אתה מושיב את חניכיך הנכבדים ! ולאחר היכרות קצרה אתה פותח בסיפור: (אין לי כוח אז אני כותב בקיצור אבל אפשר להוסיף כ"א כדמיונו הקודח) בקיצור לפני הסיפור אתה מוזג לכ"א כוס מיץ ואומר שלא לשתות ומי ששותה דופק ת´חברים שלו והסיפור הולך כך היה מלך חולה על מיץ והיו לו מלא מחסנים עם מיץ והוא היה שותה כמויות כל יום עד שהיתה דליפה ונוצר חוסר במיץ ועד שתגיע ההספקה יעבור יותר משבוע והמלך המסכן לא ידע מה לעשות ואז היועץ מצא פיתרון: ישימו בכל עיר חבית גדולה וכ"א מבני העיר יצטרך לשפוך בקבוק מיץ לחבית והמלך ציוה לעשות כך וכ"א מבני העיר אמר לצמו שממילא כולם ישימו מיץ ולא ירגישו שהוא הם מים וכך כל החביות נתמלאו במים צלולים והמלך כעס והעניש את כל אנשי המדינה וכו´ וכו´ וכאן אתם ממשיכים וממציאים והמוסר השכל שאם כ"א לא יחשוב רק על עצמו יהיה טוב לכולם ואם הפוך יהיה רע לכולם ועכשיו אפשר לשתות את המיץ....
מספרים סיפור ידוע בצורה משעממת לאללה (זהירות לא להגזים!). אח"כ לספר את אותו סיפור עם שינויי פרטים קלים או בצורה מעניינת יותר. ו ה מ ס ר: יש לנו שנה (או שנתיים) לעבור ביחד והכל תלוי בנו, איך שנתייחס לזה, הפרטים הקטנים. אז דחילאק, תנו אויר!