ויקי יודע הכל..
פצצת מימן (נקראת גם פצצה תרמו- גרעינית) היא פצצה גרעינית שבה גרעינים של מימן עוברים היתוך גרעיני (מיזוג) לגרעינים כבדים יותר, תוך שחרור אנרגיה בכמות עצומה (באופן טבעי מתרחש תהליך זה בכוכבים ובהם השמש). עוצמתה של פצצת המימן גדולה הרבה יותר משל פצצת אטום ונמדדת ביחידות של מגהטון TNT (ובקצרה "מגהטון"). כדי שתהליך ההיתוך יתרחש יש צורך בלחצי אטמפרטורה גבוהים מאוד, תנאים שנוצרים בכוכבים בזכות המסה הגדולה שלהם. בפצצת מימן מושגים תנאים אלה באמצעות פיצוץ פצצת ביקוע כתחל לפיצוץ פצצת המימן. עוד בשנת 1941 , לפני שהוחל בפיתוח פצצת האטום הראשונה, הציע הפיזיקאי האיטלקי אנריקו פרמי , כי ההיתוך הגרעיני (fusion) - ולא הביקוע (fission) - יכול לשחרר יותר אנרגיה ולכן להיות הרסני יותר. בעקבות הניסוי הגרעיני הסובייטי ב1949 הכריז נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, על פרויקט לפיתוח פצצת מימן. היוזמה לפרויקט זה הייתה של אדוארד טלר, וזאת בעקבות הרעיון של פרמי. במהלך פיתוח פצצת המימן הסתכסך טלר עם עמיתיו, משום שלא היה מרוצה מקצב ההתקדמות של הפרויקט. בסופו של דבר הגיע טלר, יחד עם עמיתו סטניסלב אולם, לעיצוב פתרון לבעיות ייצור הפצצה. הישג זה זיכה את טלר בכינוי "אבי פצצת המימן", כינוי שהוא לא אהב. עוצמת ההרס של פצצת המימן הראשונה, שפוצצה ארצות הברית בניסוי שנערך באחד מאיי מרשל שבאוקיינוס השקט ב1 בנובמבר 1952 , הייתה גדולה פי 700 מזו של פצצת האטום שהוטלה על הירושימה, והגיעה ל-10 מגהטון TNT . פצצה מסוג זה לא הופעלה מעולם במהלך מלחמה כלשהי. פצצת הצאר הייתה פצצת המימן הגדולה והחזקה ביותר שנוסתה אי פעם. הפצצה, פרי פיתוחה של ברית המועצות , יצרה פיצוץ בעוצמת של כ- 50 מגהטון (כ-3 ,300 פצצות הירושימה). ניסוי הפצצה נערך ב-30 באוקטובר 1961 בנוביה זמליה, ארכיפלג באוקיינוס הקרח הצפוני.
