פעם ראשונה

[קולאז]

פעם ראשונה

שאני כותבת כאן... שאלה קיומית... על איזה חוש הייתם מוכנים לוותר? (להזכירכם יש חמישה...) ובבקשה תספקו הסברים...

 

[חד גדיא]

אין כואב ממראה עיניים

אני יודע שזו תשובה קצת מוזרה אבל אני חושב על אדיפוס שניקר את עיניו כי ראה יותר מדי. אני חושב שהרעש הכי מרגיז שתשמעי, האוכל הכי מחורבן שתטעמי, שקית הזבל הכי מסריחה שתריחי והעור הכי מצולק שתגעי בו, עדיין לא יהיו קשים מנשוא כמו משהו שראית והיית מעדיפה שלא לראות.

 

[עוד לא]

נודניק

אז על מה היית מוכן לוותר?

 

[kiticat]

לאימא שלי

אין חוש ריח.... אני הייתי מוכנה לוותר. על האממ..... ריח... גם... כי זה ה"נזק" הכי גדול. אני בשלנית ומתעסקת בגורמה- אז הטעם לא... אני חושבת שאחד הטעמים לחיים הוא במוסיקה- מכאן שעל שמיעה לא מוותרת. מגע- בחיים לא! וראייה? גם לא. יש דברים שכל כך מדהים לראות. שאי אפשר לקבל את אותה תחושה.... בשום צורה אחרת.

 

[theShein]

אני מתלבטת

בין טעם לריח. אני מאוד אוהבת אוכל אבל זו יכולה להיות דרך טובה לדיאטה. במחשבה שניה - ללא ספק הייתי מעדיפה לוותר על הריח. יש מעט מאודש ריחות נעימים בימינו.

 

[קולאז]

שכחתם דבר אחד...

חוש הטעם קשור באופן ישיר לחוש הריח... כלומר-לאדם אשר אין חוש ריח, בלוטות הטעם לא עובדות גם הן...

 

[sdboy]

החוש שהייתי מוותר עליו

זה החוש של הישראלים בפקקים לגרום לך לרצות לקוות שיש חיים אחרי המוות,, וכן אפשר לנחש מאיפה אני חוזר עכשיו. אגב קולאז שלומות ושלומים יש לך מושג לאן רוח של תשוקה נעלמה??

 

[צהובה בדם ובנשמה]

אף אחד מהם. [../images/Emo104.gif]

על מגע בוודאי שלא...בלי השמיעה לא הייתי יכולה לשמוע מוזיקה ולנגן, ריח זה משהו מדהים אבל ויתור עליו כולל חוסר טעם...אז אני חושבת שעל אף אחד מהם...אולי על החוש הששי?

 

[TimBuck2]

חשבתי על זה לאחרונה

כלומר, מה הייתי מעדיפה להיות, חרשת או עיוורת (נגיד ואלו החושים ה"חשובים" יותר) והגעתי למסקנה שאני מעדיפה להיות עיוורת. במיוחד אחרי שחייתי כבר 17 שנה, וראיתי מספיק, כלומר, אני חושבת שראייה היא אחד החושים היותר מדהימים שיש לנו (משהו קיים, ואני מצליחה לראות אותו, איך? איך?) אבל מה אני אעשה בלי מוזיקה כל החיים שלי?