פעם ראשונה פה
- פותח הנושא שיח המדבר
- פורסם בתאריך
אמא לבוגרים
New member
הוי טרומילה, מצחיקולה שכמוך.
נכנסת מדי פעם לפורום המאלף הזה
אני מוכרחה לומר לך שקראתי בעיון הלוך וחזור את מכתבייך ועדיין לא מבינה מה הבעיה שלך בדיוק? אני באמת מרחמת על חמותך. נוצרת הרגשה שאת כמו החוזרים בתשובה רוצה לחנך אתה ואת משפחת בעלך לפי דפוסי התנהגותה של משפחתך כי נדמה לך שאת באת מהאור . אגב קראתי מחקר על יחסי חמות כלות של ד"ר שרה ברייסברג, ומה שהיא כותבת שם מתאים בדיוק לדברים שחוזרים ונישנים כאן וכך היא כותבת באותו מאמר מחקרי על ראיית הכלות את משפחתן ואמותיהן: |האמא של הכלה: הנשים תיארו את אמהותיהן כבעלות תכונות טובות יותר מאלו של החמות, ואף יותר מאלו של עצמן. תופעה זו היתה שכיחה הן אצל הכלות, והן אצל החמיות ("אמא שלי היא אשה מיוחדת. אין, אני לא יכולה להיות כמוה"). מתוך דברי הנשים במחקר הצטיירה דמות האם כ"אם הטובה", חמה, מנחמת ואוהבת. יתכן כי חד-מימדיות זו של דמות האם קשורה להשוואתה עם דמות החמות ("הבן שלה שכב עם חום, ואמא שלי טיפלה בו"). תפקיד הסבתא: תיאורי הסבתא העלו שתי דמויות- זו מצד האם וזו מצד האב ("יש סבתא אחת טובה, וסבתא אחת שאצלה אי אפשר להתחמם"). כאשר הכלות תיארו את אימן בתפקיד הסבתא, הוצמדו לה תארים חיוביים יותר ("שום דבר לא קשה לה כשמדובר בנכדים"). לעומתה, הסבתא מצד הבעל תוארה כמי שאינה מראה חום ואהבה לנכדים, שומרת על גבולות מרוחקים, ומעדיפה את נוחיותה על פני שהות במחיצת נכדיה ("אי אפשר לבוא אליה אחרי בית-ספר, כי היא צריכה לנוח בצהריים"). | רציתי גם לשאול אותך, האם בעלך ראה את אמו בצורה הנוראית שאת מתארת אותה לפני שפגש אותך? איך זה היה עם החברות האחרות שלו (הרי בטוח שלמקסים כמוהו היו גם לפנייך לא כן?) גם להן הוא התבכיין על האמא הקרה שלו או שזה קרה לו רק ברגע שהוא פגש בך ובמשפחתך החמימה? ורציתי לשאול אותך עוד שאלה, הרי בפסיכולוגיה נאמר, שילד שלא קיבל חיבוק וחום מימיו אינו יודע להעניק חום וחיבוק לאחרים איך באמת בעלך איתך בנושא? כי הוא כזה מדהים איך בכל זאת מתוך המשפחה הקרה והלא משתפת הזו יצא בחור שמעניק לך חום חיבוקים ואהבה? "הוא לא מתקשר אליהם. על מה הוא ידבר עם אמא שלו, שהיא כמו זרה בשבילו "...... היי ומה עם סתם אמא מה שלומך? מה נשמע? בעלך פשוט מזעזע, שואלים לשלומם של אנשים זרים , על אחת כמה וכמה את אמא שלו שלא עשתה לא שום דבר רע. איזה מזל שמשפחתו מצאה את "אמא תרזה" בדמותך. שלא נשפוט אותך? טלי קורה מבין עיניך יקירתי ומהר.
אני מוכרחה לומר לך שקראתי בעיון הלוך וחזור את מכתבייך ועדיין לא מבינה מה הבעיה שלך בדיוק? אני באמת מרחמת על חמותך. נוצרת הרגשה שאת כמו החוזרים בתשובה רוצה לחנך אתה ואת משפחת בעלך לפי דפוסי התנהגותה של משפחתך כי נדמה לך שאת באת מהאור . אגב קראתי מחקר על יחסי חמות כלות של ד"ר שרה ברייסברג, ומה שהיא כותבת שם מתאים בדיוק לדברים שחוזרים ונישנים כאן וכך היא כותבת באותו מאמר מחקרי על ראיית הכלות את משפחתן ואמותיהן: |האמא של הכלה: הנשים תיארו את אמהותיהן כבעלות תכונות טובות יותר מאלו של החמות, ואף יותר מאלו של עצמן. תופעה זו היתה שכיחה הן אצל הכלות, והן אצל החמיות ("אמא שלי היא אשה מיוחדת. אין, אני לא יכולה להיות כמוה"). מתוך דברי הנשים במחקר הצטיירה דמות האם כ"אם הטובה", חמה, מנחמת ואוהבת. יתכן כי חד-מימדיות זו של דמות האם קשורה להשוואתה עם דמות החמות ("הבן שלה שכב עם חום, ואמא שלי טיפלה בו"). תפקיד הסבתא: תיאורי הסבתא העלו שתי דמויות- זו מצד האם וזו מצד האב ("יש סבתא אחת טובה, וסבתא אחת שאצלה אי אפשר להתחמם"). כאשר הכלות תיארו את אימן בתפקיד הסבתא, הוצמדו לה תארים חיוביים יותר ("שום דבר לא קשה לה כשמדובר בנכדים"). לעומתה, הסבתא מצד הבעל תוארה כמי שאינה מראה חום ואהבה לנכדים, שומרת על גבולות מרוחקים, ומעדיפה את נוחיותה על פני שהות במחיצת נכדיה ("אי אפשר לבוא אליה אחרי בית-ספר, כי היא צריכה לנוח בצהריים"). | רציתי גם לשאול אותך, האם בעלך ראה את אמו בצורה הנוראית שאת מתארת אותה לפני שפגש אותך? איך זה היה עם החברות האחרות שלו (הרי בטוח שלמקסים כמוהו היו גם לפנייך לא כן?) גם להן הוא התבכיין על האמא הקרה שלו או שזה קרה לו רק ברגע שהוא פגש בך ובמשפחתך החמימה? ורציתי לשאול אותך עוד שאלה, הרי בפסיכולוגיה נאמר, שילד שלא קיבל חיבוק וחום מימיו אינו יודע להעניק חום וחיבוק לאחרים איך באמת בעלך איתך בנושא? כי הוא כזה מדהים איך בכל זאת מתוך המשפחה הקרה והלא משתפת הזו יצא בחור שמעניק לך חום חיבוקים ואהבה? "הוא לא מתקשר אליהם. על מה הוא ידבר עם אמא שלו, שהיא כמו זרה בשבילו "...... היי ומה עם סתם אמא מה שלומך? מה נשמע? בעלך פשוט מזעזע, שואלים לשלומם של אנשים זרים , על אחת כמה וכמה את אמא שלו שלא עשתה לא שום דבר רע. איזה מזל שמשפחתו מצאה את "אמא תרזה" בדמותך. שלא נשפוט אותך? טלי קורה מבין עיניך יקירתי ומהר.
../images/Emo196.gif הלו !!! טיפה הגזמתן, טיפה הרבה
חלק מהתגובות כאן היו מאוד מעניינות וראויות וגם הצליחו לקרוא קצת את המפה, ולזהות שמכל הברברת שקשקשתי, מדובר בתרבות משפחתית אחרת ממה שגדלתי עליה, וכל המרמור שלי הוא על הבדלי תרבות מסוימים. אחרות, פשוט שפטו לחומרה, והמצחיק הוא, שהן המציאו שטויות וגיבובי שטויות.. תבינו - מתנה לחג הם יקבלו, ירצו או לא, כי אני כזו. הזמנה רשמית לביתנו- נכון, לא הייתה. צודקים. ההערה הבונה היחידה שלקחתי מיכן, ויטופל בהקדם. רק מה, כשגרים 100 מטר זה מזה, חשבתי שגם אם לא יקבלו הזמנה, הם יציעו בעצמם יום אחד להגיע (כמובן בתיאום מראש ולא בהתעלקות). ותאמינו או לא, הם מתים (!!!!!!!) עלי. הבעיה בכל הסיפור היא, שבאמת, מדובר בזוג הורים שתקנים, מופנמים, מסוגרים. אנשים טובים, אני חוזרת ומדגישה בפעם המי יודע כמה. לא עשו רע לאף אחד. ואגב, בעלי גם ירש מהם את השתקנות והמופנמות, והייתי צריכה לקלף אותו טוב טוב עד שיצא הבחור האמיתי והמדהים והמקסים שבתוכו. אז תנסו עכשיו לצטט שוב איזה משפט פה, מעניין מה תיקחו. שהייתי הרעה שלקחתי את בעלי ? שקילפתי אותו ? מה ? אין פה רעים בסיפור. זה הם, שתקנים, מופנמים, וזו אני, פתוחה, דברנית, חברותית, משפחתית, וכן , אני מנסה לשנות סדרי עולם !!!! תכעסו, תתעצבנו, מה אכפת לי. אני מנסה לשנות דפוסי עולם במשפחתX. אני אביא עוגה ביום הולדת, או פרחים בחג, אביא שמחה אליהם הביתה. ועד כה זה הולך לי מאוד יפה. שוב, כל המרמור שלי (ושוב פעם תגידו - מזלך/היינו מתחלפות איתך וכו'...) זה שחמותי פאסיבית, לא מעורבת, מופנמת, מבחינתנו ביום יום היא פשוט לא קיימת , לצערנו הגדול. לא הכל אני אזום, כמו שהצעתן. חלק ממה שהצעתן אני אתחיל ליישם כבר בקרוב, לא הכל, לא מיד ולא עכשיו. אז תשפטו פחות ותקראו יותר. תודה לכל מי שהגיבה לעניין, והיו רבות כאלו.
חלק מהתגובות כאן היו מאוד מעניינות וראויות וגם הצליחו לקרוא קצת את המפה, ולזהות שמכל הברברת שקשקשתי, מדובר בתרבות משפחתית אחרת ממה שגדלתי עליה, וכל המרמור שלי הוא על הבדלי תרבות מסוימים. אחרות, פשוט שפטו לחומרה, והמצחיק הוא, שהן המציאו שטויות וגיבובי שטויות.. תבינו - מתנה לחג הם יקבלו, ירצו או לא, כי אני כזו. הזמנה רשמית לביתנו- נכון, לא הייתה. צודקים. ההערה הבונה היחידה שלקחתי מיכן, ויטופל בהקדם. רק מה, כשגרים 100 מטר זה מזה, חשבתי שגם אם לא יקבלו הזמנה, הם יציעו בעצמם יום אחד להגיע (כמובן בתיאום מראש ולא בהתעלקות). ותאמינו או לא, הם מתים (!!!!!!!) עלי. הבעיה בכל הסיפור היא, שבאמת, מדובר בזוג הורים שתקנים, מופנמים, מסוגרים. אנשים טובים, אני חוזרת ומדגישה בפעם המי יודע כמה. לא עשו רע לאף אחד. ואגב, בעלי גם ירש מהם את השתקנות והמופנמות, והייתי צריכה לקלף אותו טוב טוב עד שיצא הבחור האמיתי והמדהים והמקסים שבתוכו. אז תנסו עכשיו לצטט שוב איזה משפט פה, מעניין מה תיקחו. שהייתי הרעה שלקחתי את בעלי ? שקילפתי אותו ? מה ? אין פה רעים בסיפור. זה הם, שתקנים, מופנמים, וזו אני, פתוחה, דברנית, חברותית, משפחתית, וכן , אני מנסה לשנות סדרי עולם !!!! תכעסו, תתעצבנו, מה אכפת לי. אני מנסה לשנות דפוסי עולם במשפחתX. אני אביא עוגה ביום הולדת, או פרחים בחג, אביא שמחה אליהם הביתה. ועד כה זה הולך לי מאוד יפה. שוב, כל המרמור שלי (ושוב פעם תגידו - מזלך/היינו מתחלפות איתך וכו'...) זה שחמותי פאסיבית, לא מעורבת, מופנמת, מבחינתנו ביום יום היא פשוט לא קיימת , לצערנו הגדול. לא הכל אני אזום, כמו שהצעתן. חלק ממה שהצעתן אני אתחיל ליישם כבר בקרוב, לא הכל, לא מיד ולא עכשיו. אז תשפטו פחות ותקראו יותר. תודה לכל מי שהגיבה לעניין, והיו רבות כאלו.
בהצלחה לך, אם כי אני בספק
עד כמה השינוי יהיה מהותי. אני משתייכת ל"מגזר" המופנמים, הסגורים והלא חברותיים במיוחד כמו חמותך. אולי היא יותר קיצונית ממני, אבל אני חושבת שקלטתי את הטיפוס. אנשים כמונו דווקא מעדיפים שיעזבו אותנו במנוחה בדרך כלל. אני מקווה שתצליחי לבנות איתה יחסי קירבה, אבל היזהרי רק לא להפגין התלהבות יתר ולגרור אותה לדברים שיוציאו אותה מהקופסה שלה. היא עלולה לא להגיב הכי טוב. מנסיון.
עד כמה השינוי יהיה מהותי. אני משתייכת ל"מגזר" המופנמים, הסגורים והלא חברותיים במיוחד כמו חמותך. אולי היא יותר קיצונית ממני, אבל אני חושבת שקלטתי את הטיפוס. אנשים כמונו דווקא מעדיפים שיעזבו אותנו במנוחה בדרך כלל. אני מקווה שתצליחי לבנות איתה יחסי קירבה, אבל היזהרי רק לא להפגין התלהבות יתר ולגרור אותה לדברים שיוציאו אותה מהקופסה שלה. היא עלולה לא להגיב הכי טוב. מנסיון.
תרשי לי לומר/לכתוב לך את דעתי... ../images/Emo140.gif
הדרך היחידה לשנות יחס של מישהו אחר, היא לשנות את היחס שלך אליו. כשכולם מתפזרים לשלהם אחרי ארוחת הערב איפה את נמצאת? בסלון עם האבא? במטבח עם האמא? אני עושה כלים קבוע אצל חמותי עוד מהארוחה הראשונה שהייתי שם ולפעמים גם מכינה עוגה לקינוח, למה? כי אם טורחים למעני זה המעט שאוכל לעשות בחזרה. האמת שכשאני שוטפת כלים זה הזמן המושלם עבורי ועבור חמותי לנהל שיחה. אח"כ אני עוזרת לה לעשות שתיה חמה וכולנו יושבים בסלון, אין מצב שהיא טורחת לבד במטבח כל עוד אני שם. אני גם מתעניינת ומקפידה להתעניין בחיי כולם, גם האבא והאחים, שואלת שאלות ויוזמת שיחה. אין אצלינו אופוריה, וכמובן שיש דברים מעצבנים, אין מושלם. אבל מה שיש זה מה שיש, אז חשוב להשאר חיוביים. אני חושבת שכדאי לך לנסות "לשנות טקטיקה" ולהיות טיפה יותר אסרטיבית ביחסים. נסי לראות איזו תגובה זה יגרור. שיהיה לך המון בהצלחה, הכוונות שלך מקסימות וטהורות בעיניי, את מנסה להתקרב אליהם בסופו של דבר, וזה יפה כשלעצמו. שיהיה המון בהצלחה
הדרך היחידה לשנות יחס של מישהו אחר, היא לשנות את היחס שלך אליו. כשכולם מתפזרים לשלהם אחרי ארוחת הערב איפה את נמצאת? בסלון עם האבא? במטבח עם האמא? אני עושה כלים קבוע אצל חמותי עוד מהארוחה הראשונה שהייתי שם ולפעמים גם מכינה עוגה לקינוח, למה? כי אם טורחים למעני זה המעט שאוכל לעשות בחזרה. האמת שכשאני שוטפת כלים זה הזמן המושלם עבורי ועבור חמותי לנהל שיחה. אח"כ אני עוזרת לה לעשות שתיה חמה וכולנו יושבים בסלון, אין מצב שהיא טורחת לבד במטבח כל עוד אני שם. אני גם מתעניינת ומקפידה להתעניין בחיי כולם, גם האבא והאחים, שואלת שאלות ויוזמת שיחה. אין אצלינו אופוריה, וכמובן שיש דברים מעצבנים, אין מושלם. אבל מה שיש זה מה שיש, אז חשוב להשאר חיוביים. אני חושבת שכדאי לך לנסות "לשנות טקטיקה" ולהיות טיפה יותר אסרטיבית ביחסים. נסי לראות איזו תגובה זה יגרור. שיהיה לך המון בהצלחה, הכוונות שלך מקסימות וטהורות בעיניי, את מנסה להתקרב אליהם בסופו של דבר, וזה יפה כשלעצמו. שיהיה המון בהצלחה
כל הכבוד לך...אני לא מנתבת אף אחד
אלא זורמת עם המצב הקיים, אני לא מנסה אפילו "לחנך"/לשנות את המבוגרים. אצלי בבית---תהיי בטוחה שהכל יתנהל שונה, אבל בבתים אחרים אני לא עושה עקרונות ולא מנסה לשנות הרגלים. מבחינתי, זו מלחמה אבודה שאני קטונתי מלנהל. בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה ולכולנו
אלא זורמת עם המצב הקיים, אני לא מנסה אפילו "לחנך"/לשנות את המבוגרים. אצלי בבית---תהיי בטוחה שהכל יתנהל שונה, אבל בבתים אחרים אני לא עושה עקרונות ולא מנסה לשנות הרגלים. מבחינתי, זו מלחמה אבודה שאני קטונתי מלנהל. בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה ולכולנו
אין מה לשפוט
הם פשוט אנשים אחרים לגמרי ממך וכבר מבוגרים!!! קשה לשנות אנשים מבוגרים. את פשוט צריכה לקבל אותם כמו שהם,מצדך לעשות נסיונות התקרבות. את רוצה שיבואו? תזמני. את יורדת עם הילדה לגן שעשועים? תתקשרי אליה ותגידי לה שאת שם אם בא לה להצטרף אולי תספרי לה שאת מתחילה לצעוד כל ערב בשביל הספורט ואם מתאים לה להצטרף אליך? גם תעשי ספורט וגם תהיה לך שעה איתה נגיד שלוש פעמים בשבוע וזה יכול לקרב בינכן.
הם פשוט אנשים אחרים לגמרי ממך וכבר מבוגרים!!! קשה לשנות אנשים מבוגרים. את פשוט צריכה לקבל אותם כמו שהם,מצדך לעשות נסיונות התקרבות. את רוצה שיבואו? תזמני. את יורדת עם הילדה לגן שעשועים? תתקשרי אליה ותגידי לה שאת שם אם בא לה להצטרף אולי תספרי לה שאת מתחילה לצעוד כל ערב בשביל הספורט ואם מתאים לה להצטרף אליך? גם תעשי ספורט וגם תהיה לך שעה איתה נגיד שלוש פעמים בשבוע וזה יכול לקרב בינכן.
על פי ראות עיני
מתקבל הרושם שמשפחת בעלך היא משפחה מקסימה, ואפילו מזכירה במעט את המשפחה שלי. אני יכולה לומר לך שהחתנים במשפחה שלנו זוכים מאמא שליי בדיוק לאותו היחס וזה נובע מהבסיס המוצלח הנ"ל: המון כבוד כלפיהם וכלפיי וכלפי אחיותיי. הערכה לפרטיות ועצמאות כזוג. צניעות. שלווה נפשית. אינטלגנציה ורגישות ייתר. אופי נטול פוזה, מאבקי כוח ומשחקי כבוד. אני חושבת שאת בחורה ברת מזל ואני מקווה שתשכילי לשמור על יחסים מצויינים עימם.
מתקבל הרושם שמשפחת בעלך היא משפחה מקסימה, ואפילו מזכירה במעט את המשפחה שלי. אני יכולה לומר לך שהחתנים במשפחה שלנו זוכים מאמא שליי בדיוק לאותו היחס וזה נובע מהבסיס המוצלח הנ"ל: המון כבוד כלפיהם וכלפיי וכלפי אחיותיי. הערכה לפרטיות ועצמאות כזוג. צניעות. שלווה נפשית. אינטלגנציה ורגישות ייתר. אופי נטול פוזה, מאבקי כוח ומשחקי כבוד. אני חושבת שאת בחורה ברת מזל ואני מקווה שתשכילי לשמור על יחסים מצויינים עימם.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.