פעם ראשונה.

[עייייייף]

פעם ראשונה.

שלום לכולם ולילה טוב. אני חדש פה, פעם ראשונה ורק עכשיו גיליתי את הפורום הזה. אספר לכם את סיפורי בקצרה ואשמח לעצות. גם מחברה במצב דומה וגם לא שהרי "מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי..." אז ככה: אפתח את סיפורי בזאת שאנוכי עייף. עייף מהשיגרה ומהמסגרות הכובלות והחונקות להבדיל מרובכם כמו שראיתי פה אצלי זה לא רק הדת אלא גם הנישואין. אני בן 29 נשוי 8 שנים, דתי ופשוט דייייייייייי לא יכול יותר. רוצה קצת חופש, קצת לעצמי, לקום ולעשות מה שבא לי ומתי שבא לי. בגלל מצבי המשפחתי אני לא יכול להחליט פתאום לקום ולהתחיל ללבוש מכנסיים לא יכול לעשות שינויים דרסטיים ומהותיים ככה סתם ומצד שני בגלל הכיפה לא יכול בקלות לשנות את מסגרת הנישואין מה גם שיכול להיות שהכל חלומות וסתם איזו פנטזיה. לא יודע, אין לי למה להשוות לא ניסיתי שום דבר אחר. תודה וסליחה על הנאום הארוך. אשמח לכל עצה.

 

[טנטרי]

מי יכול לתת לך עצה

ועוד עם כל כך מעט פרטים? אתה אוהב את אשתך? היא יודעת? מה המצב שלה? יש לך ילדים? באיזה גילאים? מאיזה מגזר דתי אתה? מה זה "מה שבא לי ומתי שבא לי", תפילות? שבת? בגידות? ניסית להתחיל בקטן? אתה עדיין מקפיד על "קלה כבחמורה"? מהיכן הגעת לעייפות, מהנישואין? מהדת? מהרציונל? מהרגש? מהנוחות? מצטער שיש לי רק סימפטיה למצבך (וגם זה בערבון מוגבל כי לא באמת סיפרת מה מצבך) ועצה אין. אבל אם תפרט יותר אז אולי ... ברוך הבא והרבה אושר, שלומי

 

[B a m b i]

"ולהתחיל ללבוש מכנסיים"...

מה אתה לובש היום ??? ברוך הבא בשם השם <מה טובו אהליך יעקב>

 

[ייִדישיסט]

עצתי המנומקת: הסכת ושמע!

הנה לך עצתי: תמשיך בחיים המשעממים האלה עד אין קץ. נכון, אתה רק בן 29 ורוב החיים עוד לפניך, אבל מה איכפת לך שאתה קצת עייף, נסה לישון טיפה יותר. זה בטח יעזור במקרה הלא חשוב הזה שלך. הרי מה זה לאבד את עולם הבא תמורת העולם הזה, זה לא שווה. המסגרת כובלת אותך ?! לא נורא. באמת לא נורא. ואם אתה כבול משמע אתה לא חי ?! אתה חי אבל כבול. נסה לחיות עם זה. ניסיתי כמה שנים ואתה לא יכול יותר ?! לא נורא, אולי בשנים המשעממות הבאות עליך לטובה תמצא מרגוע, אולי מרוב שעמום ואולי מתוך אדישות טוטלית. הנישואים לוחצים עליך ? אז מה. אתה לא הראשון ולא האחרון, אל תתגרש, אל תזיז אצבע. תשאיר את המצב כמו שהוא. זה ב ט ח ישתפר. יש נסיון עשיר בזה ברחבי העולם, דהיינו, לא מטפלים בבעיה כאשר היא מתעוררת ולבסוף, הוקוס פוקוס, הבעיה פשוט נעלמת. לא תאמין איך בעיות בחיי הנישואין נעלמות מן העין מעבר לאופק עד שלא זוכרים כלל שקרה משהו בתחילת הדרך. הדת מעיקה עליך ? עד כאן. אתה לא יכול לבוא בטענה קטנונית כזאת ולבקש עזרה. אלוהים נתן את התורה ואנחנו עבדיו. מה אתה מצפה ? שזה לא יעיק עליך ? זהו עול התורה. אני ממש אבל ממש מתפלא עליך שלא הפנמת את זה. חזור בבקשה שוב על ספרי המוסר של ר´ ישראל סלנטר ותבין זאת. אחי, אל תכנס לפורום הזה כי לפתח חטאת רובץ. חכמינו הזהירו אותנו שלפני ביאת המשיח החוצפה תתפשט בעולם. המחשבות שאתה מעלה כאן צריכות להישאר בתחום המחשבה ותו לא. אל תפן לאלוהי החילוניות, אין לך מה לחפש שם. זוהי עצתי, האם אתה מקבל אותה ? .... למה אתה לא מקבל אותה ?

 

[כופר עם שטריימל]

למה זה מגיע לו

הציניות

 

[ייִדישיסט]

יש לך עצה אחרת ?

 

[ליאור של חנה]

לפי דעתי הציניות היא במקום

הרבה פעמים קל לראות דברים דווקא דרך ההקצנה או במקרה הזה דרך דרך השלילה לוקחים את האופציה ההפוכה למומלצת ומתחילים לראות לאן היא מובילה לדעתי תשובה מוצלחת ליאור, או על דרך השלילה רואיל

 

[דידית]

../images/Emo45.gif

לפעמים צריך לצייר לבן אדם את המצב העגום בצורה צינית ולאמר לו האפשרות בידך, או שתחיה ככה את כל החיים שלך או שתחליט לשנות דברים בחיים שלך. וזה תלוי רק בו עצמו. מה יש לאמר לו? לך תזרוק את האשה שלך, תוריד את הכיפה, תשכח מהילדים (אם יש) זה נושא מאד מורכב שקשה לתת עליו עיצה ברורה. על דילמות מסוימות אפשר תמיד לתת עיצות, לנסות לעזור. אבל על כל הבעיות שיש לו בחיים מי אני שאגיד לו מה לעשות? מאיפה לי לדעת אם הוא יזרוק הכל יהיה לו יותר טוב? אני מוצאת את התשובה של יידישסט נכונה ובמקום. דידית.

 

[אתאיסט עם ציציות]

תשובת ה"מומחה"

אז קודם כל, כמו שכבר כתב לך ידידנו טנטרי, לא כתבת מספיק על מצבך היום. אבל כמו שאמרו חז"ל: הדשא של השכן ירוק יותר. ופירושו: יותר משיגבילו אותך צוויי השולחן ערוך, יגבילו אותך עולם של הבנק והמעביד. ובלי ססמאות: גם חילוניים מתעייפים, וגם חילוניים לא יכולים סתם כך לעשות כל מה שבא להם, (אלא אולי בחלון הזמן הקצר שבין הצבא לבין תחילת החיים). ואם בחלומות עסקינן, אז תמיד יישאר לך על מה עוד לחלום, ואת זה אני אומר בתור איחול, והלוואי שאמשיך לחלום ולקוות כל חיי. ועיצה מאוד מעשית, תתחיל את התהליך, ולא משנה לאן הוא יוביל, בבדיקת הקשר שלך עם זוגתך, ושיתוף שלה בחלומותיך, יכול להיות שתקבל "קצת" חופש שיקל עליך. ואסיים בציטוט (לא מדוייק) מתוך חתימתו של ברסלבר חמוד: "החופש לא תלוי בגודל הכלוב, אלא במי שמחזיק את המפתח"

 

[שומרת נפשה]

ששש... המאמינים ישנים...

ואני לתומי חשבתי שהאדם המאמין הוא מלא להט, חדור אמונה ותחושת שליחות מרגשת גם בפעם המיליון שהוא קורא את אותם טקסטים במשך שעה ביום... מסתבר שהעצות שאתה מקבל הן לעצום עיניים, "להירגע" ללכת לישון ולהיות בכך יהודי מאמין טוב! ומה עם העצמי הפנימי שלך שמשתוקק לצאת החוצה? ששש... לא לדבר... להמשיך לישון... אמשול לך משל שנכתב ע"י אחת מהראשים שהיו לתנועה שנקראת האגודה התאוסופית. משל מקסים. המשל מתאר את העולם כהר הנמצא בחלל. מסביב להר יש שביל צר ההולך סחור סחור סחור סחור עד שהוא מגיע לפסגה. בפסגה, בקצה השביל, יש מקדש זוהר. כל בני האדם הולכים על השביל אט אט, עקב בצד אגודל, עיניהם מושפלות מטה אל השביל שמתחתיהם, והם פוסעים בזה אחר זה בשביל העולה למעלה. בדרכם מעלה הם נולדים ומתים ונולדים ומתים. הדרך מאד מאד ארוכה. אבל לפעמים קורה, שמישהו מהפוסעים בשביל מרים את עיניו למעלה, ופתאום הוא רואה את המקדש הנמצא בפסגה. לפעמים, אדם כזה מחליט לעזוב את השביל הארוך ולהתחיל לטפס ישר לכיוון המקדש שהוא רואה. זה לא קל לו. הרבה יותר קשה לטפס על האבנים אל המקדש הזוהר, המבטא את העצמי הפנימי האמיתי ואת האופן שבו הוא משתלב עם כלל האמת שביקום, מאשר להמשיך להזדחל בשביל הסלול, ההמוני והמוכן שלרגליו. יש כאלה שבוחרים בדרך הקשה הזו, חלקם מסתובבים בפורום הזה. יהיו כמובן כאלה שימליצו לך להמשיך להיות עם העיניים למטה, להמשיך לישון. אתה עייף? כולנו עייפים, "נוח לו לאדם שלא נברא משנברא", דתי או חילוני, אבל האם עדיף לך להיות עייף משנת יתר או מעבודה קשה ששכרה בצדה? זאת השאלה. מקובל לחשוב שאנשים יוצאים בשאלה כדי שיהיה להם יותר קל ונוח בחיים - שיוכלו לא לברך, להפסיק להתפלל וכד´. מנסיון, הרבה יותר קל להישאר בסיטואציה בה אתה נמצא מאשר לצאת נגד "סדרי העולם" המוכרים לך, גם כאשר ברור לך שהם מסדרים אותך. זו הבחירה שלך. בהצלחה.

 

[גוזל]

אוי א-ברוך

אטיאיסט מצטט את ברסלב א-ויאיז מיר לאן היגענו אתה עוד תיסע בראש השנה לאומן ותלמד אותם לכפור בעיקר אני מאמין באמונה שלימה שהבורא יתברך שמו מתגלגל מצחוק כאשר הוא קורא את השולחן ערוך ועוד יותר צוחק כאשר הוא שומע וראוה את הנוכלים שמדברים בשמו

 

[עייייייף]

תודה על הכנסת האורחים.

אוסיף פרטים שמקווה שיעזרו. אוהב - לא יודע, אני מכיר אותה מגיל 0 אני לא מכיר משהו אחר אולי אני רגיל לראות אותה לידי, איך יודעים ? יש לנו 2 ילדים מדהימים בגילאי 5,2 . אנו מהמגזר של הכיפות הסרוגות. מה שבא לי, זה לא מוגדר עדיין אני פשוט חולם על חופש הבחירה שלא היה לי אף פעם מסלול חיי עד עתה היה מאוד ברור סלול וכבול. בי"ס-ישיבה-ישיבת הסדר-חתונה-לא עצרתי אף פעם . והאם ניסיתי בקטן כן. שאף אחד לא רואה וכולם ישנים אני מדליק טלוייה בשבת ואז בבוקר אני יושב בביה"כ עם עיניים עצומות. כל מיני דברים קטנים שאני עושה בסתר. לגבי המכנסיים זו היתה צורת ביטוי שבמצבי עצות קלות כמו זאת "תתחילי בקטן תלכי עם מכנסיים" - לא יעזור. אני לא יכול לשתף את אישתי מפני שפעם סיפרתי לה על חבר שרופף מעט את הקשר והיא ראתה בזה סוף העולם, מה גם שאישתי חזקה ממני הי מגיעה מבית חובש כיפה שחורה. ושוב תודה לכם על הכנסת האורחים החמה .

 

[מני3]

אל תהיה בטוח שהעולם החילוני יפתור

לך את בעיות "העייייפות". העייפות הזאת לא תעבור אם תלבש מכנס קצר או שתחלל שבת. אגב מאותה סיבה לא מגיירים ככ מהר, ומטרטרים את הגר עד שיהיה בטוח שזה מה שהוא רוצה. בד"כ, הפיתרון לעיפות היא הדת ולא להפך. ואם תצא, מה תעשה? לאן תלך? יש לך כסף ? בטח גם יש לך ילדים , כך שתצטרך לשלם מזונות זה לא פשוט , אלוהים לא בצד שלנו, חביבי. יכול להיות שבסך הכל סתם נמאס לך מהשגרה של החיים שלך , בלי קשר לדת. קח לך עוד חודש ותחשוב מה אתה רוצה ? מימי אתה רוצה? (זה שנגמר לך החמצן זה לא מספיק) בינתיים תוכל להמשיך לגלוש פה ולהתרשם וגם לדבר איתנו אם בא לך ונשמח לעזור אם יהיה אפשר.

 

[עייייייף]

תגובה.....

חברייה קודם כל שוב תודה על כל התגובות. אך לא הצלחתי להבין מה בדיוק אתם אומרים ? לא לעשות כלום ?????? להמשיך במצב הקיים ?????? איך זה אפשרי ?