ועוד מהפרשה :
"קדושים תהיו" ומהו קדוש ? מי שמתחבר לכח של המשכיות. איש מקדש אישה כדי להקים עמה בית וליצור המשכיות החי אומר קדיש על המת כדי למגר את תחושת החידלון שבמוות וכדי להדגיש את המשכיות הקשר בין החי, המת ובוראם. ומכאן, שלהיות קדוש משמעו להקפיד על מעשים עם פוטנציאל להמשכיות ולא בכדי נאמר בפרשה : " לא תקלל חרש ולפני עיור לא תתן מכשול" ( ויקרא, פרק יט, פסוק י'ד ) א. "לא תקלל חרש" . מדוע ? הן החרש לא שומע ולכן לא יכול להיפגע מכלל לאו שומעים את ההן ויובן שמותר לקלל שומע. ההגיון טמון בכח ההמשכיות : הכיצד? להבדיל מחירש שלא שומע ושלא יכול להגיב, השומע ישיב בצרור קללות משלו כך ייברא דיאלוג מרתק של בלע ומארה. ב. "לפני עיור לא תתן מכשול" מדוע? הן העיור יודע שדרכו לא בטוחה והוא צריך ממילא להיזהר ואם ייפול, הוא לא יידע מי שם את המכשול בפניו. מכלל לאו שומעים את ההן ויובן שמותר להכשיל את הרואה. מדוע ? כי מי שרואה- יקום ממקום נפילתו , יתבונן סביב ויקשור את המכשול לאשמתו של הזולת. בדרך הזו, מובטחת חויה מתמשכת של סכסוך ואלימות. מה רציתי להגיד ? שאני דוקא אוהב את הפרשה הזו שיש בה המון איסורים וחיובים. כל עוד אני משתדל לקלל רק אנשים שומעים ולטמון מכשולים רק לאנשים שרואים, אני משפר את המאזן שלי ומיישר קו עם כל הצדיקים מסביבי שלכל אחד מהם יש גם איזה איסור או שניים בפרשה הזו שהוא לא מקפיד בהם. שבוע טוב.