פציעות ופוטבול

[סיני לוי]

פציעות ופוטבול

לאחרונה יש יותר ויותר מודעות להשפעות של טווח ארוך של הפוטבול על השחקנים. למשל הנה כתבה מעניינת וארוכה (אבל לעומת TMQ, כל מילה במקום) שמשווה בין פוטבול לבין קרבות כלבים. הטענה היא שבקרבות כלבים, מה שמניע את הכלבים להמשיך להילחם, גם שיש להם פציעות חמורות זה הרצון להרשים את הבעלים, ואילו בפוטבול השחקנים לא אומרים מדברים על פציעות חמורות וממשיכים לשחק (ובכך לפעמים גורמים לנזק משמעותי לטווח ארוך) מתוך רצון מצ'ואיסטי להרשים את חבריהם לקבוצה. אבל כמובן נאמר שם הרבה יותר מזה. http://www.newyorker.com/reporting/2009/10/19/091019fa_fact_gladwell?currentPage=all והנה מאמר שיותר קשור לליגה שלנו, שבו נטען שהנזק המשמעותי נגרם דווקא בתיכון. http://www.thedailybeast.com/blogs-...iday-night-bloodlust/?cid=hp:beastoriginalsL4 יש דברים שחשוב ששחקנים שלנו ידעו. לא נראה לי הליגה ברמה כל כך גבוהה שנגרם נזק משמעותי אבל לא פעם אחת ראיתי שחקן יוצא מהמשחק עם סחרחורת בגלל מכה שחטף בראש. חשוב ששחקנים ידעו שכמות רבה של זעזועי מוח ומכות "subconcussive" עלולות לגרום לנזק לטווח ארוך, ושזה לא שווה את זה.

 

[stan123]

קצת דמגוגיה והרבה אמת

אין ספק שפוטבול מסוכן - ה NFL הגיב בזמנו לממצא שפוטבול מקצר את תוחלת חיים בכ 20 שנה (יותר מפי 2 מלעשן רצוף 40 שנה חבילה וחצי ביום) שזה נובע מכך שפעם החוקים והמגנים של השחקנים עשו עבודה פחות טובה. ענה על זה נוירולוג ממישגן - שפעם ההתנגשות היתה של 70 קילו ב 70 קילו. בעוד 50 שנה נראה שהמספק גדול בהרבה כי אין לשום מגנים שום אפשרות לעזור בהתנגשות של 140 קילו ב 140 קילו ב 60 קמ"ש (מצטבר). יש סיכוי של פי 19 לחלות בפרקינסון, שטיון, שיכחה, אלטסהיימר שלא לדבר על אובדן זיכרון והיכולת לזכרון דברים לטווח קצר. עם כל הכבוד לזה, הקטע הראשון ששלחת עושה השוואה לא כ"כ מתאימה בין קרבות כלבים לפוטבול. הכלבים לא ממש בוחרים להתשתתף בקרבות האלה, שום דבר לא נעשה על מנת להגן עליהם עד כמה שאפשר, ואין "לספורט" שלהם שום ערך מוסף חברתי ותרבותי במסגרת שבה הוא מתקיים, אלא אך ורק כסף והימורים (מספיק עם קשקושי סיפוק היצרים הזה). פוטבול נבנה לאורך שנים במסגרת חברתית ספורטיבית, הוא דינאמי ויש לו ערכים תרבותיים. פרט לעסקים שחורים בענף מדובר על נוסחה מאוד פשוטה - הצופה משלם והשחקן (והארגון) מקבל את הכסף הזה. כמו כן נעשים נסיונות להגן על השחקנים - הן בציוד והן בתמיכה כלכלית לנפגעים. ומעל הכל, הכל נעשה מבחירה חופשית. גם לעבוד במכרה זה מסוכן בריאותית בצורה בלתי הפיכה, אבל אנשים צריכים את הכסף והם עובדים שם. העובדות במאמר, מצד שני, מאוד מעניינות. במיוחד שעיקר הבעייה בחבטות ראש היא של טאופתיה או יותר שניתן לראות את ההבדל בצורה ברורה בין שחקן פוטבול לאיש "רגיל" ע"י מבחן לצביעת טאו. המאמר השני הרבה יותר ברור באימרות שלו. אני אוהב את הכתיבה של ביסינג'ר...