הרי לך...
בבית-המשפט המחוזי בירושלים בפני השופט עלי נתן המערער : מזרחי יצחק עמ"ה (י - ם) 35/82 נגד המשיב : פקיד השומה ירושלים מס הכנסה - מסחר בניירות ערך - מס על רווחים שהופקו ממסחר בניירות בבורסה - המבחנים לפעולות בנכס בעלות אופי עיסקי - המבחנים לקביעת פעולה בניירות ערך כעסק מסחרי. ניירות ערך - מס הכנסה על רווחים שהופקו ממסחר בניירות ערך בבורסה. בית-המשפט נזקק לדיון בנסיבות שיש לראות נישום כמי שעיסוקו בניירות ערך. עד כה טרם הוכרעה שאלה זו וניתן להניח שמעוט הפניות לערכאות בנושא של מיסוי על רווחים בבורסה נובע משקולים של מדיניות: מחד גיסא - קיימת נטיה לעודד השקעות בבורסה לניירות ערך ומאידך גיסא - קיימים קשיים לגבות מס מעיסקות בבורסה ו/או אי רצון להתיר למי שעוסק בניירות ערך לקזז הפסדים מעסקותיו בבורסה. במקרה הנדון כאן, המציא המערער לשלטונות המס אישור מבנק הפועלים כי בתקופה נתונה היו לו רווחים בבורסה מרכישת ניירות ערך ומכירתם וטען נגד תשלום מס על הרווחים כאמור. המשיב ראה ברווחים אלו רווחים החייבים במס הכנסה בהיותם רווחים שהופקו מעסק, או לחלופין מעסק אקראי בעל אופי מסחרי. בית-המשפט פסק: הגדרות: 1. א. בתי-המשפט בישראל הלכו בעקבות הפסיקה האנגלית והפסיקה האמריקאנית בכל הקשור להגדרת המונחים "עסק" ו-"עסק אקראי בעל אופי מסחרי". ב. הפקת רווחים ממימוש מניות הנושאת אופי מסחרי חייבת במס. ג. אופיה הספקולטיבי של הפעולה מעיד לא במעט על אופיה המסחרי. ד. אופיה המסחרי של פעולה במניות תיקבע בכל מקרה על-פי נסיבותיו. ה. המבחן לקיומו של עסק הוא מבחן אובייקטיבי והמניע של הנישום להפיק רווחים כשלעצמו, אינו מכריע, שכן גם אם הנישום פועל לפי שיטות מסחריות אין משמעות למניעיו. ו. פעולה במניות אינה חייבת להיות עסקו הראשי של הנישום ודי בכך שיהיה עסק מישני כדי שיתחייב במס. מבחנים לפעולות בנכס בעלות אופי עיסקי: 2. המבחנים הנהוגים באנגליה, ואשר אומצו אצלנו, שלפי כל אחד מהם בוחנים אם פעולה בנכס היתה בעלת אופי מסחרי ועל-כן חייבת במס, הם: א. פעילות מאורגנת. ב. פעולות ש"הבשילו" את הנכס העתיד להימכר. ג. בקיאות וזיקה מיוחדת לגבי הנכס. ד. סגולת הנכס להיות נושא לעיסקה מסחרית. ה. תדירות הפעולות. ו. נסיבות הרכישה והמכירה. ז. צורת המימון. 3. א. כאשר מדובר במניות, לא ניתן לקבוע מסמרות באילו נסיבות ניתן יהיה לראות בפעולה בהן פעולה שטיבה מסחרי. ב. ניירות ערך הינם בדרך כלל נכס הוני, ואולם הם משנים את אופיים וטיבם לעתים והופכים לנכס עיסקי, אם הפעילות בהם נושאת אופי של עסק עקב תדירות הרכישה והמכירה, היקף העיסקות, אופן ספקולטיבי, צורת המימון וכיו"ב סממנים עיסקיים. מבחן התדירות ומשך ההחזקה: 4. א. בתי-המשפט חזרו ופסקו כי מספר רב של עיסקות דומות בנכסי מקרקעין, עשוי לקבוע את מעמדו של עושה העיסקות כסוחר. ב. אמנם אין להשוות עיסקות במקרקעין לעיסקות בבורסה, שכן מידת התדירות של עיסקות בניירות ערך, מעצם מהותם בהיותם נכס נזיל, טבעי שהן נעשות בתדירות גבוהה יותר מאשר עיסקות במרקעין. ג. משך ההחזקה של נדל"ן, שייחשב תקופה קצרה, עשוי להיות משך זמן ארוך לגבי מניות ולהיפך. נסיבות הרכישה והמכירה: 5. תקופת החזקה קצרה כשלעצמה הינה בגדר ראיה לכאורה בעת מבחן הפעולה כעסק מסחרי, שכן בודקים את הנסיבות שהניעו את עושה הפעולה לממש רווחים שהפיק מפעולתו. יתכן וניתן יהיה להסביר כי הפעולה כולה לא צמחה על רקע פעולה עיסקית אפילו מימש הנישום רווח ספקולטיבי. בקיאות: 6. א. ניתן ליישם את ההלכה הנוהגת ביחס לפעולה במקרקעין לפעולה במניות באשר לידע והבקיאות של המוכר. אך המוכר יכול להיעזר בידיעתו ובקיאותו של אדם אחר. ב. פעולות בניירות ערך מבוצעות באמצעות בנק או באמצעות ברוקר, דהיינו באמצעות מומחים, והעושה פעולה בניירות ערך נעזר, אם כן, במומחים ולבקיאותו או היעדר בקיאותו בנושא אין כל משקל באשר לקביעת טיבה של הפעולה שעשה - אם מסחרית ואם הונית. פעולת "הבשלה" ו"השבחה" וצורת המימון: 7. א. בכל הנוגע לעיסקות בניירות ערך אין משמעות או נפקות למבחן הארגון, אך קיימת משמעות לפעולות בעלות אופי של "הבשלה" או "השבחה". ב. פעולה במניות הנעשית על-פי ידע של מקורבים לשוק המניות, תוך ניצול האפשרויות הכלכליות הטמונות במניה, הינה פעולת "הבשלה" ו"השבחה". ג. מימון רכישת המניות באמצעות משיכת-יתר מצביע על פעילות עיסקית, שכן הרוכש המתחייב בתשלומי ריבית על משיכת-יתר, שקל מבחינה עיסקית את סיכויי הרכישה והגיע למסקנה שהרווחים הצפויים לו מהעיסקה לטווח קצר יעלו על הוצאות המימון הכרוכות במשיכת-יתר. היקף כספי של העיסקות: 8. א. יש לייחס משקל להיקף הכספי של העיסקות בניירות ערך, אולם לצורך מבחנה של הפעולה כעסק מסחרי, יש להשוות את היקף הפעילות בניירות ערך לכלל משאביו הכספיים של הנישום. ב. בד בבד מן הראוי להשוות את ההיקף הכספי של הפעילות למספר הפעולות, שכן ייתכן שדווקא פעולת רכישה חד- פעמית בעלת היקף גדול מבחינת סכום ההשקעה, יכול שתצביע על פעולת השקעה הונית ולאו דווקא על פעולה בגדר עסק מסחרי. המבחנים לקביעת פעולה בניירות ערך כעסק מסחרי הם: 9. א. התדירות בפעולת הקניה והמכירה. ב. משך ההחזקה. ג. דרך מימון הפעולות. ד. היקף העיסקות שבוצעו ובמיוחד בהשוואה להיקף פעילותו של הנישום בתחומים אחרים ובשים לב למשאביו הכספיים בכלל וטיבן של המניות בשוק ניירות הערך. עמה 82 / 35 מזרחי יצחק נ' פקיד השומה ירושלים מד (2) 338
