פרויד נגד הרצל
מה לעשות, תחושת הזעם הצורב, והנקם לא נותנות מנוח, ואני חייב לבטא איזה תאוריה שבטח כבר נגרסה פה ושם. הם חיו בערך באותה תקופה, אחד ביטא תאוריות, ואחד התיחס למציאות. אבל משהו השתבש.. ומשניהם לא נותר הרבה, מלבד ירושתם הרוחנית. היתכן כי הם פנו אחד כנגד האחר? העיסוק הבלתי פוסק של פרויד בתאוריות על המציאות, על המיניות, הביאה (כך נדמה לי) לחסימת כל אפשרות לחיים בין שורות התיאוריה. התיאוריה הפכה לגולם שקם על יוצרו. פרויד האב, חש צורך לסרס את יצירתו הרוחנית, אבל היפוכו של דבר, הוא רק הגביר את אחיזתה. האם הצורך האמיתי שלו היה לסרס את המציאות? מהרצל לא נותר דבר, מלבד משנתו האוטופית. נראה כאילו הצורך לכפות את התאוריה על המציאות, בחרה בו כדוגמא, כיצד זו וזו משתלבות. תיאוריה אוטופית ומציאות חסרת חוקים, מלבד האחיזה הקלושה של התיאוריה בה. כיצד נגעו הפסיכולוגיה והציונות, אם לא במאבקם של אבותיה הרוחניים. ונראה כי זו גם זו ממשיכות באותה מסורת המנותקת מהממשות, המנוכרת מהחיים האמיתיים, המתעקשת, לבתר את החיים לתוך תבניות עקרות, לפי קודים סלקטיביים, גלויים ונסתרים. לכולנו יש צורך להיות יחד עם הקיום ולא נגד, אבל עד כמה אנו זוכים לכך, בעולם שנשלט ע"י דת, טכנולוגיה ונשק. השימוש בטכנולגיה הינה סמל להמתת הנושם, והבאת אקט זה לשיאו, הינה מעין אמנות של מחשבה חדשה, אך לא נאה ביותר.
מה לעשות, תחושת הזעם הצורב, והנקם לא נותנות מנוח, ואני חייב לבטא איזה תאוריה שבטח כבר נגרסה פה ושם. הם חיו בערך באותה תקופה, אחד ביטא תאוריות, ואחד התיחס למציאות. אבל משהו השתבש.. ומשניהם לא נותר הרבה, מלבד ירושתם הרוחנית. היתכן כי הם פנו אחד כנגד האחר? העיסוק הבלתי פוסק של פרויד בתאוריות על המציאות, על המיניות, הביאה (כך נדמה לי) לחסימת כל אפשרות לחיים בין שורות התיאוריה. התיאוריה הפכה לגולם שקם על יוצרו. פרויד האב, חש צורך לסרס את יצירתו הרוחנית, אבל היפוכו של דבר, הוא רק הגביר את אחיזתה. האם הצורך האמיתי שלו היה לסרס את המציאות? מהרצל לא נותר דבר, מלבד משנתו האוטופית. נראה כאילו הצורך לכפות את התאוריה על המציאות, בחרה בו כדוגמא, כיצד זו וזו משתלבות. תיאוריה אוטופית ומציאות חסרת חוקים, מלבד האחיזה הקלושה של התיאוריה בה. כיצד נגעו הפסיכולוגיה והציונות, אם לא במאבקם של אבותיה הרוחניים. ונראה כי זו גם זו ממשיכות באותה מסורת המנותקת מהממשות, המנוכרת מהחיים האמיתיים, המתעקשת, לבתר את החיים לתוך תבניות עקרות, לפי קודים סלקטיביים, גלויים ונסתרים. לכולנו יש צורך להיות יחד עם הקיום ולא נגד, אבל עד כמה אנו זוכים לכך, בעולם שנשלט ע"י דת, טכנולוגיה ונשק. השימוש בטכנולגיה הינה סמל להמתת הנושם, והבאת אקט זה לשיאו, הינה מעין אמנות של מחשבה חדשה, אך לא נאה ביותר.