פסק זמן

פסק זמן

לאחר שבן זוגי החליט לקום יום אחד ולקחת פסק זמן בלי לומר שמשהו לא בסדר, שמשהו לא תקין, שאולי אפשר לשנות, הוא אומר שזה או אני או הבת שלו. שאי אפשר ביחד, שהבת שלו שהיא בת 4, בוכה כל הזמן שהיא רוצה אותו, שהוא לא יכול להתמודד עם פרצי הבכי שלה, שהיא מבקשת ממנו כל הזמן שישאר לישון בבית ושיכסה אותה, שישאר עם אמא. איך אני אמורה להתמודד עם זה? איך ומה הוא אמור לעשות? שיוותר עלי? שישאר עם ביתו? שיחזור לאישתו למרות שלא טוב לא? אני
 
שאלות של איך- אל מי הן מופנות

אין שום הגיון, במקרה שלך, להפנות את השאלה אליו, כלומר-"איך הוא יתנהג" השאלה הזו חייבת קודם כל להישאל על ידך, מול עצמך, אם את תהיי מודעת למאפיינים של אותה זוגיות, ותדעי כיצד לנהוג, או-אז הגיע העת להפנות את השאלה לבן זוגך. ובכן- לעולם לא תדעי כיצד לנהוג באופן שלא יהיה אפשר לערער. כי אנו דינמיים, ומעל הכל, את מדברת על רגשות. מאפיין ראשון, חד וברור במערכת שאת מדברת עליה הוא זה- לעולם בסדר הקדימויות של בן זוגך, ילדיו יהיו קודמים לך בעולמו. כלומר עליך להשלים מקסימום עם מקום "שתיים" בסדר הקדימויות הזה. אם אינך מפנימה זאת- את תביאי על עצמך יסורים רבים. אם הנתון הזה מעיק עליך, קומי וחפשי לך מערכת שנקודת הזינוק שלה שוויונית לך ולבן הזוג המיועד. ככל שתלחצי עליו להיות איתך על חשבון ילדיו, כך תביאי את הקץ לרצון שלו להיות על ידך. ולהיפך, ככל שתגלי התחשבות ברגשותיו לילדיו, כך תקרבי אותו אליך, כך תכבשי באופן ברור את "מספר שתיים" ובאופן יציב. לא נכנסים למאפייה לקנות נעלי התעמלות. את נכנסת למערכת זוגית, ש-מציעה לך דברים חדים וברורים, אל תנסי לשנות אותה, נסי להשיתלב בה. בהצלחה
 
השאלה שלי היא אחרת

אני לא מנסה להיות במקום הבת שלו, ואמרתי לו שבעיני ודאי שהילדה במקום הראשון, אין לי ספק. העניין הוא, איך להסביר לו שזה לא בא אחד במקום השני, שזה לא או או, שיש גם שילוב מנצח יחדיו.
 
מאוד פשוט

לקבל את ביתו לכל דבר, לדעת שהיא במקום הראשון אצלו, לא להיות אמא שלה, אך בהחלט כן להיות החברה של אבא שלה. לתמוך בו בהחלטות ושיתחיל סוף סוף בתהליך הגירושים, להיות לצידו. כל מה שכרוך שהזוגיות תהיה טובה. אני
 
שתי עשיות לעולם לא חופפות

לעולם כאשר יהיה הוא עם ילדיו, יהיה זה בזמן שאינו איתך. ובאותה מידה כשהוא יהיה איתך, זה בזמן שלא יהיה עם הבת. המשמעות היא שזווית הראיה של "במקום" היא סובייקטיבית, כאשר באופן הכי ברור היא מתקיימת תמיד.
 
איך את אמורה להתמודדד עם זה?

השאלה היא מה זה "עם זה"? כלומר, האם את מתכוונת להתמודדות שלך עם מצב בו בן זוגך עזב אותך, מסיבה כלשהי? או האם את מתכוונת ל"פעולה" שעלייך לעשות כדי להשיבו אלייך? לדעתי הדבר היחידי אותו את יכולה לעשות, אם יש בך את החוזק הפנימי, הוא לשחרר אותו מלחץ כלשהו מצידך, עם כל הכאב שאת חשה, ולתת לו לפתור בעצמו את הבעיות הבלתי פתורות בחייו. אני מבין שבן זוגך הינו פרוד ולא גרוש וכי הילדה בת 4 משמשת ככלי לסחיטה רגשית שלו וכאמצעי בידי אשתו למניעת הגירושים. זה עוול ברור לילדה וכאב גדול לאביה ועד שלא יפתור את הבעיות בחיי הנישואין שלו, הוא לא יהיה פנוי עבורך כבן זוג. מכאן גם כנראה החלטתו לקום ולקחת פסק זמן - לא בגלל משהו שביניכם אלא כי הוא באמת זקוק לכך. התמיכה הגדולה ביותר שתוכלי לתת לו, היא למלא את בקשתו ללא תנאי, לפחות לפרק זמן של מספר חדשים. לגבי מה שהוא אמור לעשות, זה בינו לבין עצמו ובינו לבין אשתו. את לא צד בעניין. אל תנסי להפעיל עליו השפעה שיעזוב את אשתו לטובתך. אם תצליחי בהפעלת השפעה כאשר הוא לא בשל ושלם לגמרי עם החלטה כזו, הרי שבמשבר הראשון שיהיה ביניכם הנושא יעלה כבומרנג נגדך. אם את מסוגלת להיות לו לאוזן קשבת אבל לא להפעיל השפעה, זה יכול אולי לעזור לו אבל אני רואה קושי ביכולת להפריד בין רצונותייך לבין הדילמות שלו. לצערי, זה כל מה שאני יכול לאמר לך כעת.
 

adam33

New member
לפי דעתי

הוא עדיין לא בחר בכלום הוא רוצה אותך אבל משקיע בה הוא משקיע בה ורוצה את החום שלך הוא רוצה שהיא תישן טוב בלילה אך מגיע אל אמא שלה לכסות אותה אם את שואלת אותי? קחי את הזמן לעצמך כשהוא ירגע הוא יתחיל להבין שהוא בעצם לבד... ושבעצם את רוצה לתת לו מה שהוא מחפש ולא מוצא מכיון שגם אם יש לו בת ושהוא בהליכים אם היה לו קצת חזון הוא היה משתף אותך בלבטים בחינוך בכל מה שקורה איתו שבעצם גם קשור בה.
 
למעלה