פרד - פרט - פרכ - פרמ...

nutmeg

New member
אבל צריך להפריד

בין שפה כתובה למדוברת בעיקר משום שדיברו לפני שכתבו. כלומר היה כבר לקסיכון לפני שהתחילו לייצג אותו באופן גרפי. לכן ההנחה שלי היא שההגה, לא צורת האות, בהחלט יכול להוות אינדיקציה לסימן תקשורתי מסויים. פר' - כמו שניסיתי להגיד קודם, אינו סימן בפני עצמו מכיוון שכבר ראינו מחקרית שר' לבד כשהיא ממוקמת כאות השנייה של השורש מהווה סימן תקשורתי ל"שינוי מבנה" (שכולל כמובן את פר'). עק' - אני עדיין לא בטוחה שמדובר ב"משהו שלילי" דווקא אבל צריך לבדוק. עבודה שאני עשיתי במסטר שעבר הסתכלה על קצ' שהסימן התקשורתי שם היה סוף פתאומי וחד. יש עוד - אני בטוחה. אני חושבת שהאות לכשעצמה לא מעניקה משמעות למילה השלמה, אלא אנחנו כמשתמשי השפה, הענקנו לאות אחת או לצירוף אותיות מסויים משמעות המשמשת אותנו כסימן תקשורתי - כמו ציון דרך או תמרור. עובדה שבלי להיות מודעים לכך שר' במרכז השורש מסמנת "שינוי מבנה" התוספו מילים ושורשים לשפה העברית כשהסימן התקשורתי בעינו נשמר. יש רבדים בשפה שעובדים בצורה לא מודעת לחלוטין - היופי הוא בלגלות אותם.
 

שרה א

New member
עוד כמה מילים

לא דיברתי כלל על הצורה הגרפית של אותיות. אלא על הגאים. פר - או שלא הבנתי נכון, או שהמחקר הנזכר, יש בו כדי לאשר את הטענה שלאות יש אפיון/תכונות/תפקיד או בלשון אחר "האות ר'... סימן תקשורתי לשינוי מבנה". קצ - כפי שציינתי קודם, נראה לי שהאות צ' היא הגורמת לשבירה הפתאומית החדה. קל לראות תכונה זאת מוכפלת בשורשים: ק.צ.צ. רצ.צ. פ.צ.צ. עק - אם נבדוק את השורשים והמשמעויות שמופיעים בתנ"ך בלבד, נגלה שלרובם יש משמעות הקשורה בפתלתלות ועוות. עקב = עקום. עיקש. מלא עקבות – מוכתם. כפעולה = רימה. הונה. עקה = לחץ. מצוקה. עקל + עקלקל + עקלתון = מעוות. מפותל. עקר = חסר כוח גברא + תלישה. הרס. השחתה. עקש = עקום. עוות. עקשנות. פתלתלות. הפכפכות. לגבי עקבי כהגיוני, לכיד, קוהרנטי , עקרון ועקרוני כעיקר, יסוד פרינציפ, הרי שמשמעויות אלו נכנסו בתקופות מאוחרות יותר. בתנך משמעות "עקב" היא כפי שהופיעה לעיל. עיקשות. הונאה וכיו"ב. עקרון = בתנך מופיעה רק כשם עיר פלישתית. עקרוני = הוא תושב העיר עקרון.
 

nutmeg

New member
טוב - אבל לא ככה בודקים :)

אבל את מתקרבת. אבל לאט לאט: פר אינו מיוחד יותר מ-שר´, סר´, בר´ או מה שלא יהיה. כל השורשים עם ר´ באמצע מסמנים על "שינוי מבנה" לכן לא מסתכלים רק על פר´ כתת מערכת - אין בזה שום טעם. קצ - שוב הבדיקה נערכה לא רק מול מילון והוצאת כל המילים אלא גם מול זוגות מינימאליים ובדיקת פיזור בלתי אקראי בשפה. כלומר לבדוק מתי בשפה טבעית ישתמשו בקץ לעומת סוף, והאם קץ שומר על הקונוטציה של סוף קונקרטי, מרחבי, תוצאה ולא תהליך. התשובה היא כן. מכיון שקץ הוא קונקרטי-מרחבי אנו מיד מניחים שהוא עתיק יותר בשפה - ואכן כך הוא. קץ מופיע כבר בספר בראשית (מקץ שבעה ימים) ואילו סוף מופיע רק בקהלת.... כלומר לא מספיק "לשמוע" צמדי אותיות והגאים צריך גם לבדוק באמת מה קורה איתם בשפה. צ´ לכשעצמה לא תמיד מסמנת שבירה פתאומית... ואם "לא תמיד" אז "אין כלל"! שורשים עם כפל אותיות נבחנו אף הן - לא זוכרת מה היה במחקר. בקשר לעק´ את מתקרבת. בהתחלת השרשור אמרו "שלילי" ולא הסכמתי. עכשיו את באה עם העקלקלות - ואילו את אלו שלא הסתדרו לך פתרת כ"מילים מאוחרות" - ובכן אם יש כלל, גם המילים המאוחרות אמורות להתיישר על פיו. כלל שיש לו "יוצאים מהכלל" אינו כלל טוב... וסליחה לכל המורים לדקדוק. גם אני שמתי לב שיש בעק´ חיווי פתלתל מול חיווי לינארי: עקץ למשל או עקר אחר כך שמתי לב שבעצם מדובר עד "דפוס" - משהו שחוזר על עצמו הן במרחב (עקל, עקר, עקד) גהן בהתנהגות (עקש, עקץ עקב) והן בקיום (עקרוני עיקרי וכו´). עדיין דרוש ליטוש אבל זה הכוון. עכשיו צריך להוציא משפטים בקטסטים כתובים או מתוך דיאלוגים עם המילים הללו ולראות האם החיווי "דפוס" שומר על עצמו גם ביחס לקונטקסט וגם ביחס למילים אחרות (נרדפות, אלק).
 
ממש מרתקים, דברייך

אמרו את זה קודם, לפני, לא משנה... מרתקים. אני ניסיתי לנדנד קצת את עץ התפוז, אולי ינשור פרי אחד או שניים, ואת מגישה כאן ענף עמוס...
תודה
תודה
תודה
 

שרה א

New member
סליחה תקון

השתמשתי במחשב של חברה, אני בורחת לפני שהיא תעלה על הטעות.
 

hillelg

New member
ממש מרתקים, דברייך

עד כמה שידוע לי התיאוריה המקובלת היא שהשורשים המקוריים היו בני שני אותיות (יעני, CC בלשונך), ולאחר מכן נוספה להם האות השלישית, מגוונת האפשרויות (באמת, המשפחה הכי ידועה בנושא זה היא ´פר´). פעם חשבתי על עלז-עלץ-עלס, אבל מישהו אמר לי שזו לא דוגמה טובה, מכיוון שהאותיות הנוספות הן מהשורקות, כלומר מתחלפות בכל מקרה.
 

איתמר ש

New member
אני לא מכיר

מאמר העוסק בניתוחיו הלשוניים (מלבד קטע קצר בהקדמה למהדורה העברית לפירוש התורה) אבל ודאי קיים מאמר כזה. אך אם תשיגי את הפירוש לתורה, שהוא פירוש די נפוץ שנמצא בכל ספריה תורנית, יהיה לך קל מאוד למצוא את הקטעים העוסקים בבלשנות בתוך הפירוש, כיוון שהם כתובים באות (פונט) שונה משאר הפירוש.
 
למעלה