פעוט מחונן?

צדק777

New member
פעוט מחונן?

שלום לכם! גילו של בני הוא שנתיים וחצי, כאשר כבר לפני כחצי שנה החל הסבא ללמדו אותיות ומספרים. היום הוא מזהה את כל האותיות, קורא מילים ויודע לספור מ-1 עד 70 (לא ניסינו מעבר לכך). הוא גם למד בעצמו (מהטלויזיה) לספור באנגלית עד 10. כמו כן, הוא מגיב בהתלהבות למוסיקה.
כל מי שנתקל בידע שלו פוער את פיו בתדהמה, וכולם טוענים שיש צורך לפתח את היכולות הללו באמצעות חוגים וכו'. השאלה היא מתי הזמן הנכון להתחיל - אם בכלל - מבלי לפגוע בילד, ומי יכול להמליץ כיצד לנהוג בהתחשב בגיל הכל כך צעיר.
חשוב אולי לציין שמדובר בילד רגוע, שמח, חברותי שגם מדבר ללא הרף.....
תודה מראש!
 

צדק777

New member
נגעת בלב ההתלבטות

עד עתה עשינו זאת לבד (בעצם הסבא התחיל בכך), ואנחנו ממשיכים כי הילד להוט ומרותק. הסיבה שפניתי לפורום היא שכל מי שרואה ושומע מתחיל לתת עצות, ונותן לנו את ההרגשה שאם לא ניקח אותו לחוגים נגרום לו נזק ונאבד את המומנטום.
זו בדיוק הסיבה שהרשיתי לעצמי לפנות לפורום שבו מתכנסים בעלי ניסיון וידע. אני חוששת מגרימת נזק לבני או שיבוש ילדותו הנעימה, ולעניות דעתי עדיין מוקדם מדי לעשות יותר ממה שהילד דורש ורוצה.
 
אני לא יודעת

אילו חוגים יש לגיל הזה, אם בכלל. לפעמים יש חוגים במסגרת הגן (בגן שלנו היו, למיטב זכרוני, אנגלית, טבע, דרמה והתעמלות, והגן עצמו אמור היה להיות "מוסיקלי" - אבל הסיבה שבחרנו בו הייתה בעיקר שהגננת מצאה חן בעינינו), ולפעמים יש חוגי מוסיקה שמתחילים מגיל צעיר. חוגים "אקדמיים" אני לא מכירה לגילאים כאלה.
נזק, בכל אופן, לא ייגרם לו מלא ללכת לחוגים.
אין לנו ניסיון כי אנחנו ניסינו במכוון להימנע מללמד את הילדה לקרוא, בין היתר כדי שלא יהיה לה משעמם בבית הספר - בדיעבד זה היה חסר טעם לחלוטין, כי ממילא משעמם לה (ובכלל בית הספר בשפה אחרת). כך שנראה לי שפשוט תמשיכו עם מה שאתם עושים, ותקדמו אותו הלאה מהשלב שבו הוא נמצא - בכל מקרה מבחינת התקדמות תמיד עדיף מורה פרטי על פני חוג (שאף פעם לא מותאם לרמה הספציפית של הילד). אני לא רואה איך ללמד אותו דברים או לשלוח אותו לחוג ישבש את ילדותו (שוב, החשש העיקרי שלי היה שעמום בבית הספר - אבל זה לא נמנע ממילא...).
 

רזאי

New member
תמיד מוקדם מידי לעשות יותר ממה

שהילד רוצה

תעזבו את העצות. ללמד את הילד בכייף את מה שמעניין אותו, זה זמן איכות מעולה.
עוד לא שמעתי על אף חוג מוצלח לילדים האלה בכזה גיל. אל תדאגי, הוא יגיע להשגים בכל מקרה. תקפידו להשאיר אותו תמיד עם טעם של עוד, ולהשאיר לו את חדוות הלימוד והגילוי. ילדות כייפית חשובה לא פחות מצבירת ידע, ואם לא תלחצו הוא יהנה מכל העולמות.
אתם עושים את הדבר הנכון.
 

צדק777

New member
לחייבתלהגיב ולרזאי - תודה רבה!

עזרתן לי מאד
. לדעתי חשוב לספק לילד גירויים שמענינים ומרתקים אותו. אישית, אין לי שום כוונה ללחוץ ולדחוף, כמו שאחרים עושים לפעמים. זו גם הסיבה שעד עתה התנהלנו בשקט, ופרט להנאה מהבן וההתמוגגות המתבקשת, חשבנו שעדיין מוקדם לעשות משהו נוסף. הסיבה שפניתי אליכן מובנת מאליה. נכון? כשהסביבה נותנת לנו - לפעמים - הרגשה שאנחנו גורמים עוול לילד, צריך אולי להזיז הצידה את התחושה האינסטינקטיבית ולהתייעץ.
יכול להיות שתגענה עוד תגובות, אבל נכון לעכשיו נמשיך בדרכנו, וכשבני יגדל ותמצאנה לו מסגרות מתאימות - הוא יקבל את כל מה שדרוש כדי לפתח את הפוטנציאל.
אגב, הגננת שלו אמרה שאין לה מושג מה יעשה בבית הספר....

ושוב - תודה וערב טוב.
 

mikilk

Active member
המשפט האחרון שלך כ"כ מוכר

מעניין אם זה באמת חלק מהאפיון של המחונן בגיל הזה "מדבר ללא הרף"
כן, היינו שם, מוכר, נחמד וכייף.
יש לזרום עם הילד, אני לא בעד חוגים אלא יותר ברמה של גירויים - אם יש חוג (ריקוד, נגינה, תיאטרון, ספורט) שהוא כיף - זה מועיל, לא הייתי רושמת לחוג העשרת ידע.
כן לקחת לטיולים + הסברים שלכם (על הצמחים, על החיות וכו')
להצגות טובות (יש גם חינמיות)
ספרים וסיפורים איכותיים כמובן, חוברות פעילות מתאימות (שלי מאוד אהבו)
חברים ואירועים
כמה שיותר חשיפה לגירויים. אילו ילדים מאוד סקרנים שנדמה שבולעים את העולם וכל מה שנגלה לעיניהם
כיף גדול!
 

צדק777

New member
הוצאת לי את המילים מהפה...


אני לא ממש אובקטיבית, אבל הילד הזה מנסה לבלוע את העולם. אני משמיעה לו מוסיקה קלאסית והוא מתמוגג, מוסיקה קצבית והוא רוקד, הוא תחמן קטן שמסובב את כולנו על האצבע הקטנה, אבל ממש טוב לב ונוח, ואין תענוג גדול יותר מאשר להכיר לו את העולם, ולראות אותו בולע הכול בשקיקה. לעיתים נדמה לי שלא חשוב עד כמה נשתדל - אנחנו לא עושים מספיק, וזו גם היתה הסיבה לפנייתי לפורום הנחמד הזה. מצד שני, נדמה לי שאין צורך להכנס לבולמוס ולבלבל אותו. לפעמים אני נוטה לשכוח שמדובר בגוזל בן שנתיים וחצי.
לא נותר לי אלא להודות לכן פעם נוספת. הארתן את עיני ועזרתן מאד. אני מקווה שהחיים יאירו פנים לבני המקסים, שיהיה בריא ושהפוטנציאל האדיר שמתגלה לעינינו יתממש בצורה הטובה ביותר.
לא ירחק היום ונצטרך לחשוב על מסגרת חינוכית מתאימה (בתנאי שהפלא יישאר
), אבל לזה יש עוד זמן....
ושוב - תודה רבה!
 
למעלה