blessed by memory
New member
פספסתי את הרכבת?
יש לכם לפעמים את התחושה המזוויעה שכולם נהנים איפשהו חוץ ממכם? התחושה שאתם תקועים בזמן וכולם התקדמו? שנרדמתם איפשהו במילניום הקודם ואף אחד לא טרח להעיר אתכם? אני יושב ובוהה לי מחוץ לחלון בשעה 5 אחר הצהריים ביום אביבי ומגלה שאין לי חיים. למה אף אחד לא הודיע לי? `מעגל החברים` שלי מזמן התפרק. כל אחד הרכיב לעצמו עוד כמה מעגלים, משולשים, מרובעים וכל צורה גאומטרית אחרת שאתם יכולים לעלות על דעתכם ואני יושב פה ומוריד שירים בנאפסטר. מה קרה? מתי פספסתי הכל? מילא הייתי מפסיד את ילדותי העשוקה בשביל להיות `חנון`. אבל גם את הבגרויות הקרבות ובאות אני הולך לפשל כי אני פשוט לא לומד. לפעמים אני יכול להרדם לשעה ובפלאפון יהיו 8 הודעות, ולפעמים עובר שבוע ולא קורה כלום. סתם. שבוע שנרק מחיי. יש לכם את ההרגשה הזו לפעמים שפשוט לא סופרים אתכם? ועכשיו לדילמה הראשונה פה שהיא לא סתם שאלה רטורית. בעוד שלושה חודשים אתגייס לצה``ל ועומדות בפני כמה אפשרויות. החשובה בניהם היא האם אני רוצה לשרת בבסיס סגור או פתוח. בתור ``ג`ובניק מסריח`` שמעולם לא העלה בדעתו את האופציה של `להשאר שבת` מובן שהקרייה הייתה האופציה הראשונה. אבל אני יושב ובוהה מחוץ לחלון וחושב, ככה זה יהיה עוד 3 שנים? עוד 3 שנים של חוסר עשייה? של ישיבה מול המחשב בציפייה שהפלאפון יצלצל ומישהו יגאול אותי מהשעמום? הרי בבסיס סגור לא תהיה לי ברירה אלא להיות דבוק לעוד אנשים בגילי במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אולי זה עדיף? מה דעתכם? (מקריאת כמה ההודעות האחרונות אני רואה שיש פה הרבה י``בניקים. אתם מוזמנים לכתוב מה אתם מתכננים לשלוש שנים הבאות.)
יש לכם לפעמים את התחושה המזוויעה שכולם נהנים איפשהו חוץ ממכם? התחושה שאתם תקועים בזמן וכולם התקדמו? שנרדמתם איפשהו במילניום הקודם ואף אחד לא טרח להעיר אתכם? אני יושב ובוהה לי מחוץ לחלון בשעה 5 אחר הצהריים ביום אביבי ומגלה שאין לי חיים. למה אף אחד לא הודיע לי? `מעגל החברים` שלי מזמן התפרק. כל אחד הרכיב לעצמו עוד כמה מעגלים, משולשים, מרובעים וכל צורה גאומטרית אחרת שאתם יכולים לעלות על דעתכם ואני יושב פה ומוריד שירים בנאפסטר. מה קרה? מתי פספסתי הכל? מילא הייתי מפסיד את ילדותי העשוקה בשביל להיות `חנון`. אבל גם את הבגרויות הקרבות ובאות אני הולך לפשל כי אני פשוט לא לומד. לפעמים אני יכול להרדם לשעה ובפלאפון יהיו 8 הודעות, ולפעמים עובר שבוע ולא קורה כלום. סתם. שבוע שנרק מחיי. יש לכם את ההרגשה הזו לפעמים שפשוט לא סופרים אתכם? ועכשיו לדילמה הראשונה פה שהיא לא סתם שאלה רטורית. בעוד שלושה חודשים אתגייס לצה``ל ועומדות בפני כמה אפשרויות. החשובה בניהם היא האם אני רוצה לשרת בבסיס סגור או פתוח. בתור ``ג`ובניק מסריח`` שמעולם לא העלה בדעתו את האופציה של `להשאר שבת` מובן שהקרייה הייתה האופציה הראשונה. אבל אני יושב ובוהה מחוץ לחלון וחושב, ככה זה יהיה עוד 3 שנים? עוד 3 שנים של חוסר עשייה? של ישיבה מול המחשב בציפייה שהפלאפון יצלצל ומישהו יגאול אותי מהשעמום? הרי בבסיס סגור לא תהיה לי ברירה אלא להיות דבוק לעוד אנשים בגילי במשך 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. אולי זה עדיף? מה דעתכם? (מקריאת כמה ההודעות האחרונות אני רואה שיש פה הרבה י``בניקים. אתם מוזמנים לכתוב מה אתם מתכננים לשלוש שנים הבאות.)