אני מתבייש - אבל אני חי
בימים האחרונים אני קורא סטיקרים על רכבים "איפה הבושה?"...אדיוטים, היא לא נמצאת!!!! אז הנה אני, מתבייש במה שהמדינה הזאת עשתה אותי - אבל...אני חי. קוראת את הדברים וכל שורה מצמררת יותר מקודמתה. ועדין, המדינה לא למכירה. כי אני כאן, ואתה כאן, ומאמינה שיש עוד רבים וטובים כמוך שחשים כך ורוצים לחוש אחרת. אסור לנו להתייאש, אל לנו להרים ידיים. יש לנו כוח רק בואו ונאחד אותו. זהו תהליך, וזה יכול לקחת ימבה של זמנים, אבל תהליך מוכרח להתחיל ממקום כלשהו. ונדמה לי שזהו המקום. נתעורר ונעיר את הרדומים וניתן יד אל יד, כתף אל כתף ורצון אחד שיחבר את כולנו וניצור שינוי. זה אפשרי. אבור לנו לוותר!!! אסור
