פעילות ליום ירושלים

דילמה הורית ביום ירושלים

בני (תלמיד כיתה ד') קיבל תפקיד (קטע קריאה) בטקס ביה"ס ליום ירושלים, הוא התאמן שבוע שלם על חלקו. אתמול התאמנתי איתו על התפקיד וקצת התלבטתי האם ואיך לספר לו שהנאום היפה הוא גיבוב שקרים. אמרתי לו, לאחר החזרה הגנרלית שהוא מדקלם מאוד יפה ושירושלים מעולם לא אוחדה והיא אינה מאוחדת ולעולם לא תהיה. הוא היה קצת מזועזע (כשלמדנו את לוח הכפל דוקא הייתי לצד המורה וטענתי שבאמת 7X7 שווה 49) ואמר "אז אני לא אקרא בטקס את זה". כדי להציל את טקס יום ירושלים הסברתי לו שכמו שאנחנו לא מאמינים שאליהו הנביא יבוא לשתות מהכוס שלו בליל הסדר ובכל זאת שומרים על המסורת ומוזגים לו- כך גם אפשר לדקלם בטקסים בלי להאמין שבאמת יש "ירושלים מאוחדת" איפושהו על שטח המעטפת של כדור הארץ. הילד קיבל את הלוגיקה וכך הצלתי גם את טקס יום ירושלים (יהיו התכנים אשר יהיו עדיף טקסים בחצר על שיעור אנגלית בכיתה) וגם לא שיקרתי לילד.
 
בני לעומת זאת, הופצץ זה עתה

בשי טילי קסאם, במקום שבדרך כלל לא מגיעים אליו הטילים הנ"ל. לא היו נפגעים ולא נגרם נזק. מסוקים יצאו לתקוף את המשגרים אך כנראה לא מצאו אותם.
 
כל הילה נחתו קסאמים על הישוב

והסמוכים לו, למעלה מעשרה. היה חשד שמא זו הסוואה למתקפת חטיפה דרך מנהרות, ולכן הוקפצו החיילים ובהם בני, ופטרלו כל הלילה. עכשיו הוא כבר בדרך חזרה לשולחן עבדותו ולמלאכת פיתוח התוכנה... אני משוכנע שהפלשתינים רוצים שנאחד אותם סוף סוף ונפסיק את מלחמת האזרחים על ידי פלישה לרצועה. אחרי דו"ח וינוגרד, לא יעז עוד שום ראש ממשלה לפתוח בפעילות התקפית בשטח האויב. אזרח נהרג פה? נפצע שם? תושבים מפונים? ערים מתרוקנות? הכל בסדר, אבל אוי לו לראש הממשלה ולשר הבטחון שיביא חלילה להרג מי מילדינו החיילים. לא משנה כמה יהיה הצבא מוכן, תמיד יהיו פעולות שיכשלו, חוסרים, פשלות, ןמחדלים שיביאו להרוגים בקרב צה"ל. הדרך היחידה למנוע זאת היא כמובן באי עשייה.
 

masorti

New member
ותודה לשמעון פרס אדריכל הסכמי אוסלו...

על שבזכותו הוקמה ברצועת עזה יישות הטרור משגרת הקסאמים. אל תשכח לתמוך בבחירתו לנשיא המדינה, כדי שיהיה עוד מוקד כוח שידחף להרחבת הריבונות הפלשתינית.
 

מוגג

New member
דוקא יכול היה להיות מעניין.

אני מניח שפיצוץ הטקס היה מוביל לביטול עוד כמה שיעורי אנגלית.
 

יוסי ר1

Active member
לכל זמן ועת לכל-חפץ תחת השמים

אני סבור שישנו הגיל בו מלמדים מיתוסים, וישנו הגיל בו מתפקחים מאמונה בהם. חבל לערבב בין הגילים.
 

amit1270

New member
היום שמעתי ברדיו

תושבים ערבים ממזרח ירושלים שלא רוצים להיות תחת שלטון פלסטיני. אני כבר לא יודע מה עדיף...
 
ואני חשבתי

שזו דילמה ידועה. כמעט כל תושבי ירושלים שגרים ממזרח לחומת ההפרדה כועסים שהשאירו אותם מחוץ לעיר ואף אחד לא רוצה (ואפילו לא מהפה לחוץ) שהגדר תעבור בגבולות 67, כי אז כל הערביים ישארו מחוץ לעיר וזה ממש לא מה שהם רוצים. אם הם היו רוצים זאת, היינו יכולים לדמיין שאם נוותר להם ייפתרו כל הבעיות. זה לא המצב. ככל שאני מכירה את המציאות בירושלים לעומק, כך אני יותר מאמינה שאין לנו ברירה אלא לצפות למשיח. או במילים אחרות: אין פתרון מציאותי לפלונטר שלנו.
 
בטח כועסים

מאות אלפי ערבים סופחו בניגוד לרצונם לישראל, אבל מקבלים בכל חודש אלפי שקלים מביטוח לאומי. וכל זאת באזורים ובשכונות שאין שום סיבה שלא יהיו חלק מהשטחים הפלשתיניים. איח
 

יוסי ר1

Active member
"ככל שאני מכירה את המציאות בירושלים לעומק,

כך אני יותר מאמינה שאין לנו ברירה אלא לצפות למשיח" גילו משהו בחפירות הארכאולוגיות שמוכיח שהוא כבר בדרך, אוטוטו?
 
והבן שלי שאל אותי היום

אם מה שכותבים בפתקים שמטמינים בכותל באמת מתגשם. אמרתי לו שלא. אז הוא שאל למה שמים. ממש לא היתה לי תשובה טובה.
 
למעלה