מריפוסה יקרה
לפני הכל , אני מודה לך על התייחסותך. ולגופו של עניין: אין פה הפרדה של "אני האמיתית ואני האחרת". זאת לגמרי לא היתה הכוונה, ובכלל זה בלתי אפשרי. אם זה היה כפי שאת מתארת הרי הייתי סובלת מפיצול אישיות. אז אולי אני סובלת מכמה הפרעות, אבל זו בהחלט לא אחת מהן. הכוונה ב"אני האמיתית" היא להיות מי שאני, בלי עכבות, בלי להסתיר, בלי לנסות לעשות רק רושם טוב ולהחביא את החסרונות. תסכימי איתי, שאת לא תנהגי עם חבר לעבודה, לדוגמה, באותה צורה שאת נוהגת בבן זוגך. עם אנשים שאנו לא מקורבים אליהם באופן אישי אנו שומרים על פרטיותנו, ישנו הקשר מסויים ויש מקום וזמן לחשוף דברים מסויימים באישיות שלנו. בקשר זוגי יש מקום לחשוף את עצמנו עם כל דברים הטובים והנעימים וגם החסרונות והחולשות, בהנחה שיש בסיס שמאפשר התנהגות פתוחה, ושבני הזוג מקבלים זה את זה כפי שהם, עם הטוב ועם הרע. לזה התכוונתי ב"אני האמיתית". פשוט להפתח ולתת לבן זוגי להכיר אותי נטו כפי שאני. אני גם לא מסכימה איתך שאני אבחר מתוך העצות את מה שיראה לי. זה ממש לא הרעיון. אני פתוחה לשמוע דיעות של אחרים, וממש כמו כאן, אני קוראת ומתייחסת ברצינות רבה לכל דיעה שהביעו פה. גם על מה שלא נעים לי לקרוא אני חושבת ושוקלת ברצינות. (-ובהזדמנות זו אני באמת מודה לכל מי שהתייחס) התאור שלך אותי כש.ג. בזמן מעשה האהבה צמרר אותי קצת. בעת ההתעלסות אני נותנת את כל כולי, ומשתדלת לענג את השותף שלי למעשה בצורה המקסימלית, בדיוק כמו שהוא מענג אותי. וגם מעבר לסקס: כשאני נמצאת במערכת יחסים אני נותנת מעצמי ומרעיפה חום על בן זוגי. אני יכולה להבטיח לך שאף אחד לא קיבל ממני תחושת "נכנס בש.ג.". קירבה וחום תמיד יש שם, בכל קשר שלי. זאת לא הבעיה. ולגבי העיצה שלך: "להניח להכל, לראות את עצמך בשלמות. לדעת שכנראה יש דברים שאף פעם לא תאהבי בעצמך, ויש דברים שכן. וזה הכל..." מכיוון שאני כן רוצה לשפר את מצבי, יש לי צורך כן לחקור וכן לחפש איפה אני יכולה להשתפר ואיפה זה לא עובד אצלי ולמה. אם אני אשלים עם המצב, כפי שעשיתי לאחרונה, שום דבר מועיל לא יצא לי, רק יאוש חסר טעם. אני מעדיפה להיות אופטימית ולהאמין שיש באפשרותי לעבוד על עצמי ועל הבעיות שלי כדי לשפר וכדי שיהיה לי טוב יותר.
לפני הכל , אני מודה לך על התייחסותך. ולגופו של עניין: אין פה הפרדה של "אני האמיתית ואני האחרת". זאת לגמרי לא היתה הכוונה, ובכלל זה בלתי אפשרי. אם זה היה כפי שאת מתארת הרי הייתי סובלת מפיצול אישיות. אז אולי אני סובלת מכמה הפרעות, אבל זו בהחלט לא אחת מהן. הכוונה ב"אני האמיתית" היא להיות מי שאני, בלי עכבות, בלי להסתיר, בלי לנסות לעשות רק רושם טוב ולהחביא את החסרונות. תסכימי איתי, שאת לא תנהגי עם חבר לעבודה, לדוגמה, באותה צורה שאת נוהגת בבן זוגך. עם אנשים שאנו לא מקורבים אליהם באופן אישי אנו שומרים על פרטיותנו, ישנו הקשר מסויים ויש מקום וזמן לחשוף דברים מסויימים באישיות שלנו. בקשר זוגי יש מקום לחשוף את עצמנו עם כל דברים הטובים והנעימים וגם החסרונות והחולשות, בהנחה שיש בסיס שמאפשר התנהגות פתוחה, ושבני הזוג מקבלים זה את זה כפי שהם, עם הטוב ועם הרע. לזה התכוונתי ב"אני האמיתית". פשוט להפתח ולתת לבן זוגי להכיר אותי נטו כפי שאני. אני גם לא מסכימה איתך שאני אבחר מתוך העצות את מה שיראה לי. זה ממש לא הרעיון. אני פתוחה לשמוע דיעות של אחרים, וממש כמו כאן, אני קוראת ומתייחסת ברצינות רבה לכל דיעה שהביעו פה. גם על מה שלא נעים לי לקרוא אני חושבת ושוקלת ברצינות. (-ובהזדמנות זו אני באמת מודה לכל מי שהתייחס) התאור שלך אותי כש.ג. בזמן מעשה האהבה צמרר אותי קצת. בעת ההתעלסות אני נותנת את כל כולי, ומשתדלת לענג את השותף שלי למעשה בצורה המקסימלית, בדיוק כמו שהוא מענג אותי. וגם מעבר לסקס: כשאני נמצאת במערכת יחסים אני נותנת מעצמי ומרעיפה חום על בן זוגי. אני יכולה להבטיח לך שאף אחד לא קיבל ממני תחושת "נכנס בש.ג.". קירבה וחום תמיד יש שם, בכל קשר שלי. זאת לא הבעיה. ולגבי העיצה שלך: "להניח להכל, לראות את עצמך בשלמות. לדעת שכנראה יש דברים שאף פעם לא תאהבי בעצמך, ויש דברים שכן. וזה הכל..." מכיוון שאני כן רוצה לשפר את מצבי, יש לי צורך כן לחקור וכן לחפש איפה אני יכולה להשתפר ואיפה זה לא עובד אצלי ולמה. אם אני אשלים עם המצב, כפי שעשיתי לאחרונה, שום דבר מועיל לא יצא לי, רק יאוש חסר טעם. אני מעדיפה להיות אופטימית ולהאמין שיש באפשרותי לעבוד על עצמי ועל הבעיות שלי כדי לשפר וכדי שיהיה לי טוב יותר.
