פרק 6
7 בבוקר השעון המעורר מצלצל, אני קם כשדמעות על פני מהר אני עולה על בגדי והולך לחדר אוכל. ישבתי שם לבדי בלי אופיר כשאני מסתכל על הקירות וחושב "למה הוא לא רוצה אותי? מה עשיתי?" אמרתי לעצמי אליאור מספיק לחשוב על זה! אבל לא יכולתי להפסיק כאילו הוא רדף אותי, כאילו אני חייב אותו לצידי 24 שעות! היה 7 וחצי אופיר נכנס לחדר ועל פני מיד עולה חיוך, אני מסתכל עליו במן מבט של אני אוהב אותך הוא השיב לי במבט של גם אני אוהב אותך! עזרתי אומץ ואמרתי לו "אופיר בוא ניפגש היום בלילה בשירותים, אני ממש צריך לדבר איתך", באותו הרגע ראיתי עד כמה הוא שמח שהצעתי לו. במשך כל החצי שעה עד שכולם הגיעו לא החלפנו מילה רק הסתכלנו אחד על השני בהערצה, כולם נכנסו לחדר האוכל הם לוקחים את האוכל ואני ואופיר ממשיכים להסתכל אחד על השני בלי לדבר!!! סוף הארוחת בוקר הגיעה והמפקד מיד נאם ואמר "טוב היום נעשה 4 שעות של עמידות ידיים והפעם אל תגידו זה קשה ואל תגידו לא בא לי היום כולם עושים את זה, זה בחינת כושר!" הסתכלנו עליו והלכנו לשטח העמידות ידיים, עשינו ידיים במשך 4 שעות שלמות!! כבר לא יכולנו לנשום!!! ישר כשזה נגמר רצתי למקלחות התקלחתי והתרעננתי, יצאתי מהמקלחת ראיתי את אופיר הוא אמר לי "תזכור שאמרת לי שניפגש כאן ב10 בלילה היום!" אמרתי לו "אני בחיים לא אשכח" והלכתי. הייתי שפוך לא יכולתי לזוז הרגשתי שאני הולך ליפול מרגליי אז ממש רצתי למיטה וישנתי שם 4 שעות אבל אז היה 7 בערב אז קמתי התלבשתי, שמתי קצת בושם והסתרקתי ואז יצאתי לדרכי, נכנסתי לחדר אוכל אכלתי במהירות, אבל המפקד לא שחרר אותנו ועשה לנו שיחה על ההתנהגות בצבא אמרנו לו שאנחנו מבינים הכל ויצאנו. אני הלכתי לחדר של המפקד לקחת ספר וראיתי שם את יעל ואופק (השף) עושים את זה!! הסתכלתי ממש לא יכולתי להפסיק הם קלטו אותי וגירשו אותי, לא יכולתי לזוז אפילו פשוט נשארתי לעמוד אז הם יצאו מהמיטה כשהם ערומים לגמרי!! הם אמרו לי שהם פשוט התאהבו ואני מהנהן בראשי שאני מבין, הייתי בשוק ועם פה פתוח יצאתי מהחדר! החלטתי להתעלם מהתופעה והמשכתי לשירותים חיכיתי שם לאופיר חצי שעה וכשהוא נכנס אמרתי לו "היי" ורצתי לכיוון הדלת, נעלתי את הדלת ואמרתי לו "אתה תקוע איתי" הוא חייך ואמר "אין בעיה". הסברתי לו שאני לא יכול לחיות את חיי בלעדיו שאני אוהב אותו, שאני לא רוצה אפילו לחשוב על להיות בלעדיו!! הוא אמר לי "גם אני רוצה אותך אבל תבין אי אפשר ככה" אמרתי לו "זה לא נכון" וממש לא השתלטתי על עצמי וקפצתי עליו עם נשיקה רטובה וגדולה... זה המשיך כחצי שעה פשוט לא רציתי לעזוב את שפתיו הבשרניות!! ואז שהפסקנו הוא קפץ עליי ונתן גם לי נשיקה שהייתה הרבה יותר רטובה, שמחתי חייכתי ושאלתי אותו "אתה תוותר על מגע שפתיי?" ואופיר ממש נשך את שפתיו ואמר "שלא" אמרתי לו "יופי כי אני לעולם לא אוותר על מגע שפתייך!" הוא חייך ואמר אני שמח כי עוד הרבה זמן אתה תסבול את הטעם שלהם ואני השבתי לו "שלא אסבול" הסתכלנו אחד על השני כמו בבוקר ואמרנו אחד לשני "לילה טוב אהובי, אני אוהב אותך" כך כל אחד אמר לשני. הלכנו יד ביד לחדר והלכנו לישון, הפעם לא היה לי קשה להירדם ובחלומותיי חלמתי עליי ועל אופיר "משחקים"