פעם אהבתי אותו

[חוכך בדתי]

 

[פלמוני777]

 

[פלמוני777]

משנת חסידים ?

איזה חוג נוהג ע"פ משנה זו ?
אני מתכווין לחוגים הקיצוניים. ובפרט ב"תקנות שומרי אמונים"

מה לעשות ? השתייכתי, ועדיין מסתובב באותם חוגים קיצוניים. ע"כ מוטב להביא דבר אותנטי. ולא חתול בשק השייך להלכתא דמשיחא דזבין אבא בתרי זוזי

 

[חוכך בדתי]

לפחות בעניין הזה יש לתו"א ממי ללמוד,

גור למשל.
(למעשה הם גם הנמשל),

אני מניח ששמעת את שמעו
של הקומנדנט החסיד ר' זעליג שטיצברג
ועל משנתו,

לפי תפיסתו מהותו של שטיבל חסידי
הוא להוות תחליף לצורך לשהות בבית
שלא בשעת התפילה והלימוד,

(בכלל זוהי תפיסה חסידית עתיקה,
אלא שנשתכחה וחזר ויסדה,)

ומטים משמיה,
שאין לו לאדם לבוא בדברים עם אשתו
שלא יבואו לידי קטטה,
ומתוך כך לידי פיוס ר"ל.

 

[פלמוני777]

ומי התנהג בפועל ע"פ תפיסה זו ?

אוליי בעלי תשוקה המנותקים מסביבתם.

 

[חוכך בדתי]

מה זאת אומרת?

אנשים למאותיהם חיים כך את כל חייהם,

ולרבים נוספים זה משמש לפחות כיעד נחשב,
(מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי
וקנאת סופרים תרבה חכמה).

אני מסכים שיש בזה מידה רבה של נתק מהסביבה,
אבל בחברה שהכריזה מלחמת קודש על רגשות אנושיים טבעיים,
(גור במיוחד אבל לא רק,)
לא מן הנמנע שישיגו גם נצחונות בנקודות במלחמה הזאת.

 

[פלמוני777]

איפה אתה חיי ?

אנשים למאותיהם ? מסתמא קיבלת עדכונים מהמאדים.

 

[גבעת חול]

 

[חוכך בדתי]

הנני מקשה את ערפי

וממשיך לטעון על בסיס היכרות אישית,
שהתופעה קיימת גם קיימת,
ובשכבה הכי נורמטיבית בקהילה,
עד כמה שכושר השפיטה שלי קבילה בשוק הרכילות.

 

[EFF8]

קיימים גם קיימים

הדבר הזה שמעדיפים להיות בשטיבל במקום ללכת הביתה אינו ייחודי לחסידים או לדתיים בכלל
זה קיים בכל האוכלוסיה , אצל חלק זה נקרא ללכת עם החברה לבר, אצל אחרים זה ללכת לריקודי עם ואצל אחרים זה ללכת לחדר כושר או אני לא יודע מה, העיקר לא להיות בבית.

 

[פרפקטית]

כל ההבדל הוא

אם אתה עושה את זה מרצונך הפרטי - פשוט בליין שמחפש אקשינים
או שמישהו כופה עליך איך להתנהג, בו בזמן שבא לך נורא להיות בבית

 

[EFF8]

היה לתפיסה זו שם

בזמנו היו מספר חסידים בעלי משנה זו וקראו להם "ליידיק גאייערס"
שפרושו הולך בטל (או סתם בטלן)

הלך מישהו והפך את זה לאידיאולוגיה

 

[חוכך בדתי]

לדעת רבים מחוקרי הדת

חלק גדול ממצוות היסוד ביהדות ובכלל,
התחילו באותה צורה שתארת.

 

[EFF8]

ייתכן

למרות שאני חילוני לחלוטין אני עדיין קשור קשר הדוק לחברה החרדית בה גדלתי,
כמעט שאין שום דמיון בין החברה שהייתה בצעירותי לבין החברה היום.

הם נעשו קיצונים עד כדי כך שלפעמים הילדים הבוגרים אינם אוכלים אצל ההורים, (חסידים גם הם) שמא זה לא מספיק כשר.

בצעירותי בחברה שלנו היו מספר אנשים בודדים שניזונו מכספי ציבור, כל השאר עבדו בעבודות שונות ומשונות ,

בשעות יום בית במדרש היה כמעט ריק, פרט לבחורי הישיבה שלמדו באותה עת. אולם אחרי שעה 7 בערב כל בית המדרש היה מלא בלומדים עד שלא היה מקום לשבת.

היום קשה למצוא אנשים בני הדור הזה (ילידי שנות ה-70-80) שעובדים
וחלק חדול ממאמצי הממסד הן להגביר את התלות של האברכים בממסד.

היום אומר לי אברך בעל משפחה גדולה, מה אני יכול לעשות היום ? אם אני אצא לעבודה אני ארוויח שכר נמוך, הרי אין לי מקצוע, ואני אאבד את כל ההטבות שאני מקבל כמו הנחות במיסים, הקלות בתשלומים לגנים וכו'. אז הוא פשוט נשאר שבוי של הממסד ומגדל עוד דור של עניים השבויים בממסד.

 

[corner of the sky]

 

[צריך פשוט לברוח]

מזדהה עד אימה.

על זה אני אומרת-
די!!!
צריך פשוט לברוח!!!

 

[חרדי לא חרדי]

אהבתי

את הפוסט, בהצלחה בהמשך החיים!!

 

[רונן 110]

מעוררת השראה..אך רק כשהכעס ישכח הריפוי יושלם

את אדם אמיץ לב ותמיד מרגשים אותי סיפורים של אנשים שהלכו עם האמת הפנימית שבלבם בניגוד לכוחות החיצוניים שפועלים על התודעה שלהם. אבל עליך לנסות ולהתעלות מעל החוויות הקשות שחווית ולהתמיר את השנאה שיש בלבך כלפי העולם החסידי לאהבה ולהכלה של האנשים ששם. סך הכול מדובר בבני אדם שבחרו דרך לא פשוטה לחיות את חייהם, רבים מהם בשלבי אניסות כזו או אחרת ואני בטוח שלא קל להם.

אלו שעליהם את כותבת ושעדיין לא החלו לשאול את עצמם שאלות ועדיין לא ניסו לברר את האמת שבלבם זקוקים שתשקפי להם משהו אחר שקיים, אהבה. ואם את לא יכולה לאהוב אותם אז תנסי להתחבר להרגשת חמלה כלפיהם.

השנאה שאת חשה כלפי העולם החסידי עוטפת אותך והאנרגיות השליליות שכרוכות ברגש כזה מקשות על ריפוי התודעה שלך ופוגעות בך. הזכרונות הקשים מהתקופה ההיא תמיד צפים ועולים ולא מאפשרים לך ריפוי מושלם של התודעה שלך. המלצתי לך היא לשחרר את החיים ההם, להשאיר אותם מאחור, הם כבר לא רלוונטיים למי שאת היום. תזכרי תמיד שהמחשבה בוראת את מציאות חיינו, עדיף לשחרר ולא להיאחז במחשבות שמקורן מהאגו שלנו.

מצטער שיצא לי ארוך..אבל אי אפשר להישאר אדיש לאומץ לבך ולמה שכתבת.

 

[lovly7]

רונן היקר

שמחתי לקרוא את התגובה שלך
השנאה המדוברת בשלבי ריפוי וטיפול
שנאה וכעס בעקבות הדברים שעברתי לפי מה שרשמת אני רואה שאתה מבין קצת ויודע שרגשות קשים כמו אלה לא משתחררים ביום אחד אלא בתהליך ריפוי פנימי עמוק
. אשמח אם תקרא פוסטים קודמים שלי ואשמח עוד יותר לקרוא תגובות שלך
אני כבר רחוק מאד מתחילת הדרך שלי וגאה מאד במה שהשגתי ובמה שאני עכשיו
תודה לך.

 

[רונן 110]

בהחלט מסכים איתך בקשר לתהליך הריפוי

מנסיוני (בתהליכים, אך לא כחרדי), הכי חשוב שבמהלך המסע שאת עוברת עם עצמך, שבכל רגע ובכל שלב תמיד אבל תמיד תאהבי ותחבקי את עצמך.

תודה לך על ששיתפת אותנו בפוסט המרגש הזה.