פסי הרכבת בארץ

[חן מלינג]

פסי הרכבת בארץ

פסי הרכבת בארץ
לפני זמן מה שאל מישהו בפורום מה הוא מקור חלקי המסילה בארץ, ועניתי תשובה כזו או אחרת שאמרה בין היתר שעיקר הפסים מגיעים מבריטניה ומגרמניה. בינתיים החכמתי ולמדתי דברים נוספים, וקראתי בגליון של Railway Gazette International מספטמבר 2000 שרכבת ישראל חתמה על חוזה עם החברה הצ'כית Trinecke Zeleznarny לאספקת 30000 טון של פסים בגדלים UIC50, UIC54 ו-UIC60 לאורך חמש שנים בשווי 11 מליון דולר. כל יום לומדים משהו חדש (אם כי אין לי כרגע שום דרך לוודא את אמיתות הידיעה הנ"ל, ולצערי נתקלתי בעבר כבר בידיעות כוזבות ושגויות הנוגעות לאיזורנו במגזין הנ"ל)

 

[יהוושע]

תיקון לשוני קטן: לא טון , כי אם

פסי הרכבת בארץ
לפני זמן מה שאל מישהו בפורום מה הוא מקור חלקי המסילה בארץ, ועניתי תשובה כזו או אחרת שאמרה בין היתר שעיקר הפסים מגיעים מבריטניה ומגרמניה. בינתיים החכמתי ולמדתי דברים נוספים, וקראתי בגליון של Railway Gazette International מספטמבר 2000 שרכבת ישראל חתמה על חוזה עם החברה הצ'כית Trinecke Zeleznarny לאספקת 30000 טון של פסים בגדלים UIC50, UIC54 ו-UIC60 לאורך חמש שנים בשווי 11 מליון דולר. כל יום לומדים משהו חדש (אם כי אין לי כרגע שום דרך לוודא את אמיתות הידיעה הנ"ל, ולצערי נתקלתי בעבר כבר בידיעות כוזבות ושגויות הנוגעות לאיזורנו במגזין הנ"ל)

תיקון לשוני קטן: לא טון , כי אם
טונות . טונה-בנקבה . טונה אחת , שתי טונות , 30000 טונות .

 

[david80]

שאלה לגבי סוגי פסים ואדנים:

תיקון לשוני קטן: לא טון , כי אם
טונות . טונה-בנקבה . טונה אחת , שתי טונות , 30000 טונות .

שאלה לגבי סוגי פסים ואדנים:
מהם ההבדלים (והאם יש?) בסוגי הפסים והאדנים שמשתמשים בדרך כלל ברשתות רכבות הבאים ומהי המהירות המירבית המותרת בהם (בלי קשר לתחזוקה, עיקולי מסילה וכו'): 1. רכבות קלות, חשמליות. 2. פסים ואדנים ישנים ברכבת ישראל. 3. פסים ואדנים חדשים ברכבת ישראל. 4. קוים למהירות גבוהה כמו ה-X2000, ICE, Talgo וכו'. 5. קוים בהם נעים קטרי SD-90 (והרי אביתר ציין שקטרים אלו עלולים להרוס את המסילות של ישראל). כמו כן, אשמח לקבל כמה פרטים עיקריים לגבי קטרים מסדרת ה-SD.

 

[חן מלינג]

מבנה המסילה

שאלה לגבי סוגי פסים ואדנים:
מהם ההבדלים (והאם יש?) בסוגי הפסים והאדנים שמשתמשים בדרך כלל ברשתות רכבות הבאים ומהי המהירות המירבית המותרת בהם (בלי קשר לתחזוקה, עיקולי מסילה וכו'): 1. רכבות קלות, חשמליות. 2. פסים ואדנים ישנים ברכבת ישראל. 3. פסים ואדנים חדשים ברכבת ישראל. 4. קוים למהירות גבוהה כמו ה-X2000, ICE, Talgo וכו'. 5. קוים בהם נעים קטרי SD-90 (והרי אביתר ציין שקטרים אלו עלולים להרוס את המסילות של ישראל). כמו כן, אשמח לקבל כמה פרטים עיקריים לגבי קטרים מסדרת ה-SD.

מבנה המסילה
על השאלות שהועלו כאן נכתבו ספרים שלמים רבים ויערות שלמים נכרתים בשבילן מדי שנה, כך שאני לא חושב שניתן לענות להן בצורה מלאה כאן, מה שגם שלגבי נונים על המצב ברכבת ישראל כיום אינני יודע לתת תשובות מדויקות (שגם הן תהיינה מאוד מםורטות, לפי מה שאני יודע על הגיוון בחומרים בהם נעשה שימוש בארץ לאורך השנים). מקום קל (אפילו אם לא לגמרי מוצלח) להתחיל ללמוד בו על רכיבי המסילה הוא האינטרנט - לא חסרים אתרים, אבל אציין פה רק אחד, של המגזין Railway Track & Structures, שמפרסם מדי חודש מספר כתבות מתוך הגליון המודפס, ושבאתרו ניתן למצוא קישורים רבים לחברות בתעשייה. כמובן שזה לא ממצה את כל החומר, אבל כאמור, זה ושא נרחב ומסועף. ולנושא השני - סידרת הכינויים המתחילה באותיות SD היא בסך הכל חלק משיטת הכינויים של חברת GM לקטרים אותם היא מייצרת בחמישים השנים האחרונות, כינויים שכוללים מספרים עם קידומות כמו SD, GPו-SW בהתאם למאפייניו הכללים של הקטר. לא מצאתי עדיין אתר באינטרנט שמציג בסורה מסודרת את השיטה (אם אפשר לקרוא לזה שיטה) כולה, ואת מה שאני יודע למדתי בעיקר מספרים ומחוברות (כן, יש עדיין כזה דבר) אבל מקום להתחיל הוא בוודאי באתר המוקדש לחברת הרכבות האמריקאית (שכבר לא קיימת) Conrail, שחוץ מזה שהיתה לה היסטוריה קצרה אבל מרתקת, בחרה להשתמש בגוון של כחול שאני מאוד מעריך לכל קטריה. ב]רק הקטרים באתר זה ניתן למצוא פרטים רבים אודות סוגי הקטרים העיקריים שיוצרו על-ידי חברת GM-EMD לשימוש בצפון אמריקה (בניגוד לכאלו לייצוא, כמו ה-G12, שגם נושאים כינויים משיטה שונה ונפרדת).