פעם ראשונה שלי בפסטיבל כרמיאל
לפני שבאתי פעם ראשונה לפסטיבל כרמיאל שמעתי כל כך הרבה הילולים ושבחים על הפסטיבל הזה:
"מלא ריקודים מגניבים שלא ראית עדיין! אווירה סוחפת! מוציאים מהארון ריקודים שאי אפשר לשים בהרקדות רגילות! ממש כיף! גיוון!"
וואלה, שכנעתם אותי ובאתי!
תראו, אני רוקדת סך הכל שנה, ובשביל בחורה שרוקדת סך הכל שנה, שיהיו אולי 3 ריקודים כל הערב שאני לא הכרתי וגם הם היו בכלל ריקודים חדשים, היה מאכזב. ולא רק זה, ההרקדה הייתה כל כך מיינסטרימית שבשלב מסוים חשבתי לעצמי תוך כדי פיהוק (מה? באמת? שוב את הריקוד הזה?) בשביל ריקודים כאלה אני יכולה ללכת לכל אחת מההרקדות של המרקידים ולא לנסוע עד כרמיאל ולהישאר עד 5 בבוקר. אדרבה, בהרקדות רגילות של מרקידים הם בדרך כלל משלבים כמה ריקודים ישנים/חדשים/מיוחדים.
אמרו לי מתישהו שיש יותר מ10,000 ריקודי עם, איפה הם? אם אני לא אמורה להחשף אליהם בפסטיבל כרמיאל "האגדי" אז איפה ?
עכשיו בקשר לגיוון שהבטיחו לי, יכול להיות שזה בגלל המרקידים הספציפיים שהרקידו אתמול והאופי של ההרקדות שלהם. תראו, אין לי בעיה עם מזרחית, באמת, אני אוהבת דבקות ויש אחלה שירים מזרחיים וזה ברדיו וזה חלק מהתרבות שלנו וזה חלק מאיתנו, אבל יש בנו יותר מזה. החל מסביבות 1 בלילה ועד 5 הרגיש לי שלפחות 80% מהשירים במזרחית (שלא נדבר על זה שבסביבות 4 בבוקר התחילה שרשרת של שירי דיכאון לחתוך ורידים), ובאמת שאין לי בעיה עם מזרחית, אבל במינון! איפה שלמה? איפה שלום? איפה ריטה? היו אמורים להגיע אנשים מכל הארץ, איפה הריקודים שהם הביאו מהדרום? איפה הריקודים שהם הביאו מהצפון? ציפיתי מהפסטיבל הזה שיעניין אותי! שיחדש לי! שירגש אותי! שיסחוף אותי! איפה זה?
יכול להיות שזאת אשמתי, באמת, פעם ראשונה שלי בפסטיבל אז אני לא יודעת מה היו בשנים שעברו, יכול להיות שזה מה שיש ואם אני לא אוהבת אז לא לבוא ועכשיו אני לפחות יודעת, יכול להיות שזה היה בגלל שהרימו לי כל כך את הציפיות שהנפילה אח"כ הייתה כל כך גדולה.
ועל הדרבוקה המקוללת הזאת שחפרה לי בראש בלי הפסקה ולא בטעם טוב כל הלילה אני לא ארחיב.
סך הכל, היה מאוד רגיל, מאוד סטנדרטי, ולא מיוחד בכל צורה שהיא.
לפני שבאתי פעם ראשונה לפסטיבל כרמיאל שמעתי כל כך הרבה הילולים ושבחים על הפסטיבל הזה:
"מלא ריקודים מגניבים שלא ראית עדיין! אווירה סוחפת! מוציאים מהארון ריקודים שאי אפשר לשים בהרקדות רגילות! ממש כיף! גיוון!"
וואלה, שכנעתם אותי ובאתי!
תראו, אני רוקדת סך הכל שנה, ובשביל בחורה שרוקדת סך הכל שנה, שיהיו אולי 3 ריקודים כל הערב שאני לא הכרתי וגם הם היו בכלל ריקודים חדשים, היה מאכזב. ולא רק זה, ההרקדה הייתה כל כך מיינסטרימית שבשלב מסוים חשבתי לעצמי תוך כדי פיהוק (מה? באמת? שוב את הריקוד הזה?) בשביל ריקודים כאלה אני יכולה ללכת לכל אחת מההרקדות של המרקידים ולא לנסוע עד כרמיאל ולהישאר עד 5 בבוקר. אדרבה, בהרקדות רגילות של מרקידים הם בדרך כלל משלבים כמה ריקודים ישנים/חדשים/מיוחדים.
אמרו לי מתישהו שיש יותר מ10,000 ריקודי עם, איפה הם? אם אני לא אמורה להחשף אליהם בפסטיבל כרמיאל "האגדי" אז איפה ?
עכשיו בקשר לגיוון שהבטיחו לי, יכול להיות שזה בגלל המרקידים הספציפיים שהרקידו אתמול והאופי של ההרקדות שלהם. תראו, אין לי בעיה עם מזרחית, באמת, אני אוהבת דבקות ויש אחלה שירים מזרחיים וזה ברדיו וזה חלק מהתרבות שלנו וזה חלק מאיתנו, אבל יש בנו יותר מזה. החל מסביבות 1 בלילה ועד 5 הרגיש לי שלפחות 80% מהשירים במזרחית (שלא נדבר על זה שבסביבות 4 בבוקר התחילה שרשרת של שירי דיכאון לחתוך ורידים), ובאמת שאין לי בעיה עם מזרחית, אבל במינון! איפה שלמה? איפה שלום? איפה ריטה? היו אמורים להגיע אנשים מכל הארץ, איפה הריקודים שהם הביאו מהדרום? איפה הריקודים שהם הביאו מהצפון? ציפיתי מהפסטיבל הזה שיעניין אותי! שיחדש לי! שירגש אותי! שיסחוף אותי! איפה זה?
יכול להיות שזאת אשמתי, באמת, פעם ראשונה שלי בפסטיבל אז אני לא יודעת מה היו בשנים שעברו, יכול להיות שזה מה שיש ואם אני לא אוהבת אז לא לבוא ועכשיו אני לפחות יודעת, יכול להיות שזה היה בגלל שהרימו לי כל כך את הציפיות שהנפילה אח"כ הייתה כל כך גדולה.
ועל הדרבוקה המקוללת הזאת שחפרה לי בראש בלי הפסקה ולא בטעם טוב כל הלילה אני לא ארחיב.
סך הכל, היה מאוד רגיל, מאוד סטנדרטי, ולא מיוחד בכל צורה שהיא.
