פרדוקס זנון

[רועי החושב]

קישקוש

אתה סתם יושב גדר חסר טיעונים. כתוב שהלומד תורה בילדותו, דברי תורה נבלעין בדמו ויוצאים מפורשים. מה זה אומר? שהתורה היא עוד אחד מסוגי סיפורי הילדים. זה דבר נהדר, סיפורים שכאלו. אבל אידיוט מוחלט וראוי לכל בוז שהוא מי שמאמין להם בבגרותו ונוהג כילד בין מבוגרים. הוא מבזה את הסובבים אותו שאחראים לחייהם על ידי הסירוב האיום שלו לקחת את האחריות שהוא משליך על אלוהים. אנשים שמאמינים באלוהים אינם אנשים בוגרים, ולכן אין להן ולא יהיו להם את הזכויות העמוקות שניתנות לאדם חופשי מרעהו ומעצמו. הם עבדים נחותים מבחירה וראוי להתייחס אליהם כך ולזכור זאת בכל רגע.

 

[ל נ צ ח]

מצב המרמה-העצמית שלך מחמיר רועי.

הבלבול חוגג בראש שלך, אתה מבולבל על כל הראש שלך ממיני ההקדמות המטעות שלך מהן נובעות המסקנות-הכוזבות הכה חשוכות שלך. דרכי מעשיך האווילים אתה זה שנושא באחריות לקטסטרופה העצמית שלך. ומצבך הולך ומחמיר.

 

[רועי החושב]

תעשה לי טובה ואל תקרא לי

רועי יותר מפעם אחת בהודעה, אתה נשמע פסיכי. (אה וואלה...דהההה)

 

[lmatan1]

מי בכלל קורא לך .מה אתה נדחף לכל

חור.תמתין בפינה עד שיזמינו אותך.כמה רוע אפשר לבלוע. אם אתה מכניס את עצמך לתוך האש סביר להניח שאתה עשוי להשרף.

 

[ל נ צ ח]

על כך נאמר:< ופי כסילים יביע אולת >

ממש כסילות חשוכה זו האיוולת שאמרת.

משלי טו (ב) לְשׁוֹן חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת

 

[רועי החושב]

הו השיעמום

האם אני יכול להאשים את לנצח על שבחר בלשגע את עצמו עם הדת? הרי כל כך משעמם! הבעיה בחיים היא שהם קלים מדי, משעממים מדי. הדת מספקת בידור, זה הכל. אני קורא להקמת ועד בינלאומי שיבחן כיצד לפתור את בעיית השיעמום בלי ליצור בעיות חדשות.

 

[רועי החושב]

בעיית השיעמום היא בעיית הרעב העולמי

מהו שיעמום אם לא רעב שיכלי? אנשים רוצים לאכול, ומוכנים להרוג כדי לאכול, כי לאכול זה לשרוד. ולכן אי אפשר לקחת להם את השטויות שמשעשעות אותם כמו הדת, מין אנאלי, ושאר דברים אויליים כי אחרת יהיו אלימים. לכן אני אומר- אין מה לעשות, עליך לדאוג לחינוך שלך עצמך ולמצוא את האינטליגנציה בתרבות בעצמך. עליך להיות האור של עצמך, כי מזון הרשמים שתקבל מאחרים תמיד תמיד יהיה מעורבב משלושה סוגים שרק אתה תוכל להפריד בינהם: טהור, מעורר תאווה וטמא. המייגע בכל מזון שכזה הוא שתמיד צריך להפריד בין הסוגים. זאת ועוד- האסוציאציה שלך עצמה עשויה להיות קשורה לכל אחד מהסוגים הללו באופן של התניה וכך תפספס את המשמעות של הדברים. כל זה ואפילו אין התרבות נותנת לך את הכלים ההומנים והריאלים לנתח את המזון הזה! אלא שמלכתחילה רק כדי לקבל את הכלים הללו עליך לעבוד בפרך! רוצה לאכול? תעבוד!

 

[רועי החושב]

בזעת אפיך תאכל לחם!

 

[ל נ צ ח]

הוי כמה אתה השקוף מבהיר לנו את מומך

 

[ל נ צ ח]

כן,כן: < ממש בלגן בראש שלך רועי >

ממש בלגן בראש שלך רועי, עירבוביה של חצאי-אמת ושקר מסילוף חשוך. המון מרמה-עצמית ומסקנות-כזב למכביר בראש שלך רועי

 

[רועי החושב]

נכון, בלאגן בראש שלי, המצב הטבעי

ואילו בראש שלך הסדר הוא מלאכותי, כפוי, שיקרי! אתה לא קולט כמה אתה פסיכי.

 

[ל נ צ ח]

שוב מקנאה קטנונית דבר כסילות אמרת

 

[bursting nutshell]

פרדוקס זנון

נפתר בצורה מתמטית פשוטה, שמראה שהביטוי

∞ ∑ 1/(10^n) n=1​

מתכנס לתשיעית.

 

[רק רצה מסטיק בומבה]

אפשר הסבר לפרדוקס?

הריי עם המרחק ההתחלתי בין הצב לאכילס הוא 100 מטר ואכילס מהיר פי 10 מהצב,ברגע שאכילס יעבור 100 מטר הצב יעבור 10, ולאחר מכן אכליס יעבור 10 והצב 1 וחוזר חלילה. כלומר, הפרדוקס מתקיים רק אם פרק הזמן שעובר בין כל 'ארוע' כזה הוא קטן פי 10 מפרק הזמן של הארוע הקודם, הריי אם אחרי השלב הראשון, שבו אכילס עבר 100 מטר והצב רק 10מטר, תקציב לשניהם פרק זמן זהה נוסף, אכילס יעבור כבר 200 מטר והצב יהיה רק ב120.. כלומר, כמו שאני מבין, הפרדוקס מתקיים רק כאשר מגבילים את המרוץ הזה בזמן.. קיצר, במה אני טועה? תודה.

 

[בוהה ניכחו]

לאו דווקא

העוקץ במהלך שהציג זנון הוא שכמה זמן שלא תיתן למתחרים - לעולם לא יוכל אכילס להשיג את הצב. אגב, אני לא מקבל אף פתרון שהוצג פה. נראה לי שה"פותרים" שכחו מהו פרדוקס. זנון לעולם לא טען שאכילס לא ישיג את הצב, כך שמה יועילו כל הנוסחאות המתמטיות המוכיחות שהוא ישיג אותו? זנון הציג מהלך לוגי המראה, בניגוד למה שמראים מהלכים אחרים, שאכילס לא יוכל להשיג את הצב. עד שלא תוצג הטעות במהלך הזה - לא יוכל הפרדוקס להיחשב כפתור. והמהלך הוא: בכל פעם שאכילס מגיע לנקודה שבה היה הצב, הצב כבר הקדימו. מה דפוק במהלך הזה? את זה עדיין איש לא הראה. לכן הפרדוקס עומד על עומדו.

 

[רועי החושב]

זה לא המהלך ששגוי

זה ההנחה שיש קשר בין החלוקה שלנו למציאות. אנו מחלקים את הדרך, אבל הדרך היא אותה דרך בין אם אנו מחלקים אותה ובין אם לא. אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע אותו, האם הוא נופל. הוא נופל!

 

[בוהה ניכחו]

אם המהלך איננו שגוי

הפרדוקס עומד בעינו. אם התכוונת להגיד שהמהלך הזה נסמך על הנחה שגויה, אז אתה בדרך הנכונה, אבל לא ראיתי כיצד יש כאן הנחה שגויה. (אם עץ נופל ביער אז הוא כבר נפל, בלי שום קשר להמשך המשפט או לכל מה שקורה או לא קורה סביבו).

 

[רועי החושב]

יש לי פיתרון חדש ומצויין לפרדוקס!!!

אנו חושבים שהמתמודדים בתחרות הם אכילס והצב. אבל יש עוד מתמודד שלא הבאנו אותו בחשבון! והוא המחשבה שלנו המחלקת את הדרך לחצי ושוב לחצי וכ"ו כך שיש שלושה מתמודדים! ולכן אכילס יכול לעקוף את הצב לפני שהמחשבה שלנו שכוח החישוב שלה מוגבל תוכל להפריך את האפשרות הזו. רק אם היה למחשבה כוח בלתי מוגבל, היה אכילס לא יכול מבחינתה לעקוף את הצב! ובעצם היא היתה מנצחת!

 

[בוהה ניכחו]

בפרדוקס אכילס והצב

אין שום חצי.

 

[רועי החושב]

זה לא משנה בכלל

זה לא משנה אם זה חצי או שליש או כל חלוקה שרירותית אחרת העיקר הוא שהמחשבה מחלקת.