פעם בחיים..
אתה חייב את זה לעצמך. לא לדפוק חשבון לאף אחד ולהשאיר פה הודעה באורך של ספר בגרות בהיסטוריה. כי זה חשוב לי. לא חשבתי שתבינו, אבל ההודעה של lowelpine למטה עוררה בי קצת תקווה שאולי בכל זאת. אז זהו. מוקדש באהבה לקורט (שאני מקווה שיצליח להגיע בשלום לשורה 4),ל NO וללוקה. אז ככה, נורא כיף להיות פרפקציוניסט. ותאמינו לי, אחרי שהתמודדתי עם שתי מורות למתמטיקה שלא היו מביישות את שומרי השער של HOTEL KALIFORNIA ( …“but you can never leave… “( אני יכולה להוציא לכם דוקטורט בנושא ``חופש וזכויות האדם``. הכיף המרכזי בלהיות פרפקציוניסט הוא שאף פעם לא ממש תמצא מישהו שיתנגד לך. כי אם הוא מתנגד לאהבת האדם באשר הוא, לחיים מאושרים ומלאי פרחים ופרפרים ולמדיטציה כלל עולמית מדי בוקר, הוא מן הסתם כהאניסט פאנאט רדוף רעיונות אלימים או, בקיצור, - הזאב הרע. ואף אחד לא רוצה להיות הזאב הרע. אבל לכל דבר טוב יש חסרונות, (בעצם גם לכל דבר רע, לצורך הפרוטוקול) ואחד החסרונות ברצון הגורף והנהדר הזה לספק לכולם חיים מאושרים וחיבור לאינטרנט במחיר שני שקל לשנה הוא, ושימו לב לעומק האלגורי, שתמיד יש כאלה שינסו לקצץ את זה לשקל ועשרים. זה לא אומר שכולם זאבים רעים, אבל זה כן אומר שלפעמים נצטרך להרוג כמה כבשים כדי לחשוף ``השיניים הגדולות`` האמיתי. ומכיוון שכל כך התחברתם לנושא הנאציזים והפאשיזם לדורותיו (קורט, אני כבר מחפשת לך ציטוט), אביא לכם דוגמא מהשטח הכל כך מוכר והסטיגמאטי: במלחמת העולם השניה נהרגו מאות אזרחים גרמנים בהפצצות של בריטניה על ברלין, וקרוב לעשר מליון חיילים גרמנים נהרגו בידי צבאות בעלות הברית. האנשים האלה לא עשו שום דבר רע. חלקם גויסו בכוח לצבא הרייך, רבים מהם אפילו לא הצביעו להיטלר בבחירות הקודמות. היו ביניהם פעוטות, שבכלל לא ידעו את פשר המילה ``יהודי``, ואבות ואמהות שאפילו לא הספיקו להפרד מילדיהם, לפני שה``טובים`` של המלחמה חיסלו אותם בדם קר. ואף אחד מהם לא נשאל מהם בדיוק דעותיו הפוליטיות בנושא השפם של היטלר לפני שפצצות וטנקים מאוד מסויימים הפכו אותם לאנשימים ז``לים. האם הייתם קוראים למפקדים הרוסים והבריטים שהטילו את הפצצות והרובים ``נאצים``? האם היית אומר להם לנצור אש ולהיכנס למשא ומתן עם היטלר? להזכירכם, סיבות ``הומניות`` מהסוג הזה הם שגרמו לכך שגרמניה לא הושתקה בזמן, ולכך ש6 מיליון יהודים אינם יכולים לספר את הסיפור הזה באופן אישי. ההרג של החפים מפשע היה, עד כמה שזה לא עצוב, הדרך היחידה לחסל את היטלר. תראו, המלחמות המתנהלות בעולם הן לא בין בני אדם. אף בן אדם שפוי לא היה מוכן להקריב את חייו או את חיי ילדיו בשביל לתקוע חרב בחזהו של אדם אחר, שאולי במקרה אפילו מעריץ את אותה הלהקה כמוהו, וחושב, כמו הרבה אנשים אחרים, שהמשפט ``שיט, הדבר הזה נראה כמו אקדח``, הוא לא מי יודע מה טוב בשביל לסיים בו את החיים. לא, אף מטרה פרטית אינה מצדיקה הרס חיים, ובדיוק בגלל זה נכתבו פעם על איזו אבן שתי מילים לא מי יודע מה דרמטיות שמתחילות ב``לא`` ומסתיימות ב``תרצח``. אבל המלחמות שלנו הן לא בין בני אדם, הן בין רעיונות. ועד כמה שזה נשמע פילוסופי והיפוטתי, יש משהו ברעיונות נשגבים באמת שגורם לאנשים לחטוף אבן\מגרפה\לוע-של-טנק ולצאת להילחם למען עתידם ועתיד ילדיהם. ותודו שהרי גם ``עתיד``, מוחשי ומוצדק עד כמה שלא יהיה, הוא עדיין תמיד בגדר רעיון. לא כל הרעיונות האלה הם טובים. מלחמות רבות היו סתם משגות של כל מיני שליטים משועממים שלא הצליחו לקלוט את ``היפים והאמיצים`` באנטנה שלהם, ולכן בין ארבע לחמש אחר הצהוריים נאלצו לעסוק בתיכנון קרבות והשתלטויות שונים ומגוונים. אבל כשאתה עומד מול מציאות שנוגדת לחלוטין את כל הערכים עליהם ביססת את חייך, ועליהם תרצה שיגדלו ילדיך, והדרך היחידה להפסיק מציאות זו היא לפרוץ בשאגת קרב עתיקת יומין ולהסתער לקרב- אז אין שום דבר הומני בנתינת ``עוד הזדמנות`` לאדם העומד מולך, חביב ואינטילגנטי עד כמה שלא יהיה. ופצפיסט אמיתי, שמאמין ב``שוויון`` ומאמין ב``אחווה`` ומאמין בזכות לחיים שלווים ונחמדים, צריך לדעת גם לקחת רובה ולהילחם על הערכים שלו, למען עתיד טוב יותר, גם אם בהווה משמעות הדבר היא הרג של חפים מפשע. כי זה עצוב לראות אנשים מתים וזה עצוב לראות ילדים מתעוורים, לא משנה באיזה צד של המתרס הפוליטי הם נמצאים. אבל עצוב עוד יותר לחשוב שאם נזרוק מאחורינו את כל הערכים התרבותיים וההיסטוריים שיש לנו, שאם לא נתייצב לימין האמונות שלנו, אתאיסטיות או כהניסטיות עד כמה שלא יהיו, אז גם העתיד שלנו יראה כך- מת, עיוור, וחסר תקווה. זהו. דום
אתה חייב את זה לעצמך. לא לדפוק חשבון לאף אחד ולהשאיר פה הודעה באורך של ספר בגרות בהיסטוריה. כי זה חשוב לי. לא חשבתי שתבינו, אבל ההודעה של lowelpine למטה עוררה בי קצת תקווה שאולי בכל זאת. אז זהו. מוקדש באהבה לקורט (שאני מקווה שיצליח להגיע בשלום לשורה 4),ל NO וללוקה. אז ככה, נורא כיף להיות פרפקציוניסט. ותאמינו לי, אחרי שהתמודדתי עם שתי מורות למתמטיקה שלא היו מביישות את שומרי השער של HOTEL KALIFORNIA ( …“but you can never leave… “( אני יכולה להוציא לכם דוקטורט בנושא ``חופש וזכויות האדם``. הכיף המרכזי בלהיות פרפקציוניסט הוא שאף פעם לא ממש תמצא מישהו שיתנגד לך. כי אם הוא מתנגד לאהבת האדם באשר הוא, לחיים מאושרים ומלאי פרחים ופרפרים ולמדיטציה כלל עולמית מדי בוקר, הוא מן הסתם כהאניסט פאנאט רדוף רעיונות אלימים או, בקיצור, - הזאב הרע. ואף אחד לא רוצה להיות הזאב הרע. אבל לכל דבר טוב יש חסרונות, (בעצם גם לכל דבר רע, לצורך הפרוטוקול) ואחד החסרונות ברצון הגורף והנהדר הזה לספק לכולם חיים מאושרים וחיבור לאינטרנט במחיר שני שקל לשנה הוא, ושימו לב לעומק האלגורי, שתמיד יש כאלה שינסו לקצץ את זה לשקל ועשרים. זה לא אומר שכולם זאבים רעים, אבל זה כן אומר שלפעמים נצטרך להרוג כמה כבשים כדי לחשוף ``השיניים הגדולות`` האמיתי. ומכיוון שכל כך התחברתם לנושא הנאציזים והפאשיזם לדורותיו (קורט, אני כבר מחפשת לך ציטוט), אביא לכם דוגמא מהשטח הכל כך מוכר והסטיגמאטי: במלחמת העולם השניה נהרגו מאות אזרחים גרמנים בהפצצות של בריטניה על ברלין, וקרוב לעשר מליון חיילים גרמנים נהרגו בידי צבאות בעלות הברית. האנשים האלה לא עשו שום דבר רע. חלקם גויסו בכוח לצבא הרייך, רבים מהם אפילו לא הצביעו להיטלר בבחירות הקודמות. היו ביניהם פעוטות, שבכלל לא ידעו את פשר המילה ``יהודי``, ואבות ואמהות שאפילו לא הספיקו להפרד מילדיהם, לפני שה``טובים`` של המלחמה חיסלו אותם בדם קר. ואף אחד מהם לא נשאל מהם בדיוק דעותיו הפוליטיות בנושא השפם של היטלר לפני שפצצות וטנקים מאוד מסויימים הפכו אותם לאנשימים ז``לים. האם הייתם קוראים למפקדים הרוסים והבריטים שהטילו את הפצצות והרובים ``נאצים``? האם היית אומר להם לנצור אש ולהיכנס למשא ומתן עם היטלר? להזכירכם, סיבות ``הומניות`` מהסוג הזה הם שגרמו לכך שגרמניה לא הושתקה בזמן, ולכך ש6 מיליון יהודים אינם יכולים לספר את הסיפור הזה באופן אישי. ההרג של החפים מפשע היה, עד כמה שזה לא עצוב, הדרך היחידה לחסל את היטלר. תראו, המלחמות המתנהלות בעולם הן לא בין בני אדם. אף בן אדם שפוי לא היה מוכן להקריב את חייו או את חיי ילדיו בשביל לתקוע חרב בחזהו של אדם אחר, שאולי במקרה אפילו מעריץ את אותה הלהקה כמוהו, וחושב, כמו הרבה אנשים אחרים, שהמשפט ``שיט, הדבר הזה נראה כמו אקדח``, הוא לא מי יודע מה טוב בשביל לסיים בו את החיים. לא, אף מטרה פרטית אינה מצדיקה הרס חיים, ובדיוק בגלל זה נכתבו פעם על איזו אבן שתי מילים לא מי יודע מה דרמטיות שמתחילות ב``לא`` ומסתיימות ב``תרצח``. אבל המלחמות שלנו הן לא בין בני אדם, הן בין רעיונות. ועד כמה שזה נשמע פילוסופי והיפוטתי, יש משהו ברעיונות נשגבים באמת שגורם לאנשים לחטוף אבן\מגרפה\לוע-של-טנק ולצאת להילחם למען עתידם ועתיד ילדיהם. ותודו שהרי גם ``עתיד``, מוחשי ומוצדק עד כמה שלא יהיה, הוא עדיין תמיד בגדר רעיון. לא כל הרעיונות האלה הם טובים. מלחמות רבות היו סתם משגות של כל מיני שליטים משועממים שלא הצליחו לקלוט את ``היפים והאמיצים`` באנטנה שלהם, ולכן בין ארבע לחמש אחר הצהוריים נאלצו לעסוק בתיכנון קרבות והשתלטויות שונים ומגוונים. אבל כשאתה עומד מול מציאות שנוגדת לחלוטין את כל הערכים עליהם ביססת את חייך, ועליהם תרצה שיגדלו ילדיך, והדרך היחידה להפסיק מציאות זו היא לפרוץ בשאגת קרב עתיקת יומין ולהסתער לקרב- אז אין שום דבר הומני בנתינת ``עוד הזדמנות`` לאדם העומד מולך, חביב ואינטילגנטי עד כמה שלא יהיה. ופצפיסט אמיתי, שמאמין ב``שוויון`` ומאמין ב``אחווה`` ומאמין בזכות לחיים שלווים ונחמדים, צריך לדעת גם לקחת רובה ולהילחם על הערכים שלו, למען עתיד טוב יותר, גם אם בהווה משמעות הדבר היא הרג של חפים מפשע. כי זה עצוב לראות אנשים מתים וזה עצוב לראות ילדים מתעוורים, לא משנה באיזה צד של המתרס הפוליטי הם נמצאים. אבל עצוב עוד יותר לחשוב שאם נזרוק מאחורינו את כל הערכים התרבותיים וההיסטוריים שיש לנו, שאם לא נתייצב לימין האמונות שלנו, אתאיסטיות או כהניסטיות עד כמה שלא יהיו, אז גם העתיד שלנו יראה כך- מת, עיוור, וחסר תקווה. זהו. דום
אני גאה בך !!