פעם ראשונה
בדרך לספרייה. נזכר כיצד לפני חודשיים טייל לאורך שפת הים. החזיק בידה, כיצד שערה הרך ליתף את עורפו. דמעות עולות בעיניו, נזכר בנשיקה שבאה אחרי, איך אור השמש השוקעת השקיף עליהם. כה צעירים, כה להוטים חבוקים בנשיקה ארוכה, אחת. אבל כל זה כבר נגמר, הסתיים כשהיא פנתה לדרכה. נכנס בדלת. "הי צריך עזרה" פונה אליו הספרנית. "לא תודה, אני מסתדר", הולך בדרכו לעבר המדפים, אל הספרים האהובים עליו, הפנטזיות שאף אחד לא יקח ממנו, שם הכל נפלא, שם אין סבל. מחפס משהו חדש, שהעדיין לא קרא. מבחין בדמות מעבר למדף. 'רכה כל כך' חושב לעצמו. הדמות נעלמה, כמו שהופיעה. ממשיך בחיפוסיו. הרכות אוטפת אותו, כאשר ידיה אוטפות את עיניו, לוחשת לעוזנו "אהובי" הוא נרטע. מושכת בידו לעבר היציאה, לא מתנגד. מביט בגופה. יפה כל כך, ממש כמו נסיכה. מגעה חם ועוטף. שער ארוך נראת כבת 15. לבושה במדי צבא, שמעידים שהיא יותר מבוגרת מזה. גם הוא עדיין בצבא, רק שנה עברה עבורו. היא ממשיכה למשוך אותו, הם כבר ברחוב. והיא ממשיכה. מהופנט מגופה החטוב לא מבחין לאין היא לוקחת אותו. הגיעו לפתח ביתה ש100 מטר משם. שולחת את ידה לעבר המפתחות. הוא רוצה להגיב, אך ידה נשלחת אל פיו ועוצר כל קול. הדלת נפתחת, היא לוחשת "חכה" נכנסת, פונה לחדר הקרוב, כעבור שניות נשמען קריעה "בוא..." מבולבל, נכנס לבית מתקדם לעבר החדר אליו נכנסה. הדלת פתוחה, הוא נכנס. מנסה להרגיל את עיניו לחושך, נתקל ונופל. צונח על קריות וגוף, חלק, רך וצעיר עוטף את כולו. צמרמורות עוברות דרכו. ידיו נשלחות להשתחרר, אך הרקות עוטפת וגופו חדל מלהלחם. רוקנת עליו. בגופה הערום. מצמידה את פניו לחזהה האוהב, חש כיצד ליבה פועם בחוזקה. ידיו חובקות אותה. מצמידות את גופה. ידיה נשלחות לעבר מכנסיו, לוחשת "עזור לי". הוא מביט בה, בתדהמה, מלטף את גופה, מהופנט. ידיה שיחררו כבר את החגורה, ועובדות נמרצות. מרגיש רטיבות דרך מכנסיו והיא לא רק שלו. רעידות חוצות את גופה. מרים אותה טיפה לאוויר, ומוריד בעדינות אל עבר איברו המתוח היטב. היא מזדקרת ונשמעת גניחה. גופה מתחיל לעלות ולרדת. הוא מלווה אותה באחיזה במותניה, עוזר לה. מרגיש כיצד הזרע מתחיל לעלות. מושך אותה כלפיו. שערה נופל על חזהו, הוא עוטף אותה בידיו, שני גופים צמודים. ממשיכים לנועה. צרמורות עוברות בגופיהם, כה צעירים, משלימים אחד את השני, כגוף אחד. הזרע מתפרץ דרך איברו, חוצה את החלל הקצר. מרגיש את גופה נמתך, צרחה נפלטת מפיה. גופה רועד עוד שניות, ונשמט לעברו. פניה נופלות על חזהו. הוא עוטף את גופה, מחליק את ידיו על גופה הרטוב מזעה. נשמעת לחישה חלשה, "אוהבת אותך"
בדרך לספרייה. נזכר כיצד לפני חודשיים טייל לאורך שפת הים. החזיק בידה, כיצד שערה הרך ליתף את עורפו. דמעות עולות בעיניו, נזכר בנשיקה שבאה אחרי, איך אור השמש השוקעת השקיף עליהם. כה צעירים, כה להוטים חבוקים בנשיקה ארוכה, אחת. אבל כל זה כבר נגמר, הסתיים כשהיא פנתה לדרכה. נכנס בדלת. "הי צריך עזרה" פונה אליו הספרנית. "לא תודה, אני מסתדר", הולך בדרכו לעבר המדפים, אל הספרים האהובים עליו, הפנטזיות שאף אחד לא יקח ממנו, שם הכל נפלא, שם אין סבל. מחפס משהו חדש, שהעדיין לא קרא. מבחין בדמות מעבר למדף. 'רכה כל כך' חושב לעצמו. הדמות נעלמה, כמו שהופיעה. ממשיך בחיפוסיו. הרכות אוטפת אותו, כאשר ידיה אוטפות את עיניו, לוחשת לעוזנו "אהובי" הוא נרטע. מושכת בידו לעבר היציאה, לא מתנגד. מביט בגופה. יפה כל כך, ממש כמו נסיכה. מגעה חם ועוטף. שער ארוך נראת כבת 15. לבושה במדי צבא, שמעידים שהיא יותר מבוגרת מזה. גם הוא עדיין בצבא, רק שנה עברה עבורו. היא ממשיכה למשוך אותו, הם כבר ברחוב. והיא ממשיכה. מהופנט מגופה החטוב לא מבחין לאין היא לוקחת אותו. הגיעו לפתח ביתה ש100 מטר משם. שולחת את ידה לעבר המפתחות. הוא רוצה להגיב, אך ידה נשלחת אל פיו ועוצר כל קול. הדלת נפתחת, היא לוחשת "חכה" נכנסת, פונה לחדר הקרוב, כעבור שניות נשמען קריעה "בוא..." מבולבל, נכנס לבית מתקדם לעבר החדר אליו נכנסה. הדלת פתוחה, הוא נכנס. מנסה להרגיל את עיניו לחושך, נתקל ונופל. צונח על קריות וגוף, חלק, רך וצעיר עוטף את כולו. צמרמורות עוברות דרכו. ידיו נשלחות להשתחרר, אך הרקות עוטפת וגופו חדל מלהלחם. רוקנת עליו. בגופה הערום. מצמידה את פניו לחזהה האוהב, חש כיצד ליבה פועם בחוזקה. ידיו חובקות אותה. מצמידות את גופה. ידיה נשלחות לעבר מכנסיו, לוחשת "עזור לי". הוא מביט בה, בתדהמה, מלטף את גופה, מהופנט. ידיה שיחררו כבר את החגורה, ועובדות נמרצות. מרגיש רטיבות דרך מכנסיו והיא לא רק שלו. רעידות חוצות את גופה. מרים אותה טיפה לאוויר, ומוריד בעדינות אל עבר איברו המתוח היטב. היא מזדקרת ונשמעת גניחה. גופה מתחיל לעלות ולרדת. הוא מלווה אותה באחיזה במותניה, עוזר לה. מרגיש כיצד הזרע מתחיל לעלות. מושך אותה כלפיו. שערה נופל על חזהו, הוא עוטף אותה בידיו, שני גופים צמודים. ממשיכים לנועה. צרמורות עוברות בגופיהם, כה צעירים, משלימים אחד את השני, כגוף אחד. הזרע מתפרץ דרך איברו, חוצה את החלל הקצר. מרגיש את גופה נמתך, צרחה נפלטת מפיה. גופה רועד עוד שניות, ונשמט לעברו. פניה נופלות על חזהו. הוא עוטף את גופה, מחליק את ידיו על גופה הרטוב מזעה. נשמעת לחישה חלשה, "אוהבת אותך"
