פעם יונג, פעם פרויד.
ישבתי לי על הספה המרווחת, בוהה בתמונות שעל הקיר. רפרודוקציה של קנדינסקי. זה לקח אותי למחוזות אחרים וממעוף הציפור חזרתי לימי נעורי כסטודנט לאומנות. חוט המחשבה נקטע באיבו כשהשרלילה נכנסה לחדר. שער אסוף, כאילו במקרה, מבליט את לובן צוארה הענוג. גופיה קיצית דקה חשפה את עצמות הכתפיים ופיטמות קטנות וזקורות לתפארת. חצאית מיני אדומה שלא הותירה מקום רב לשום דמיון הייתה אמורה להיות הפאנץ' ליין ולגרום לי להרטיב במקום. הסתכלתי עליה וידעתי מה אנ אמור להרגיש ואיך הגוף אמור להגיב. "היי, מה קורה? לפי הלבן בעינים אתה כבר גמרת". "אל תחמיאי לעצמך. אם ברנדו הצעיר היה פה, אני מניח שהיה שמח להחמיא לך מאחור. אבל את שוכחת שזה אני". מה היית עושה לי אם היית ברנדו?" "בטח מצמיד אותך לקיר ועורך חיפוש מדוקדק ומעמיק בתוכך. ואחרי שהיית נמסה, הייתי גם מפשיל לך את החצאית ונותן לך מחמאה, ומענג את עצמי במקום הכי חמים בגופך עד שהיה זורם חשמל מבין רגליך" "אולי כדאי שתעלה את זה על כתב, אולי ספר? חשבת פעם לכתוב?" "אפילו פתק קניות לסופר אנ'לא מסוגל לכתוב אז את רוצה שאכתוב ספר?" השיחה הלכה למקומות מוזרים ואין לי שום מושג איך הגענו אליהם. היא התקרבה אלי והתישבה מעלי, על הספה. הפשלתי את החצאית כלפי מעלה, והידים חפנו את ישבניה שהיו חשופים על צריח, והצריח דומם. הורדתי ממנה את החולצה והפטמות הקטנות הזדקרו מול שפתי בשמחת נעורים. משכתי באצבעותי ואנקה נפלטה מפיה. היא הצמידה את שפתיה אל אזני והלשון עברה וליקקה את האוזן לפני ולפנים ומטה אל הצואר. זה היה די נעים. היד נשלפה מתוך פיה וגלשה לאורך הגב , מטה אל בין ישבניה ובאיבחה מהירה חדרה אל פי הטבעת. היא קפצה בשפתיים נשוכות והחלה לנוע מעלה ומטה, לרדת על האצבע ומבקשת נוספת. סיבוב אחד ועוד אחד וגם השניה מוצאת עצמה פנימה. היא ירדה על ארבע והאצבעות בתוכה חודרות וגורפות קולות של עונג.נכנסתי תחתיה ומשכתי אותה מטה לכסות את פני עם שוקיה הרוטטות ונוטפות התשוקה. הלשון פירפרה אל תוכה והאצבעות עוד בתוכה מתאמות עצמן לקצב הנעת האגן. הכוס החלק התחכך בזיפי והצמיד עצמו אל פני. חיפשתי אויר ללא סיכוי ממשי, וידעתי כי רק הסוף יביא ישועה לראותי. נשכתי את הדגדגן ומשכתי אותו אל תוכי כשצרחה מפלחת את החדר. היא זיינה לי את הצורה כשחמימות עטפה את עיני. הזונה השתינה עלי אני אחנוק אותה. דחפתי אותה מעלי כשהיא נמרחת על הספה. אוופס... זה רק זרימת יתר בצנרת הגמירה, שום מקלחת צהובה. נשכבתי תשוש כשהיא החלה פורמת את כפתורי מכנסי. "זה לא יעזור אמרתי לך את לא מבינה עברית? לא ע ו מ ד ל י! תכניסי לך לראש, אני א י מ פ ו ט נ ט!" "אז בוא אתה תוציא לך מהראש, מבחינתי אין כזה דבר אימפוטנט, יש רק אישה חסרת סבלנות" "אני מקווה שאת מאמינה באלוהים ויש לך סבלנות כי נראה לי שיעמוד לי אחרי שיבוא המשיח וימצוץ לי, וגם זה אולי אחרי שהחמור יזיין אותי" היא הפשילה את מכנסי וליטפה אותי במעלה הירכיים, יד ענוגה והלשון בעקבותיה. היא הסתובבה אלי והכוס הנוטף שלה שוב התיישב לי מול העינים. אני מוכרח להודות שזה עשה לי משהו. אצבעתיה חפנו אותי בביצים וסחטו ברוך. הציפורניים ננעצו וגלשו מטה אל הישבן. היד חלפה לאורך הזין המדובלל והלשון ליקקה בערגה כאילו היה זה זין של כושי או לפחות נשיא ארה"ב. שלחתי את הלשון אל בין שפתיה הפשוקות למשימת השחה כשלפתע הרגשתי כאילו הונחת לי פטיש על הביצים והזין קפץ לדום. הביצים נבלעו בתוך פיה שינקו וסובבו וליקקו את הביצים בעת ובעונה אחת והרגשתי את הזין מלבלב בין אצבעותיה. למרות שמילאה פיה, הצלחתי לשמוע את הצחוק המלא שהתגלגל מתוכה, צחוק של "אמרתי לך". השפתים קפצו מהר על המציאה כשהידים נשלחו לרתק אותי למקומי. הראש שלה ירד עלי במלוא הקצב והרגשתי שהנה אני מזיין לה את המוח. עוד ירידה והיד מרסקת את הביצים ואני גונח מעונג ואושר מציף את עיני. הראש עוד ירד ואני רואה את העינים שלה מציצות לשעון שליד קנדינסקי. היא התרוממה מיד. "שיט, גלשתי. תכף מגיע הפציינט הבא. נמשיך בפגישה הבאה. אני חושבת שהתקדמנו מאוד היום. אני אופטימית. תשלם כבר בפעם הבא על השבועיים." בדרך לאוטו עוד תהיתי אם השרלילה הפסיכית הזאת יונגיאנית או פרוידיאנית.
ישבתי לי על הספה המרווחת, בוהה בתמונות שעל הקיר. רפרודוקציה של קנדינסקי. זה לקח אותי למחוזות אחרים וממעוף הציפור חזרתי לימי נעורי כסטודנט לאומנות. חוט המחשבה נקטע באיבו כשהשרלילה נכנסה לחדר. שער אסוף, כאילו במקרה, מבליט את לובן צוארה הענוג. גופיה קיצית דקה חשפה את עצמות הכתפיים ופיטמות קטנות וזקורות לתפארת. חצאית מיני אדומה שלא הותירה מקום רב לשום דמיון הייתה אמורה להיות הפאנץ' ליין ולגרום לי להרטיב במקום. הסתכלתי עליה וידעתי מה אנ אמור להרגיש ואיך הגוף אמור להגיב. "היי, מה קורה? לפי הלבן בעינים אתה כבר גמרת". "אל תחמיאי לעצמך. אם ברנדו הצעיר היה פה, אני מניח שהיה שמח להחמיא לך מאחור. אבל את שוכחת שזה אני". מה היית עושה לי אם היית ברנדו?" "בטח מצמיד אותך לקיר ועורך חיפוש מדוקדק ומעמיק בתוכך. ואחרי שהיית נמסה, הייתי גם מפשיל לך את החצאית ונותן לך מחמאה, ומענג את עצמי במקום הכי חמים בגופך עד שהיה זורם חשמל מבין רגליך" "אולי כדאי שתעלה את זה על כתב, אולי ספר? חשבת פעם לכתוב?" "אפילו פתק קניות לסופר אנ'לא מסוגל לכתוב אז את רוצה שאכתוב ספר?" השיחה הלכה למקומות מוזרים ואין לי שום מושג איך הגענו אליהם. היא התקרבה אלי והתישבה מעלי, על הספה. הפשלתי את החצאית כלפי מעלה, והידים חפנו את ישבניה שהיו חשופים על צריח, והצריח דומם. הורדתי ממנה את החולצה והפטמות הקטנות הזדקרו מול שפתי בשמחת נעורים. משכתי באצבעותי ואנקה נפלטה מפיה. היא הצמידה את שפתיה אל אזני והלשון עברה וליקקה את האוזן לפני ולפנים ומטה אל הצואר. זה היה די נעים. היד נשלפה מתוך פיה וגלשה לאורך הגב , מטה אל בין ישבניה ובאיבחה מהירה חדרה אל פי הטבעת. היא קפצה בשפתיים נשוכות והחלה לנוע מעלה ומטה, לרדת על האצבע ומבקשת נוספת. סיבוב אחד ועוד אחד וגם השניה מוצאת עצמה פנימה. היא ירדה על ארבע והאצבעות בתוכה חודרות וגורפות קולות של עונג.נכנסתי תחתיה ומשכתי אותה מטה לכסות את פני עם שוקיה הרוטטות ונוטפות התשוקה. הלשון פירפרה אל תוכה והאצבעות עוד בתוכה מתאמות עצמן לקצב הנעת האגן. הכוס החלק התחכך בזיפי והצמיד עצמו אל פני. חיפשתי אויר ללא סיכוי ממשי, וידעתי כי רק הסוף יביא ישועה לראותי. נשכתי את הדגדגן ומשכתי אותו אל תוכי כשצרחה מפלחת את החדר. היא זיינה לי את הצורה כשחמימות עטפה את עיני. הזונה השתינה עלי אני אחנוק אותה. דחפתי אותה מעלי כשהיא נמרחת על הספה. אוופס... זה רק זרימת יתר בצנרת הגמירה, שום מקלחת צהובה. נשכבתי תשוש כשהיא החלה פורמת את כפתורי מכנסי. "זה לא יעזור אמרתי לך את לא מבינה עברית? לא ע ו מ ד ל י! תכניסי לך לראש, אני א י מ פ ו ט נ ט!" "אז בוא אתה תוציא לך מהראש, מבחינתי אין כזה דבר אימפוטנט, יש רק אישה חסרת סבלנות" "אני מקווה שאת מאמינה באלוהים ויש לך סבלנות כי נראה לי שיעמוד לי אחרי שיבוא המשיח וימצוץ לי, וגם זה אולי אחרי שהחמור יזיין אותי" היא הפשילה את מכנסי וליטפה אותי במעלה הירכיים, יד ענוגה והלשון בעקבותיה. היא הסתובבה אלי והכוס הנוטף שלה שוב התיישב לי מול העינים. אני מוכרח להודות שזה עשה לי משהו. אצבעתיה חפנו אותי בביצים וסחטו ברוך. הציפורניים ננעצו וגלשו מטה אל הישבן. היד חלפה לאורך הזין המדובלל והלשון ליקקה בערגה כאילו היה זה זין של כושי או לפחות נשיא ארה"ב. שלחתי את הלשון אל בין שפתיה הפשוקות למשימת השחה כשלפתע הרגשתי כאילו הונחת לי פטיש על הביצים והזין קפץ לדום. הביצים נבלעו בתוך פיה שינקו וסובבו וליקקו את הביצים בעת ובעונה אחת והרגשתי את הזין מלבלב בין אצבעותיה. למרות שמילאה פיה, הצלחתי לשמוע את הצחוק המלא שהתגלגל מתוכה, צחוק של "אמרתי לך". השפתים קפצו מהר על המציאה כשהידים נשלחו לרתק אותי למקומי. הראש שלה ירד עלי במלוא הקצב והרגשתי שהנה אני מזיין לה את המוח. עוד ירידה והיד מרסקת את הביצים ואני גונח מעונג ואושר מציף את עיני. הראש עוד ירד ואני רואה את העינים שלה מציצות לשעון שליד קנדינסקי. היא התרוממה מיד. "שיט, גלשתי. תכף מגיע הפציינט הבא. נמשיך בפגישה הבאה. אני חושבת שהתקדמנו מאוד היום. אני אופטימית. תשלם כבר בפעם הבא על השבועיים." בדרך לאוטו עוד תהיתי אם השרלילה הפסיכית הזאת יונגיאנית או פרוידיאנית.
