פעם ראשונה פה

[שיח המדבר]

פעם ראשונה פה

היי אני ממש בהתלבטות עם עצמי, מבקשת חוות דעת לכאן ולכאן אני נשואה לא הרבה זמן לבחור שאני יוצאת איתו כבר כמה שנים טובות. היחסים ביננו מצוינים. יש לי הורים ואחים מדהימים, היחסים של בעלי עם משפחתי הם מעל ומעבר למצופה. הוא בשבילם עוד בן, ובשביל אחותי כמו עוד אח. עד כאן הכל בסדר. בעלי מגיע ממשפחה מאוד שלא מפגינה רגשות, משפחה סגורה, לא פרימיטיבית, אלא כזו שלא מחצינה רגשות, לא פתוחה, לא משתפת. בבית יש שתיקות מצד ההורים. שני האחים שלו (רווקים) מקסימים ביותר, נחמדים, יש לי על מה לדבר איתם, (אם כי, אף פעם לא על נושאים אישיים מידי, הם פשוט לא ייפתחו) , אנחנו מזמינים אותם אלינו הרבה. הבעיה היא בהורים. שתקנים, מופנמים ברמה קיצונית. אני יודעת שהם אוהבים אותי, הם תמיד דואגים שיהיה בבית את המאכלים שאני אוהבת, כשאני מגיעה, אבל בזה זה מתמצה, ולא בגלל שיש להם משהו נגדי חלילה. הם פשוט שותקים, לא מתקשרים אלינו, שניהם אפילו לא יודעים את הנייד שלי, אנחנו גרים בדירה שכורה כבר יותר משנה והם עוד לא ביקרו פה אפילו פעם אחת. לכאורה לבעלי אין שום יחסי אב/אם-בן עם הוריו. הוא גר איתי מאז הצבא, ולא נתמך בהם בשום צורה שהיא מאז. כשאנחנו מגיעים אליהם אחת לשבוע או יותר לארוחות משפחתיות, אז כשאני מגיעה , לפעמים ההורים שואלים מה שלומי, לא תמיד, ואח"כ בארוחה הם בקושי בקושי מדברים. האחים מדברים בינהם והכל סבבה, ואחרי הארוחה ההורים פורשים, אחד הולך למטבח, אחד לסלון, אחד לפה ואחד לשם, וזהו.. בערך בכל מפגש כזה האמא תשאל אותי איזו שאלה קטנה , משהו לגבי אם יש לי משהו, או אם לאמא שלי יש משהו, שאלות מאוד פשוטות, וזהו. היא לא מנסה להתעניין, לא לייעץ, לא להתערב בכלום. כשהתחתנו לפני כמה חודשים, לא נרשמה מהם שום התעניינות בזמן ההכנות. כמובן שזה לטובה כשלא היו שום מריבות וחיכוכים, אבל ממש הרגשתי כאילו הם חלק מהאורחים, והם לא !!! לטעימות הם הגיעו, חיוו דעתם, לחתונה הגיעו, התלבשו יפה, שמחו, רקדו, הכל היה סבבה, אבל הרגשתי כל הזמן שמהורי אני הרבה יותר זוכה לקבל תמיכה וייעוץ. לבעלי זה לא פחות כואב מאשר לי (הוא חי עם ה"חוסר" אמא הזה מילדות), מצד שני, דווקא בגלל שיש לי כזו משפחה מדהימה, קשה לי עם אשה כזו בתור חמותי. כשאני חושבת על הנכדים שיבואו בע"ה בשנים הקרובות, אני לא רואה איך היא תשתלב. טוב, סליחה על האורך, אני מקווה שהנושא הובן פחות או יותר. אשמח לתת עוד הבהרות בהמשך. והשאלה, איך חיים עם חמות כזו ?......

 

[klasica]

ממש לא מובן לי מה את רוצה?

את יודעת שחמך וחמותך אוהבים אותך, מה יפה יותר מזה? לא טוב? הם לא ביקרו אתכם - הזמנתם אותם? חמות יודעת שלא נוחתים בלי הזמנה. לא התערבו בזמן ההכנות לחתונה , אולי ראו שהמשפחה שלך מתערבת מספיק, אז לקחו צעד אחורה אבל שיתפו פעולה. לא היו מריבות וחיכוכים , אז גם לא טוב? היה עושה לך טוב לו היו מריבות וחיכוכים? שמחו בחתונה לא טוב? ברור שיש לך משפחה כזו מדהימה, איך לא? אחרת היא לא היתה משפחתך, המשפחה של בעלך שתקנית ובעלך המסכן סובל ויי ויי. אם חמותך היתה מתקרצצת היית בוכה פה שהיא מתקרצצת, היא שואלת שאלות פשוטות אז היא כן מתעניינת אבל שמה לעצמה גבולות, מה את רוצה ממנה בדיוק? איך חיים עם חמות כזו? חיים נפלא , את כנראה משועממת , כי אחרת לא היית מחפשת כל מיני חסרונות אצל חמותך. מבטיחה לך שכשיהיו לה נכדים, היא תתנהג איתם נפלא . חפשי לך עיסוקים מעניינים ואל תחטטי בקנקנה של חמותך ומשפחתה.

 

[נונה17]

צאי מהנחה שהם כאלו ולא ישתנו

לפחות לא בצורה דרסטית. אני מבינה שזה קצת לא נעים ואפילו מביך מדי פעם, אבל ככה זה. אלו הם וזה האופי שלהם. את יכולה להתנחם בכך שזה לא אישי נגדך

אם את רוצה, נסי לדובב אותם קצת ולפתוח בשיחה. אולי עם הזמן הם ייפתחו קצת.

 

[אמא לבוגרים]

אהבתי את הכינוי שלך

קודם כל חייבת לומר לך שיש לך חמות וחם מקסימים. מארחים אתכם, לא מציקים,אין מריבות.אני ממש לא צינית. בני כמה חמך וחמותך ? בטח לא צעירים. את מצפה שהם ישנו תכונותיהם, מנהגיהם בגללך ? למה ? לא כולם אותו דבר. אז לך זה לא מתאים ואולי כלה אחרת הייתה אומרת נפלא- לא מתערבים לי. האם את היית מוכנה (ומסוגלת )לשנות עצמך בגלל שלמישהו זה מתאים ? לא. שיח ,קבלי את הורי בעלך כפי שהם. אבל- יש לי הצעה בשבילך. אולי להציע להם לצאת ביחד לבית קפה, אולי להציע לחמותך לצאת איך לשופינג, אולי להזמין אותם אליכם (ציינת שאינם מגיעים אליכם). את יודעת שלי יש חמות מאוד מבוגרת. מהיום שנישאתי (המון שנים), אנחנו מקפידות ללכת שתינו לבד לבית קפה , פעם היינו עושות הרבה שופינג ביחד, היינו אופות ביחד. אלו דברים שמקרבים. את הקרבה אפשר ליצור. היא לא תמיד מגיעה מאליה. ולפי סוג השיח אנחנו שכנות

 

[פרצלה]

אנשים לא באים סתם

צריך להזמין אותם. האם הזמנת לארוחות ערב למשל וקיבלת סירוב? האם ניסית להתקשר אל חמותך סתם ככה לשאול לשלומה? האם ניסית להזמין אותה לבית קפה איזה אחר צהריים? מה בעצם עשית עלמנת לנסות להתקרב וקיבלת סירוב? לפי דברייך פשוט מדובר באנשים טובים,קיבלו אותך יפה ולא נעים להם להדחף פרטי קצת יותר

 

[שיח המדבר]

אני אפרט קצת יותר

קודם כל, הם לא מבוגרים מדי. הם בני 55 . האבא עובד, יוצא, מבלה עם חברים מדי פעם. האמא כמעט כל הזמן בבית, לא יוצאת לשום מקום, לא הולכת לבתי קפה, שופינג וכו'. לפעמים נפגשת עם חברות ספציפיות למפגש ספציפי (אני לא מעוניינת לפרט יותר מדי) , ככה שבערך פעם בשבוע היא יוצאת מהבית לחברות שלה, ושאר הזמן היא מול המחשב/טלויזיה וכו'. נכון, הבעיה שלי היא אולי הפוכה מהבעיה שלכן- החמות שלי פאסיבית עד אימה. לא מתערבים, לא מתעניינים, לא שואלים, לא מדברים. כשרק נכנסנו לדירה שלנו הזמנו אותם, לא הזמנה רשמית, לדירה שלנו (הם גרו אז מרחק 2 דקות הליכה מאיתנו) והם יכלו לבוא מתי שרצו ולא באו. תראו, חמותי לא אשה רעה בכלל, אני יודעת. היא לא צועקת, לא מבקרת. הבעיה היא שהיא כאילו "שקופה" וזה נורא נורא כואב לי, דווקא השקיפות הזו, כי מבחינתי זה מצביע על חוסר התעניינות. יש לציין שלאחר החתונה, כמה ימים אחרי, באנו אליהם, ופתאום היא שלפה צ'ק מתנה לחתונה, בסכום כל כך גבוה שבכלל לא ציפינו לקבל משהו דומה, ואפילו אמרה שהיא לקחה הלוואה מהבנק בשביל זה. אולי הבעיה היא שאני עושה השוואות עם הורי, שהם כל כך חברותיים, קיבלו כל אחד אצלנו מהחברים/בני זוג של הילדים בצורה כל כך משפחתית ואוהבת, ופה אני מרגישה כמעט חוסר יחס. ברור לי שזה לא משהו נגדי, כי גם עם הילדים שלה היא "פאסיבית". הם לא מדברים איתה לעולם על שום דבר רגשי, לא משתפים, בעלי והיא כמעט אף פעם לא דיברו בטלפון בינהם, בטח שהיא גם לא התקשרה אלינו אף פעם. לכן, הרעיונות שלכם של לצאת איתה לבית קפה לא ריאליים. על מה אני אדבר איתה ? הגעתי למצב שאפילו אחרי 5+ שנים עם הבן שלה, אני חשה מבוכה מלהיות לידה לבד בחדר רק שתינו. בקיצור..... הבעיה שלי הפוכה... תאקלים אין, לא היו ולדעתי גם לא יהיו כי הם לא מתערבים בכלום, ואני דווקא כן הייתי רוצה שיביעו דעתם, שיאמרו משהו. אגב, האבא קצת יותר מעורב בחיי הבנים, טיפה יותר מתקשר, כשאנחנו באים הביתה לפעמים בעלי מדבר עם האבא שלו על עניינים גבריים למינהם וכו'. ולגבי נכדים ? אולי היא תשתנה.. אולי היא תיפתח מעט. כבר קלטתי שהיא רוצה נכדים, ראיתי אותה לא מזמן מחזיקה תינוק בידיים ומתרגשת. אולי משהו ישתנה, לא יודעת. כרגע נורא קשה לי ככה עם החוסר מעורבות לחלוטין שלה בבנה ובאשתו (אני). כי מילא אני, אבל זה הבן שלה !!!

 

[klasica]

נראה שאת שופטת את משפחת בעלך לחומרה

ואני עונה לך עכשיו כחמות. ואתן לך דוגמא אני חמות פעמיים כשנעשיתי חמות, קיבלתי הזהרות מחברותי שחמות לעולם לא תוכל להתנהג כפי שמתנהגת אם הכלה, עליה להיות קורקטית ולא להתערב!!!!! לחכות שיבקשו עצה, לא לבוא לביקורים שאינך מוזמנת אליהם. יתרה מזו, כשנולדה נכדתי הבכורה, והייתי כולי אושר ושמחה, צלצלה אלי אם כלתי השנייה, ויחד עם ברכות המזל טוב, נתנה לי שיעור "מאלף" כיצד עלי להתנהג כחמות וסבתא, ואני מוכרחה לומר לך שהתנהגות חמותך, היא בדיוק מה שלימדה אותי אם כלתי. תקשורת היא עניין הדדי, חמותך לא אוהבת שופינג וישיבה מלהגת בבתי קפה, גם אני לא, פשוט לא מעניין אותי, לעומת זאת יש לי תחביבים שאני נהנית הנאה שלמה מהם, נושאים שאני יכולה לשוחח עליהם מכאן ועד הודעה חדשה. את מציגה את חמותך כמסתגרת, והיא לא, היא פשוט נפגשת עם האנשים שהיא אוהבת ומעניין לה איתם. לא יודעת מה קורה בין חמותך והאיש שלה, וגם את לא וגם זה לא צריך להיות מעניינך אם היא לא משתפת אותך, זה שהיא לא יוצאת לשופינג ולבתי קפה, לא עושה אותה פאסיבית, היא עושה מה שמעניין אותה ומה שהיא אוהבת. את מספרת שחמותך מכינה את הדברים שאת אוהבת כשאתם באים, כשהיא שלפה צ'ק שהפתיע אותך, ואת טוענת לחוסר מעורבות? את מספרת שאת מרגישה מבוכה לידה, אולי גם היא מרגישה מבוכה לידך?. למה שלא תנסי לברר מה מעניין אותה, את רוצה שהיא תהייה יותר מעורבת, תשתפי, תבואי את ותספרי לה ותבקשי את עצתה. חמותך לא צריכה להיות דבורה הנביאה ולדעת מה מציק לך בדיוק. את לא יודעת מה גרם לה להסתגר, אולי כשהיא התעניינה, ילדיה הטיחו בה שהיא נודניקית ופולניה והיא הסתגרה. יש כל כך הרבה דברים שאינך יודעת, ואת שופטת אותה. את רוצה שהיא תפתח אליך, תעשי את הצעד הראשון . אל תשווי לעולם את הוריך לאחרים, כי בעיני זר גם הוריך המושלמים בעיניך הוא ימצא בהם פגמים ומוזרויות, כל אדם הוא עולם ומלואו עם האופי שלו עם אהבותיו והתעניינותו, ועם שריטותיו.

 

[כלה מתוסכלת לשעבר]

מסכימה עם כל מילה

אני חושבת שהרבה בנות כאן וגם אני היינו רוצות את חמותך כחמות. היא מכבדת אותך ואת בעלך בהחלטותיכם היא מכינה לך מאכלים שאת אוהבת, מתנה לחתונה - שרבות כאן לא קיבלו. תנסי להתייעץ איתה ולשתף אותה ותיראי את תגובתה לפי מה שאת מספרת היא תשתתף פעולה. תזמיני אותם לארוחת ערב ביום שישי - להגיד תקפצו לבקר זה יכול להשמע הזמנת נימוס בלבד וגם אני לא הייתי מגיעה להזמנה כזו. הייתי מתחלפת איתך בשנייה... אצלי היא רוצה לדעת הכל ולייעץ על הכל וכמובן שנקבל רק את עצתה. בורכת יקירתי בחמות ניפלאה ...

 

[פרצלה]

את כותבת שהזמנת אותם אבל לא משהו רישמי

אם לא הזמנת רישמית,כאילו לא הזמנת. צר לי,אבל את אשמה רבות במצב. יש להם אופי מסויים,הם לא נידחפים,לא מנדנדים ומספיק מנומסים לא לדפוק על הדלת בלי הזמנה. את מכירה אותם ועושה רושם שממש לא מתאמצת עלמנת שהם כן יבואו. מה הזמנה לא רישמית? סתם אמרת להם תקפצו? גם אני לא הייתי באה,זה לא נעיםלהגיע אל מישהו ללא הזמנה.

 

[נונה17]

את שופטת אותם בקריטריונים של משפחתך

והם לא ההורים שלך. מה לעשות. קודם כל - הם מעורבים ואכפת להם, בדרכם שלהם. עובדה שהיא נתנה לך צ'ק אסטרונומי ושהיא תמיד מכינה לך את האוכל שאת אוהבת, לא מתערבת (כי אולי היא מבינה שהתערבות יתר עלולה להפחיד אותך ולא יודעת שאת מצפה אחרת) ומן הסתם יודעת עלייך ועל חייך גם בלי לשאול ישירות. אני חושבת שאין שום דבר רע בה, היא סתם אדם סגור ומופנם, כנראה, ובעלת סגנון אחר מזה שאת רגילה אליו. אני עדיין בעצה של נסי לדובב אותה. גם אם לא בית קפה, נסי בעיצומו של מפגש משפחתי, עם בעלך לידך, לשאול אותה על התחום שהיא מתעניינת בו, הביעי עניין בה. אולי היא תיפתח קצת. בכל מקרה, אל תשכחי שאת יחסייך עם ההורים שלך בנית כל חייך ואת יחסייך איתה את בונה רק עכשיו. אגב - אני חושבת שזה נהדר שהיא לא "קופצת" אלייך הביתה. אני הייתי רותחת אם מישהו היה בא אליי הביתה בלי הזמנה, גם בן משפחה.

 

[שיח המדבר]

תודה לכולכן

אני מודה לכולכן על התגובות. אני עדיין בדיעה טיפה אחרת, אבל זה בגלל שאני מכירה את כל הנפשות הפועלות ואתן לא. ונכון, יכול להיות שבפורום כאן רוב הבנות מלינות על החמות עקב התערבות יתר, כאשר אצלי הקיטור הוא על אפס התערבות. נתתן לי זוית ראיה נוספת, שזה חשוב מאוד ואחשוב על זה היום. מצד שני, אופי זה אופי, ואופי לצערי אי אפשר לשנות בגיל 55 , והקיטור שלי הוא על האופי שלה. זה בערך כמו שאתלונן על הגובה שלי, מבנה השיער או צבע העיניים שלי. כל הדברים הם קבועים ולא ניתנים לשינוי, וכך גם היא. רוצה לומר - האשה מסוגרת, מופנמת, לא מתעניינת בנו כשאנו באים. זה נראה לי מאוד משונה, כי אמא (וגם אבא) שיש להם ילדים, לא מתעניינים בהם ? לא מתקשרים לדרוש בשלומם ? לא שואלים מה חדש ? אני לא מדברת פה על התערבות ומתן עצות, אלא על היותר בסיסי - אני רואה ופוגשת ומכירה כמה וכמה אמהות, וכולן מתנהגות בצורה יותר אמהית ממנה ברמה הרגשית, וזה פה מה שחסר לי. אני מודה שנושא התערבות היתר שנחסך ממני זה ברכה, כי זה חוסך ריבים וחיכוכים, אבל מצד שני, כואב לי על בעלי, שבעצם מילדות גדל עם אמא מאוד מאוד פאסיבית, שלא מדברת איתו, לא צוחקת איתו, לא מבלה איתו, לא ולא ולא, וכמובן שהיא אוהבת אותו ואת שני אחיו, אבל לא מביעה את זה החוצה. שוב, זה אופי. אז אני מודה לכן, אנסה לראות את הצד השני של המטבע כפי שהצגתן אותו, מקווה שאלמד לחיות בשלום עם חמות שכזו , כי אחרי הכל היא אשה טובה ונעימה. תודה.

 

[klasica]

נראה לי שאת מכניסה את עצמך לתחום שאינו עניינך

אינך מכירה את חמותך, ואינך יודעת מה גרם לה בעבר או גורם לה בהווה להתנהג כפי שהיא מתנהגת. האם בעלך מתלונן על התנהגות אמו? ולפעמים הספורים על אמא "פאסיבית" של לא ולא ולא, הם ספורים סובייקטיבים אינך מכירה לעומק את הסיפור שלה ושוב ממש לא עניינך. האם בעלך למשל מתקשר להוריו לשאול לשלומם? האם את מתעניינת בהם כשאתם מגיעים? מה את עושה כדי לפתח את התקשורת ? והאם השאלה של מה נשמע, ומה חדש והתשובה שלכם נניח "שהכל בסדר", היתה מספקת אותך? בסה"כ את חדשה במשפחת בעלך וכבר רואה כל פגע. גם ההערה שלך על אחיו של בעלך שגם הם נחמדים בעיניך, אך סוגרים בפניך את בעיותיהם האישיות מפריעה לך. לא כולם רוצים להפתח וגם לא חייבים , במיוחד לא בפנייך, למרות שאת גיסתם עם כל הכבוד. את לא הפסיכולוגית או המטפלת של בעלך ואינך צריכה לכאוב עבורו, כי אולי הוא אינו חש בכלל את מה שאת כביכול חשה. ואת יודעת מה, הכי צורם במכתבך האחרון המשפט , "מקווה שאלמד לחיות בשלום עם חמות שכזו כי אחרי הכל היא אשה טובה ונעימה"... לא מבינה מה הסיבה שלא תוכלי לחיות בשלום עם אשה נעימה וטובה ,רק בגלל שלדעתך ולטעמך היא "פאסיבית" מדי ו"שקופה" , ביידיש יש מושג שאומר לטפס על הקירות החלקים, נראה לי שאת ממש אבל ממש מחפשת לטפס על קירות חלקים (הווה אומר להטפל לדברים שאינם כשאין סיבה ממשית , ולעשות מהם דרמטיזציה. ואני שוב חוזרת ואומרת לך, שאולי כדאי שתפסיקי להביט על חמותך בזכוכית מגדלת ודרך הפריזמה של התנהגותן של אמהות אחרות ומשפחתך, לימדי לכבדה ולהעריכה כמו שהיא והניחי לה, דאגי את להעניק חום וחיבה לבעלך שחסרים לו לעניות דעתך, ואני מבטיחה לך שחייך עם חמותך יהיו נפלאים.

 

[פרצלה]

לא נעים לי להגיד,אבל.......אני תמיד אומרת

את מחפשת על מה לכעוס/לכאוב/להלין/לקטר וכו'. מעולם לא הזמנת אותה אליך ואת כועסת שלא באה. את לא מתקשרת אליה דהיא מבוגרת ממך לשמוע מה שלומה אבל כועסת שהיא לא מתקשרת אליך לה ולבן שלה יש מערכת יחסים של שנים,מסויימת ומתאימה להם אבל לך נורא כואב עליו. בקיצור,אותי את מרגיזה,אולי גם אותה?

 

[ה ר מ י נ ה]

תרשי לי להוסיף נקודת מבט קצת אחרת.

יש מקרים שבהם פשוט אין "קליק" בין אנשים. אנחנו, למשל, אנשים חברותיים ויש לנו שפה משותפת עם החתן והכלה שלנו, אבל, התקשורת עם הכלה השניה מאוד בעייתית. כלום לא מענין אותה. קשה לדובב אותה, ונראה כאילו אין לה ענין בשיחה. היא מגיעה אלינו יחד עם בעלה (בני) והילדה. מתעמקת בעיתון, מבקשת לסגור/לפתוח חלונות/מזגן וכו', אבל התקשורת איתה מאוד לא זורמת. עם בני אין כל בעיה. תמיד יש על מה לדבר (בלי קשר להפגנת רגשות). כך היא מתנהגת גם בנוכחות המשפחה המורחבת, אבל כשהוריה לידה היא משוחחת איתם בחופשיות, והרבה. אנחנו אוהבים שהם באים, ומקבלים אותה כמו שהיא. מאוד יכול להיות שאצלכם המקרה הפוך. ההורים, משום מה, מתקשים לתקשר איתך ועל כן מתקבלת תחושה של ריחוק. עצם העובדה שלהורים יש חברים אומרת שיש אנשים שאיתם נוצר קשר טוב.

 

[אניאורחת]

בטח שזה עניין של אופי

והיא גם לא תשתנה מהקצה לקצה - אבל שינוי קל ופתיחות אפשר ליצור גם אצל בת 55. כתבת שהיא מדברת איתך מעט אם בכלל - אולי תיזמי את שיחה? אכלת משהו שאהבת? תבקשי מתכון ותרשמי אותו. תבקשי שתראה לך איך היא רקמה את הלא-יודעת-מה. היא רואה סדרה בטלויזיה שאהובה עליה? תפתחי שיחה סביב סדרות ומה הכי אוהבים....לא חסר. תיזמי את את השאלות, החמיאי לה מדי פעם. (על הלבוש/תסרוקת/אוכל/שונות) לא חייב להיות משהו ברמה אקדמאית שיחה קלה ואפילו אם היא מאולצת משהו. לגבי הבית - תשתפי אותה. תזמינו לארוחת ערב מסודרת ותתארגנו יפה לכבוד. בזמן שהם יבואו - תתייעצו איתם בדברים שונים ומשונים כדי שירגישו רצויים ("חשבנו להעביר את המזנון לשם - איך לדעתך זה יראה? כדאי או לא?) וכדומה. אז היא לא תהפוך להיות פתוחה כמו אמך - אבל היא תהיה מאושרת ובטח תהיה יותר פתוחה. לי יש אבא שתקן. איש מקסים אבל לא מרבה מלל. אבל החתנים שלו יודעים ללחוץ על הכפתור הנכון כדי לעודד אותו לדבר על נושאים שיש לו מה להגיד בהם. לחברה שלי גם היה אבא שתקן (ז"ל) והיא גם נישאה לבחור שתקן. היא מתארת סיטואציה שהם היו באים לבקר אצל ההורים. כל הבנות יושבות ומקשקשות עם האמא בחדר אחד, ובסלון יושב אביה עם ספר וקורא ומולו יושב החתן וקורא ושקט מוחלט ביניהם.... לאחר כמה שעות ביקור, כשהם עמדו ללכת, לחץ האבא את ידי החתן ואומר "תבואו לבקר. נשב על כוס קפה ונדבר קצת...". (אחרי ששעות ישבו שניהםן שותקים). אז זה אופי. וגם אנשים שקטים ולא יודעים מה לדבר, מתי ואיך - נהנים מהחברה שסביבם ומשיתופם ע"י \הסובביםן אותם).

 

[מיקוש היחידה]

שום דבר לא טוב, הא?

אנשים נחמדים, מקבלים אותך כבתם, מקפידים להכין לך מה שאת אוהבת, לא מציקים, לא מתערבים ועדיין זה לא טוב. מה קורה לך, את בסדר ? תשלחי מיד זר פרחים יפה לחמיך וחמותך ותפסיקי לקשקש. יש אנשים שהם מופנמים וסגורים יותר מאחרים. זה לגיטימי. אין חוק נגד זה.

 

[טרום כלה]

את ממורמרת על כלום

 

[שיח המדבר]

אתם טיפה שופטים לחומרה

מבלי להכיר את כל העובדות סתם עוד כמה עובדות - מיד אחרי החתונה הכנו להם אלבום דיגיטלי מודפס בעלות מאוד גבוהה ושהצריך המון עבודה מאיתנו (היוזמה הגיעה ממני) ממש מיד אחרי החתונה הדפסנו להם תמונה גדולה מאוד + מסגרת , גם כן השקעה וזמן וכו', ונתנו להם כמתנה (גם יוזמה ממני) בשנים הראשונות ביחד (כאמור, אני לא מכירה אותם מאתמול, יותר כמו 6 שנים) , לפני כל חג גדול ויומולדת הקפדתי לקנות להם מתנה קטנה לבית/לחתן היומולדת - עציץ,שוקולד,בגד וכו'. תמיד היוזמה ממני ותמיד שכנעתי את הבעל להביא מתנה, כי אצלם לא מקובל לתת מתנה זה לזה. דווקא בגלל שאני באה ממשפחה מאוד חמה ופתוחה, אני זו שכל הזמן ניסיתי לקרב בין בעלי לבין משפחתו ברמה הרגשית, להביא מתנות, לשתף אותם, ליזום. מה עוד שציינתם ושאינו נכון או ששפטתם אותי לחומרה ? למשל זה שמההתחלה ציינתי שהיא אשה נחמדה, רק מופנמת, מסוגרת, לא מתעניינת, לא שואלת, ואני ממש ממש ממש לא מדברת על יחסיה הספציפיים איתי. אם זה היה מדובר על היחסים איתי, הייתי אומרת - חמותי לא אוהבת אותי בגלל XYZ . זה לא המצב. המצב הוא שחמותי ביחסים כאלו עם העולם כולו. אין לה שום קשר רגשי לילדים שלה, ושאלתם איך בעלי לגבי זה- למד לחיות עם חוסר אמא מגיל אפס. ברגע של קושי בעבר הוא פשוט בכה לי ואמר שמאז שהכיר אותי אני המשפחה שלו לחלוטין, וכך גם הורי. חיבוק הוא לא מקבל ולא קיבל מהוריו מזה שנים, גם לא רגשי. אני לא חושבת שיש מי ששמח או מאושר מהמצב. בעלי למד לחיות עם זה. ולא, הוא לא מתקשר אליהם. על מה הוא ידבר עם אמא שלו, שהיא כמו זרה בשבילו ? עם אבא שלו הוא לעיתים מדבר בטלפון, אבל רק בסידורים טכניים למינהם ודברים שאחד צריך מהשני. והאחים שלו? מקסימים, כמו שציינתי, אבל איש איש עם ענייניו מבלי לשתף, וגם על זה קטלתם אותי. בסדר. זה לא שהם לא מדברים איתי ספציפית על זה. כך הם חונכו מילדות, איש איש עם ענייניו האישיים, וכך הם חיים. דווקא בחודשים האחרונים הצלחתי טיפה יותר לדובב אותם (את האחים) ואנחנו מדברים יותר גם על נושאים אישיים, ואני רואה שזה עושה להם טוב. לגבי הדירה שלנו ? אולי בדיעבד היינו כן צריכים לתת להם הזמנה מיוחדת אלינו, אבל זה לא קרה וכבר עברה שנה מאז שנכנסנו לדירה, אז נראה לי סתם כך מטופש להזמין אותם עכשיו ללא סיבה מיוחדת. אבל אמצא סיבה בקרוב (יש הרבה ימי הולדת בקרוב) ואארגן איזו הזמנה. ומה שציינתי לגבי זה ש"איאלץ לחיות עם חמות שכזו בעתיד" - נכון, איאלץ לחיות איתה, והמילה הקשה פה היא "איאלץ", כי לא בחרתי בה אלא בבן המדהים שלה, אבל תמיד היו לי חלומות על חמות פתוחה, מודרנית, חברותית, מעורבת וכו', ולצערי לא קיבלתי את זה, ותמיד גם חלמתי על סבתא שתהיה לילדיי, כזו מעורבת וסבתאית כזו, ואני עוד לא יודעת איך היא תהיה כסבתא. מקווה לטוב. תודה

 

[פרצלה]

תגידי,את שמה לב למה שאת עושה בעצם?

את מנסה לשנות אותם ככה שיתאימו לך והם כנראה לא רוצים להשתנות. זה מאוד מאוד מתנשא. ניסית לחנך אותם לקנות מתנות,אבל הם לא כאלו......את בעצמך כותבת שאצליהם לא נהוג לקנות מתנות,זכותם לא? את כותבת שבעלך מעולם לא קיבל חיבוק וכל זה,אז אילו הם הוריו,זה משהו מאוד בסיסי בהתנהגות או באופי שלהם. את חושבת שתצליחי לשנות אותם ותהפכי אותם לחמים ופתוחים? הרי זה לא יקרה כי זה האופי שלהם וככה מתנהלת המשפחה שלהם וזהו. קנית מתנות ועשית אלבומים אבל לא מצאת עד היום סיבה להזמין אותם אליך הביתה....... צר לי אבל את נישמעת לי הקרה פה,לא קונים אנשים במתנות ואלבומים דיגטאליים......להזמין אותם בחום אליך הביתה מכל הלב תוך ציון מתי ולא הזמנה פתוחה......הרבה יותר חשוב ממתנות יקרות. בקיצור,לא נישלחת אל משפחתם עלמנתלהפוך אותה ולשנות אותה. תלמדי לקבל אותם כמו שהם עם הטוב ויש ממנו לא מעט ועם הרע. וכשלבעלך רע זה מאוד הגיוני שבגילו את זו שתחבק אותו ולא אמא שלו.

 

[kalah]

אני מבינה אותך לגמרי, אבל

לא מבינה מה בדיוק את רוצה לעשות בעניין. זה מה שיש- את הרי רואה שלא נהוג אצלם לתת מתנות יומולדת וכד' וכל פעם מחדש את היית צריכה ליזום ולשתף. אז מה זה אומר- שיש אנשים כאלה, ואת לא תשני אותם. זה אולי/וודאי מפריע, בעיקר לאור העובדה שאת מגיעה ממשפחה חמה וקרובה, אבל את צריכה ללמוד לקבל שזה מה שיש. כל עוד זה לא הופך את בעלך לקריר כמותם ביחסו אליך ולמשפחך אז תגידי "דיינו". אל תבחני אותם דרך הפריזמה של המשפחה שלך.