פפפפפפפפפפפפפפפ............
יצאנו מהבית ב 11:30 בבוקר, ושבנו אך זה עתה.... עייפים, אך רצוצים ובמצברוח מעולה. קמנו בבוקר, עטינו מלבושים עתירי כתום, ויצאנו לפגוש זוג חברים במרכז... חצינו יחדיו את ה Jordaan לאורך ולרוחב, קנינו לנו בקבוק שמפניה לשמח את לבבותינו שהיו במצב חיוך ממילא, השקעתי 6 יורו ב3 מילונים עתיקים שמישהו מכר מתחת לבית (מדהים איך ההולנדית, האנגלית והצרפתית השתנו תוך 100 שנים!!!) המקציף התחדש בחולצת טריקו שעליה כתוב (בכתום, איך לא...) "As finishing touch, god created the Dutch" ומייד ניגשנו לדוכן ה"סנדוויץ' האם חם" הקרוב לספק את בטנינו הצבות והמלאות אלכוהול, כשהתחיל המבול! המבול מיבל מבוליות, והננו רטובים ונוטפים - ממשיכים לצעוד לנו ברחובות היורדאן, עד שמצאנו אוהל נוטף ובו מופע חי די טוב. ריקדנו לנו בהנאה איזה שעה, וכשהבנו שהגשם לא ממש עומד להפסק, החלטנו פשוט להתעלם ממנו והמשכנו בטיול הרגלי. ואז צלצל הנייד של חברינו, ונודע לנו שבדוכן הסנדוויץ' האם החם שליד ה westerkerk נמצאים חברים שלהם, ולמה שלא ניפגש. נפגשנו, זללנו עוד סנדוויצ'ים, והמקציף חנך את הטישרט החדש שלו בכתם חדש וחינני של רוטב שום. לפי מפת האירועים שבידי החברים של החברים - נודע לנו שבui יש במה של מופעים בחסות הרדיו והטלוויזיה, מה שאומר שמות יותר מוכרים.. אז הלכנו לשם. שם נתקענו איזה 3 שעות לפחות בשתייה, ריקודים, בליסה של מזונות רחוב מזדמנים, שתייה, ועוד קצת שתיה (כדי לא להיות צמאים...). באיזה שלב, החלטנו, הבנות (5) לצאת ל"שופינג" בבסטות, אז נכנסנו שוב ליורדאן, עשינו סיבוב ע-נ-ק-י ואחרי איזה שעתיים חזרנו אל בני זוגינו שנשארו לשתות בנקודת המוצא, דרך הדאם... אחרי עוד 2 סיבובי דרינקים, נהיינו רעבים, והוחלט על טאפאס. אבל מאחר ואנחנו היחידים שהיינו מאמסטרדם, גררנו את כולם ל"דולאק" (מי שלא מכיר את דולאק, שיתבייש) שאחרי שנים של אוכל אמיתי, עבר להיות טאפאס באר. הזמנו את כל התפריט, פעמיים, ואח"כ קינוחים די מדהימים ואז כל החבורה, מלבדינו, היו צריכים לתפוס את הרכבת האחרונה לברידה. ליווינו אותם לתחנה מרכזית, וצעדנו לנו חזרה הביתה. עצרנו לקפה בקופישופ של דודה שלי. אחרי שעה שם, בתוך ענן העשן, הצלחתי בקושי לגרור את עצמי הביתה, אבל ...הנני. מחר יום עבודה... צריך לישון... לילה טוב לכולם...
יצאנו מהבית ב 11:30 בבוקר, ושבנו אך זה עתה.... עייפים, אך רצוצים ובמצברוח מעולה. קמנו בבוקר, עטינו מלבושים עתירי כתום, ויצאנו לפגוש זוג חברים במרכז... חצינו יחדיו את ה Jordaan לאורך ולרוחב, קנינו לנו בקבוק שמפניה לשמח את לבבותינו שהיו במצב חיוך ממילא, השקעתי 6 יורו ב3 מילונים עתיקים שמישהו מכר מתחת לבית (מדהים איך ההולנדית, האנגלית והצרפתית השתנו תוך 100 שנים!!!) המקציף התחדש בחולצת טריקו שעליה כתוב (בכתום, איך לא...) "As finishing touch, god created the Dutch" ומייד ניגשנו לדוכן ה"סנדוויץ' האם חם" הקרוב לספק את בטנינו הצבות והמלאות אלכוהול, כשהתחיל המבול! המבול מיבל מבוליות, והננו רטובים ונוטפים - ממשיכים לצעוד לנו ברחובות היורדאן, עד שמצאנו אוהל נוטף ובו מופע חי די טוב. ריקדנו לנו בהנאה איזה שעה, וכשהבנו שהגשם לא ממש עומד להפסק, החלטנו פשוט להתעלם ממנו והמשכנו בטיול הרגלי. ואז צלצל הנייד של חברינו, ונודע לנו שבדוכן הסנדוויץ' האם החם שליד ה westerkerk נמצאים חברים שלהם, ולמה שלא ניפגש. נפגשנו, זללנו עוד סנדוויצ'ים, והמקציף חנך את הטישרט החדש שלו בכתם חדש וחינני של רוטב שום. לפי מפת האירועים שבידי החברים של החברים - נודע לנו שבui יש במה של מופעים בחסות הרדיו והטלוויזיה, מה שאומר שמות יותר מוכרים.. אז הלכנו לשם. שם נתקענו איזה 3 שעות לפחות בשתייה, ריקודים, בליסה של מזונות רחוב מזדמנים, שתייה, ועוד קצת שתיה (כדי לא להיות צמאים...). באיזה שלב, החלטנו, הבנות (5) לצאת ל"שופינג" בבסטות, אז נכנסנו שוב ליורדאן, עשינו סיבוב ע-נ-ק-י ואחרי איזה שעתיים חזרנו אל בני זוגינו שנשארו לשתות בנקודת המוצא, דרך הדאם... אחרי עוד 2 סיבובי דרינקים, נהיינו רעבים, והוחלט על טאפאס. אבל מאחר ואנחנו היחידים שהיינו מאמסטרדם, גררנו את כולם ל"דולאק" (מי שלא מכיר את דולאק, שיתבייש) שאחרי שנים של אוכל אמיתי, עבר להיות טאפאס באר. הזמנו את כל התפריט, פעמיים, ואח"כ קינוחים די מדהימים ואז כל החבורה, מלבדינו, היו צריכים לתפוס את הרכבת האחרונה לברידה. ליווינו אותם לתחנה מרכזית, וצעדנו לנו חזרה הביתה. עצרנו לקפה בקופישופ של דודה שלי. אחרי שעה שם, בתוך ענן העשן, הצלחתי בקושי לגרור את עצמי הביתה, אבל ...הנני. מחר יום עבודה... צריך לישון... לילה טוב לכולם...