצורה מיוחדת ביותר. בתור התחלה, כילדה, סיטרה היתה מבלה אצל ההרבליסטית בכל דקה פנויה שהיתה לה, לומדת ממנה על צמח זה או אחר ואיך מכינים רעל או אנטידוט לרעל כלשהו. בהמשך, בבגרותה המאוחרת, לאחר שבעלה נהרג כתוצאה מקללה שאת מקורה ניחשה רק סיטרה בעצמה, היתה ההרבליסטית האדם הראשון שסיטרה שיספה את גרונו, מקרב בני שבטה ובכלל. והיתה לזה סיבה מוצדקת לאללה. 5. מצב הוריה של סיטרה לא ברור. אולי הם חיים. בעלה המיועד מקרב הצוענים מת, לזאת סיטרה דאגה בעצמה באותה הזדמנות שטיפלה באימו (שהיתה במקרה ההרבליסטית). בעלה של סיטרה שלו היא נישאה, עלם חמודות בשם קלייד, נרצח או התאבד באחת מסמטאות העיר לאחר שקללת הצוענים לקחה ממנו את רכושו ואת רוב שפיותו. 6. עד גיל 13, סיטרה גדלה בפה ובשם, בקרונות הנודדים של מחנה הצוענים. מדי פעם הם היו מופיעים בעיר זו או אחרת, נשארים ליום יומיים, עושקים את התושבים בסחורותיהם ודואגים לעצמם ל"טיפים" מארנקיהם של העוברים ושבים. בגיל 13, כאמור, ברחה סיטרה מהצוענים אל היער הסמוך, שם אספו אותה ריינג'ר והמתלמד שלו, שגידלו אותה כאילו היתה בת או אחות (תלוי על מי מדברים). ביער היא הגיעה לגיל 17 בערך, ואני מניחה שזה נחשב למקום ההתבגרות שלה. 7. מצב כלכלי? עד נישואיה, סיטרה לא דאגה לכסף, אבל לא בגלל שהיה לה יותר מדי ממנו. היא פשוט לא היתה צריכה כסף ביער. מבחינת המצב החברתי, להיות תקועה ביער עם שני ריינג'רים במשך כמה שנים טובות לא יכול להיחשב כ"חיית מסיבות". רק לאחר נישואיה, כשעברה לעיר החוף עם בעלה קלייד, החל המצב החברתי והכלכלי שלה להיראות טוב יותר בעיני כל מתבונן אפשרי. 8. נו, באמת. 9. לדמות אין בית משלה, שכן הבית אבד עם החובות שקלייד צבר בהשפעת ניהול כושל של העסק שלו, בשילוב עם מזל רע מתמשך. בקיצור – הם איבדו את הבית לקללה, ואז היא איבדה את קלייד. 10. סיטרה הילדה היתה הרבה יותר תמימה מסיטרה של היום. היא יכלה להאמין באושר ועושר, ודי כיוונה להגיע לשם. כמתבגרת, סיטרה היתה שלווה מרוב בני הגיל ההוא. אולי כי היא גדלה עם שני אנשים שלימדו אותה את תורות היער, הצומח, החי והשקט הנפשי של לחיות ביניהם. יש הטוענים שסיטרה החלה את גיל ההתבגרות וההתמרדות שלה רק כאשר נישאה לקלייד ועברה עמו לעיר. 11. את הזכרונות משבט הצוענים הצליחה סיטרה לדחוק עמוק והיטב. היא לא מנסה אפילו להיזכר בשמות האנשים שם. היה לה מספיק מאלה, לטוב ולרע. מגיל ההתבגרות היא זוכרת את סקוט, הריינג'ר שאימץ אותה כבתו, ואת ג'וליאן, השוליה-מתלמד שלו, שעם השנים הפך לריינג'ר בפני עצמו. 12. סיטרה זוכרת את ההלם שבו הוכתה כשהתבשרה על-ידי הוריה שהיא הולכת להינשא, בין אם תרצה ובין אם לאו, לגבר שהם בחרו עבורה כבר מזמן, להוא ש"הובטחה עבורו". היא זוכרת את המנוסה. היא זוכרת את הפנים המודאגות שהביטו בה ולא משו ממיטתה כשהתעוררה בבקתה הלא-מוכרת באמצע היער, ואת האימונים המפרכים בדרך להיות ריינג'רית. 13. כילדה, סיטרה למדה את רזי החמיקה, הכיוס, הגניבה וכל הקשור בכך. בהתבגרותה למדה להכיר את היער, החיות בו, סודות הצמחים ומלאכת הכנת השיקויים. 14. הדמות לא בחרה את המקצוע, המקצוע בחר בה. תחביב הצמחים היה מאז ומעולם חלק בלתי נפרד מאישיותה של סיטרה. את כשרון הקרבות שלה חבה סיטרה לבני המעמד הבינוני והעליון בעיר החוף בה גרה עם קלייד, אשר אימנו אותה בלוחמה בחרב-סייף (Rapier). 15. ההכשרה הגיעה משבט הצוענים, מהריינג'רים ומחבריה הפוחחים חסרי המעש בעיר החוף. 16. אימוני החרב היו קשים בהתחלה, אך מכיוון שחבריה בעיר עשו זאת כל הזמן, וסיטרה לא רצתה להישאר מאחור, היא המשיכה להתאמן עמם וגילתה שעם הזמן היא משתפרת עוד ועוד, עד שהיתה טובה מחבריה והחלה להביס אותם ללא קושי ניכר. השיקויים התפשלו בהתחלה, מן הסתם, אבל סקוט וג'וליאן היו שם כדי לעזור לה לתקן את הבלגאן. לגבי לימודי מלאכת זריזות הידיים, סיטרה לא זוכרת כיצד לימדו אותה, והיא חשה כאילו תכונה זו היא חלק בלתי נפרד ממנה מאז לידתה. 17. ובכן, סיטרה הרגה שניים מבני שבטה הצוענים. לדעתי זה דבר שהינו ראוי לציון. היא גם הסתובבה די הרבה ברחבי היבשת ומכרה שיקויים במשך שנה וחצי. 18. טוב, עברנו על הצוענים והיער. בעיר סיטרה היתה ממובילי החבורה, אך כל הקשרים התפוגגו לאבק לאחר שההידרדרות במצב הכלכלי שלה ושל קלייד כבר החלה להיראות לכל עין. 19. סיטרה אוהבת שקט. היא יכולה לשתוק ולהקשיב לצומח, לחי, לנוף הרוחש, במשך שעות. היא מעדיפה נוף מיוער על פני נוף חסר עצים, שכן ביער היא יכולה להסתדר בצורה טובה יותר, והיא גם חשה מוגנת יותר מפני כל סכנה שהיא (פרט לשריפה, אולי). היא אוהבת צמחים, את המראה שלהם, את הריחות, המגע, הדברים שאפשר לעשות עמם. היא אוהבת לפסל בשבבי עץ, בין אם חיצים ובין אם פסלונים לא מזוהים. לפעמים היא מכינה צמידי עץ ומוכרת אותם בשווקים, לצד שיקוייה. 20. הדמות לא אוהבת את עצמה במיוחד. היא כועסת על עצמה, על כך שלא ניחשה את קיומה של קללת הצוענים קודם לכן. היא לא אוהבת קור, שכן היא מעדיפה לבוש קליל, והיא לא אוהבת להיות לבדה בלילות, למרות שאין לה יותר מדי בעיה להסתדר לבדה כשצריך. בכלל, סיטרה לא יותר מדי אוהבת להיות לבדה. 21. יחסי מין? זה בא בצורה טבעית עם אהבה, כמובן. קלייד ירצה שהיא תמשיך לאהוב. 22. אף דת או אמונה לא עזרה לסיטרה בזמנים קשים. קשה לה להאמין שמישהו באמת יעזור לה בעת הצרה הבאה. 23. קסם – לא משהו. קסם מזכיר לסיטרה את קללת הצוענים, וזה די מטריד אותה. היא מאמינה שהקסם הוא הדרך של החלשים לעשות שרירים ולהזכיר לשאר העולם בצורה די אגרסיבית "הנה אנחנו!!!". מצד שני, אם קיים קוסם שמנצל את כוחו על מנת לעזור ולא להרוס, סיטרה לא תשלול את דרכיו. בשורה התחתונה, יחסי סיטרה-קסם הם "כבדהו, אבל מאוד חשדהו". 24. מעשים לא חוקיים הם מעשים לא מצפוניים. סיטרה לעולם לא תעשה משהו שייראה לה כלא-מצפוני. כמובן שכצועניה שחונכה להיות גנבת, המצפון שלה די גמיש. כלל ברור הוא שסיטרה לא תפגע אף לא בזבוב, אלא אם כן הזבוב ינסה לתקוף אותה ואז הוא בצרות. 25. עימותים זה חלק מהחיים. התמקחויות, דיפלומטיה, קרבות... הכל הולך, כל דבר בעיתו. חוסר טאקט, לעומת זאת, זה כבר משהו אחר. חוסר טאקט בעימות יצליח לשגע את סיטרה.