פעוט מחונן?

[אמא של עידו ותמר]

פעוט מחונן?

פעוט מחונן?
שלום, לשמחתנו גילינו את הפורום הזה אולי אתם מנסיונכם תוכלו לתת לנו כיוון מחשבה... עידו בננו, בן שנתיים וחצי, ילד חמוד, סקרן ורגיש. מבחינה קוגניטיבית מאד מפותח לגילו, כבר בגיל שנה וחצי זיהה את כל הצבעים והצורות, לאחר מכן את כל הספרות ובגיל שנתיים זיהה גם את כל האותיות ומעט מילים. כמו כן, ניחן בזכרון מצויין ומפתיע אותנו בכל פעם מחדש, מדקלם ספרים שלמים בע"פ זוכר כל פרט שנאמר לו ולעיתים אפילו טוב יותר מאתנו. חשוב לי לציין, כי התפיסה של כל הנ"ל (צבעים, ספרות, אותיות)היתה עבורו אינטואיטיבית מאד וקלילה, אנחנו לא הורים ש"יושבים" עליו ומשננים... ניסינו מידי פעם תוך כדי משחק להכניס תוכן כלשהו והילד מייד זכר וקלט, התלהבנו ניסינו שוב, ושוב הפתיע אותנו וזכר הכל. מבחינה רגשית, הוא כפי גילו, אפילו תינוקי מעט לפעמים, ילד רגיש, די מופנם אך מאד חריף בתפיסתו. מה אתם אומרים? להמשיך לפתח אותו, האם יש מסגרות פורמליות לכך? האם מוקדם בגילו? הגננת שלו טוענת שהוא "מושקע מידי" וילד בגילו לא צריך לדעת אותיות... אך אנו מרגישים שהסקרנות באה ממנו באופו טבעי, הוא ממש מבקש משחקים שקשורים לספרות ואותיות, כאשר אנחנו נוסעים באוטו הוא מזהה אותיות בשלטי חוצות מיוזמתו ומאיית אותם, זה ממש מושך אותו. אנו מאד רוצים ללכת עם הנטיה הזו ולפתח אותו אבל גם לא להעמיס עליו. מה דעתכם?

 

[ציפי ג]

לא לקשור, לא לרתום

פעוט מחונן?
שלום, לשמחתנו גילינו את הפורום הזה אולי אתם מנסיונכם תוכלו לתת לנו כיוון מחשבה... עידו בננו, בן שנתיים וחצי, ילד חמוד, סקרן ורגיש. מבחינה קוגניטיבית מאד מפותח לגילו, כבר בגיל שנה וחצי זיהה את כל הצבעים והצורות, לאחר מכן את כל הספרות ובגיל שנתיים זיהה גם את כל האותיות ומעט מילים. כמו כן, ניחן בזכרון מצויין ומפתיע אותנו בכל פעם מחדש, מדקלם ספרים שלמים בע"פ זוכר כל פרט שנאמר לו ולעיתים אפילו טוב יותר מאתנו. חשוב לי לציין, כי התפיסה של כל הנ"ל (צבעים, ספרות, אותיות)היתה עבורו אינטואיטיבית מאד וקלילה, אנחנו לא הורים ש"יושבים" עליו ומשננים... ניסינו מידי פעם תוך כדי משחק להכניס תוכן כלשהו והילד מייד זכר וקלט, התלהבנו ניסינו שוב, ושוב הפתיע אותנו וזכר הכל. מבחינה רגשית, הוא כפי גילו, אפילו תינוקי מעט לפעמים, ילד רגיש, די מופנם אך מאד חריף בתפיסתו. מה אתם אומרים? להמשיך לפתח אותו, האם יש מסגרות פורמליות לכך? האם מוקדם בגילו? הגננת שלו טוענת שהוא "מושקע מידי" וילד בגילו לא צריך לדעת אותיות... אך אנו מרגישים שהסקרנות באה ממנו באופו טבעי, הוא ממש מבקש משחקים שקשורים לספרות ואותיות, כאשר אנחנו נוסעים באוטו הוא מזהה אותיות בשלטי חוצות מיוזמתו ומאיית אותם, זה ממש מושך אותו. אנו מאד רוצים ללכת עם הנטיה הזו ולפתח אותו אבל גם לא להעמיס עליו. מה דעתכם?

לא לקשור, לא לרתום
אני בגישה שלא צריך למנוע מהילד את ההתפתחות, ומנגד לא לרתום אותו לחדוות ההורים מהשכל של ילדם. לפעמים קשה להבחין האם הצורך למשחק בא מהילד או בא מההורה, שבאמת נהנה מהילד המאוד מבריק שלו. אני יודעת שכאשר ילדנו היה קטן, והיינו הולכים לחמי וחמותי, דעתי היתה נטרפת כי הילד היה הופך שם לילד קרקס. אותי זה פשוט שגע. אז לבדקי את עצמך, בלי כחל ושרק, בלי הנחות, ותחשבי האם את עושה עם הילד מה שהוא רוצה או מה שאת רוצה. ואם את חושבת שזה מה שהילד רוצה, לא הייתי רצה עם הילד להוראה חוץ ביתית בגיל הזה. רובנו סימנו בי"ס יסודי, ועוד יודעים לשחק עם הילד בחשבון ובהבנת הנשמע שמתאים גם לילד מחונן צעיר, ולהכניס את הילד למסגרות מכופתרות, נראה לי אישית, מיותר לגמרי.

 

[אמא של עידו ותמר]

תודה על התגובה.

לא לקשור, לא לרתום
אני בגישה שלא צריך למנוע מהילד את ההתפתחות, ומנגד לא לרתום אותו לחדוות ההורים מהשכל של ילדם. לפעמים קשה להבחין האם הצורך למשחק בא מהילד או בא מההורה, שבאמת נהנה מהילד המאוד מבריק שלו. אני יודעת שכאשר ילדנו היה קטן, והיינו הולכים לחמי וחמותי, דעתי היתה נטרפת כי הילד היה הופך שם לילד קרקס. אותי זה פשוט שגע. אז לבדקי את עצמך, בלי כחל ושרק, בלי הנחות, ותחשבי האם את עושה עם הילד מה שהוא רוצה או מה שאת רוצה. ואם את חושבת שזה מה שהילד רוצה, לא הייתי רצה עם הילד להוראה חוץ ביתית בגיל הזה. רובנו סימנו בי"ס יסודי, ועוד יודעים לשחק עם הילד בחשבון ובהבנת הנשמע שמתאים גם לילד מחונן צעיר, ולהכניס את הילד למסגרות מכופתרות, נראה לי אישית, מיותר לגמרי.

תודה על התגובה.
קודם כל, 6 בנים? כל הכבוד, בהחלט מעורר הערכה! אני מאד מתחברת לדברים שכתבת, אחת ההתלבטויות היא סביב נושא ה"סבא-סבתא" שרוצים SHOW בכל ביקור ואני לא אוהבת את זה. ברור שההבחנה בין מה שהוא רוצה ובין מה שאנחנו רוצים היא דקה ורגישה וצריך כל הזמן לבחון אותה (ולפעמים זה מתערבב...) וברור שהוא לא גילה לבדו את הספרות והאותיות, אלא אנחנו גילינו לו אותן, אך נראה שהוא מאד נהנה מזה וממשיך לשאול ולהתעסק בזה מיוזמתו, אין לי בעיה גם להניח לו ושילמד בקצב של כולם אבל חבל לי לבלום אותו.ההתלבטות שלי היא דוקא במישור הרגשי, האם על ילד שהסביבה מזהה כמוכשר מהממוצע (בבית, בגן,במשפחה) לא מועמסות (בנוסף להתפעלות ולחיזוקים) גם ציפיות ו"מבחנים" ש"כבדים" על ילדים בגיל הזה? כלומר, איך למצוא את האיזון בין קידום ההתפתחות שלו לבין שמירה על פרופיל "מאוזן" ולא להעמיס עליו תוית של ילד יוצא דופן?

 

[ציפי ג]

לכן אני לא אהבתי את ענין השואו

תודה על התגובה.
קודם כל, 6 בנים? כל הכבוד, בהחלט מעורר הערכה! אני מאד מתחברת לדברים שכתבת, אחת ההתלבטויות היא סביב נושא ה"סבא-סבתא" שרוצים SHOW בכל ביקור ואני לא אוהבת את זה. ברור שההבחנה בין מה שהוא רוצה ובין מה שאנחנו רוצים היא דקה ורגישה וצריך כל הזמן לבחון אותה (ולפעמים זה מתערבב...) וברור שהוא לא גילה לבדו את הספרות והאותיות, אלא אנחנו גילינו לו אותן, אך נראה שהוא מאד נהנה מזה וממשיך לשאול ולהתעסק בזה מיוזמתו, אין לי בעיה גם להניח לו ושילמד בקצב של כולם אבל חבל לי לבלום אותו.ההתלבטות שלי היא דוקא במישור הרגשי, האם על ילד שהסביבה מזהה כמוכשר מהממוצע (בבית, בגן,במשפחה) לא מועמסות (בנוסף להתפעלות ולחיזוקים) גם ציפיות ו"מבחנים" ש"כבדים" על ילדים בגיל הזה? כלומר, איך למצוא את האיזון בין קידום ההתפתחות שלו לבין שמירה על פרופיל "מאוזן" ולא להעמיס עליו תוית של ילד יוצא דופן?

לכן אני לא אהבתי את ענין השואו
הילד יודע הרבה דברים קודם לגילו הכרונולוגי (אצלנו הוא לא למד מאיתנו, אלא שמע אותי מלמדת את אחיו הבכור וקלט מהאויר). ומתגלה שהילד באמת מוכשר, ואז הופכים אותו למוצג. האמת, הילד נהנה - כל השאלות היו בתחום שהוא אהב גם ככה לעסוק בהן, אבל התחושה שלי היתה, שזה יגרום לו לתחושה שמעריכים אותו רק על שום כך ולא על שום דבר אחר. באופן ספציפי הילד הזה שלנו, מעבר ליכולות השכליות המופלגות, היה גם פעוט מאוד קשה, וילד עם הרבה מאוד מאבקים פנימים. וכך יצא שאו מתפעלים מהמח, או בוכים מההתנהגות. ודווקא לכן, אנחנו נטינו לצמצם את ההתפתחות השכלית שלו כמידת האפשר - לא לכבול אותו כמובן, אבל גם לא להריץ אותו קדימה, ולהתמקד מאוד מאוד מאוד בפן הרגשי. רק אחרי שבססנו את ההתנהגות שלו ומצאנו את עצמנו מתמודדים עם הנפש המאוד עדינה שלו, פנינו לטפל בנושאי השכל. וב"ה אנחנו רואים תמורה בהשקעה. הילד מאוד נרגע, ופורח הגם שלא הלך לשום חוג עד כיתה ב, וגם אז הלך רק לחוג אלקטרוניקה, והידע שלו הוא משכמו ומעלה לגילו. אני בכלל בדעה, לא רק בילדים מחוננים אלא בכלל בילדים, שאם הפן הרגשי שלהם מטופל, הרבה מאוד מההתעסקויות של שעות הפנאי מתיתרות, כי הילד יודע להעסיק את עצמו, ולמצוא לעצמו ענין בהתאם לרמתו האישית, ותפקיד ההורים הוא לעמוד מהצד, לראות, וכאשר מובע ענין בנושא כלשהו, לא לעוט עליו, אלא לפתוח לו את השער - הוא כבר יכנס.

 

[Dorfl]

הייתי מרביץ לגננת במקומך.

פעוט מחונן?
שלום, לשמחתנו גילינו את הפורום הזה אולי אתם מנסיונכם תוכלו לתת לנו כיוון מחשבה... עידו בננו, בן שנתיים וחצי, ילד חמוד, סקרן ורגיש. מבחינה קוגניטיבית מאד מפותח לגילו, כבר בגיל שנה וחצי זיהה את כל הצבעים והצורות, לאחר מכן את כל הספרות ובגיל שנתיים זיהה גם את כל האותיות ומעט מילים. כמו כן, ניחן בזכרון מצויין ומפתיע אותנו בכל פעם מחדש, מדקלם ספרים שלמים בע"פ זוכר כל פרט שנאמר לו ולעיתים אפילו טוב יותר מאתנו. חשוב לי לציין, כי התפיסה של כל הנ"ל (צבעים, ספרות, אותיות)היתה עבורו אינטואיטיבית מאד וקלילה, אנחנו לא הורים ש"יושבים" עליו ומשננים... ניסינו מידי פעם תוך כדי משחק להכניס תוכן כלשהו והילד מייד זכר וקלט, התלהבנו ניסינו שוב, ושוב הפתיע אותנו וזכר הכל. מבחינה רגשית, הוא כפי גילו, אפילו תינוקי מעט לפעמים, ילד רגיש, די מופנם אך מאד חריף בתפיסתו. מה אתם אומרים? להמשיך לפתח אותו, האם יש מסגרות פורמליות לכך? האם מוקדם בגילו? הגננת שלו טוענת שהוא "מושקע מידי" וילד בגילו לא צריך לדעת אותיות... אך אנו מרגישים שהסקרנות באה ממנו באופו טבעי, הוא ממש מבקש משחקים שקשורים לספרות ואותיות, כאשר אנחנו נוסעים באוטו הוא מזהה אותיות בשלטי חוצות מיוזמתו ומאיית אותם, זה ממש מושך אותו. אנו מאד רוצים ללכת עם הנטיה הזו ולפתח אותו אבל גם לא להעמיס עליו. מה דעתכם?

הייתי מרביץ לגננת במקומך.