ומאידך אביא מקורות לצדקתי
אז לפני שאתה אומר לדברים של הרבה חכמים שאמרו שזה לא דאורייתא הבלים נא בדוק א. שאלה שהופנתה לר' יעקב אריאל: שאלה: בליל שבת שמנו לב שנשארו אורות דלוקים בחדרי השינה, באופן שלא ניתן לישון בהם. האם לצורך כבוד שבת, מניעת צער ועוגמת נפש וכו’, ניתן להקל לכבות את האור (בשינוי, מתעסק וכדו’), ולסמוך על הפוסקים שחשמל הוא רק דרבנן וכל שכן כיבויו שקל הרבה יותר? תשובה: כבוי הוא אמנם דרבנן אך דרבנן חמור כמעט כמו מהתורה משום מלאכה שאינה צריכה לגופה. נורת ליבון אסורה מהתורה לכל הדעות לא רק לדעת החזו"א. נוסף לכך אין להתעלם מדעת החזו"א (עיין באהלה של תורה ח"ב סי’ כג). כיבוי בשינוי אסור. אם יש גוי בסביבה מותר לומר לו לכבות במקרה זה של צער גדול. אם אין - יש לתת לילד קטן לשחק ליד החשמל עד שיכבה. -------- עוד שאלה שלפי דברי הרב רואי מרגלית משתמע שמרבנן: שאלה: בביתי לא כל כך מקפידים על חשמל בשבת. כאשר אני נמנמעת מלכבות את האור, הוריי עושים זאת. האם עדיף שאכבה את האור בשינוי או שעדיף שהוריי יעשו זאת משום שוגג ? תשובה: "אין אומרים לאדם עשה חטא קל כדי שלא יבוא חברך לידי אסור חמור". ואפילו באיסור דרבנן (כיבוי) אסור (משנה ברורה סימן רנ"ד סעיף קטן מ’). ולכן הדבר היחיד שאפשר לעשות, הוא להסביר להם את חומרת המעשה, או להתקין שעון שבת שייכבה מעצמו. ובעז"ה בזכות תפלתך הם יחזרו בתשובה, ויתחילו להקפיד על כך, כי יראו שזה חשוב לך. ודברים מעין אלו צריך לעשות בחינוך ובנועם וזה משפיע בסוף, גם אם זה הולך לאט בהתחלה, וצריך הרבה סבלנות בענין. הרב רואי מרגלית. ----------- מספיק לכרגע כדי שלא תוציא אלי לשון כזו אל דברי תורה שלא יוצאים רק מפי