פסימיות

[החברים של דנה]

פסימיות

ממתי אני פותחת כזה שרשור?

 

[החברים של דנה]

סתם, באמת שסתם

השיחה איתה קצת.. ביאסה אותי? מכירים אתזה, שלאנשים סביבכם רע וזה משפיע עליכם? והרגשתי כאילו... לא תרמתי כזה[?] לודעת, כאילו השיחה הזו הייתה עול בשבילה>: [כמה אפשר לחפור על שיחת טלפון אלוהים] [זה כזה טיפשי>:]

 

[JuSt A GiRl 94]

אני לא יודעת אם זה נחשב לפסימיות,

אבל אני חייבת לעשות את זה...ולא אכפת לי מה אנשים חושבים. אוף, יש לי מחר ספורט. זה כ"כ מדכא.

 

[Fragile rose]

הוציאו אותו לשטח

והוא לא מראה סימני חיים >< וזה לא טוב. ואולי אני סתם פולניה אבל סעמק

 

[Jiglly]

אממ

אין לי כוח להיות זונת נוסטלגיה רציני זה ממש מתיש!

 

[RainbowL]

כנ"ל...

 

[סיכותנעוצות על הלב]

אני ../images/Emo71.gif

מזעזעת ומגוחכת.. ואני עושה הכל כדי להתכחש לזה.

 

[©big smile©]

אבא עשה לי עצוב [ט'].

מקודם הוא סידר לי את המחשב, וסתם צבט אותי כזה בבטן ואמרתי לו "די, אני שמנה". לקח את זה ברצינות, התחיל לדבר על זה שעשיתי דיאטה כ"כ טובה, כ"כ שמרתי על עצמי, ועכשיו אני הורסת את זה עם כל מיני שטויות שאני אוכלת בימים האחרונים, וחבל וכאלה.. ולא יודעת, זה כ"כ נכון ואני כ"כ מטומטמת שאני לא שמה לב לעצמי והורסת את עצמי. אני ממש שונאת את עצמי בימים האחרונים, כשהתחלתי יותר להתעסק בעצמי ופחות במקרים שקרו לי עם אנשים מסויימים בזמן האחרון, וכל כולי הייתי בתוך זה. אני כבר לא הולכת לחדר כושר במשך 4 חודשים כבר או משהו כזה, וזה נוראי, אני מגעילה את עצמי ממש. מהרגע שנגמרה הבגרות במחול אני לא זזה. כאילו, ירדתי רק בשביל זה, כדי להופיע ולהרגיש קצת יותר טוב עם עצמי [לא שזה כ"כ קרה כמו שרציתי, אבל זה השתפר מהשנים הקודמות] ועכשיו עזבתי את הכל. והייתי מאושרת על כל גרם שירדתי, בעיקר בסוף כשהכי קשה לרדת. ולא יעזור לי לא לאכול כלום עד המסיבת סיום, כי אני לעולם לא ארד. יכולתי לקחת את עצמי ביידים, כשאמרתי לאמא של גיל שאני רוצה לרדת 3 קילו ב21 ימים, וזה כן אפשרי, רק לא זזתי ורק טחנתי כל הזמן. וכל האלכוהול הזה? לא משמין? די לשתות כבר. ואם אני אפסיק לעשן אני אשמין, ולא רוצה. אני לא צריכה חבר כדי לשמור על איך שאני נראית, וגם לא יעד של הופעה של המגמה, או המסיבת סיום. לא צריכה כלום, רק את הרצון שלי בחזרה. כי לסמן V על השאיפה של לרדת את כל מה שאני רוצה [13 לפחות] עד הצבא, אני חייבת לעשות, וזה יקרה. בסוף הוא גם אמר שהוא אוהב אותי וכל הזמן חושב עלי, וזה גם עשה רע. כי באמת שהתקרבנו והקשר השתפר פי אלף מהשנים הקודמות ובמיוחד מהתקופות הרעות של שנה שעברה וכאלה, אבל עדיין משהו שם לא שלם. כשישבנו ביום שני בת"א בבית קפה, אמנם דיברנו פה ושם, אבל מצאתי את עצמי גם מסתכלת על העוברים והשבים וסתם נהנת מהעובדה שאני בת"א ונהגתי בקינג ג'ורג' ובשנקין. וגם לא הצלחתי לספר לו שאני מעשנת, ממש לא הצלחתי להוציא את המילים מהפה. ואחרי המשפטים האלו שלו, והיחס שלו, ובאמת שאני רואה שהוא מנסה להתקרב יותר ויותר, זה לא פייר מצידי. ואני מרגישה רע עם עצמי נורא. לא בא לי דמעות, אז אני אפסיק. ובאמת לא חשבתי שאי פעם אני ארגיש ככה בגלל משהו שאבא שלי אומר, פעם הייתי שמה על זה זין, אומרת "טוב, אין לי כח לדבר איתך\להקשיב לך" וממשיכה בסדר היום שלי. עכשיו זה יותר ממפריע לי. [מזל שיש פסיכולוגית מחר, אה?]

 

[פפריקה מרוקאית]

../images/Emo23.gif בהצלחה, בכל מה שתעשי ../images/Emo204.gif

 

[©big smile©]

תודה ../images/Emo25.gif

 

[coolit]

../images/Emo24.gif

את אוכלת כי את רעבה או כי בא לך? אם את אוכלת שטויות אולי תוציאו את השטויות מהבית או משהו? ככל שאת אוכלת יותר את רעבה יותר? אז אולי תנסי פשוט כאילו... לא יודעת, לא לאכול! נגיד, לא יודעת איך זה אצל אחרים אבל אצלי- כשאני מתעוררת אני לא רעבה ישר, ואני לא אוכלת אף פעם כשאני מתעוררת, כי אולי זה בריא אבל זה גורם לי להיות רעבה אחר כך כי "עם האוכל בא התיאבון".. אז אני לא אוכלת בבוקר ורוב היום אני לא רעבה.. ואממ.. לא יודעת, צאי מהבית, אל תהיי ליד אוכל..! ובקשר לספורט- תעשי הליכות\ריצות.. זה באמת דבר נחמד.. כאילו.. מגיעה השעה 11 או 12 בלילה וטיפה משעמם, אז יוצאים החוצה, רצים חצי שעה, זה עושה הרגשה ממש טובה לגוף ולנפש, מזיעים וכיף חח, מתקלחים ועייפים והולכים לישון ^^ אוף.. כאילו לא יודעת מה להגיד לך, אני פעם הייתי אוכלת ממש המון [למרות שלא הייתי שמנה, אבל באמת- פשוט אכלתי ה-מ-ו-ן, כל הזמן] ואז הגיעה תקופה שלא היה לי זמן לאכול כי כל היום לא הייתי בבית [וגם לא במקום שאפשר לקנות בו אוכל].. והייתי עסוקה ולא היה לי זמן לאכול בכלל.. אז אני לא יודעת מה השיטה הבריאה לעשות את זה אבל ככה זה היה אצלי וזה עבד ממ:\ שוב- את אוכלת כי את כל הזמן ממש רעבה או כי את רואה אוכל ובא לך עליו? כי אם בגלל הסיבה השנייה אז פשוט תתרחקי מאוכל..

 

[©big smile©]

זה יותר מורכב מזה [ט'].

אני מסוגלת לא להיות רעבה המון זמן, וגם אם כן אני מתעלמת מזה [כמו היום, למשל]. זה תלוי ביום, אבל בעיקר אם אני לבד או לא, ומה אני עושה. אני יכולה סתם לקחת עוגיה ואז בא לי עוד ועוד ועוד, אבל זה לא עוגיות כ"כ משמינות אז זה בסדר 1-2, אבל לא כשזה בא בכמויות, כמו שאני נוטה לפעמים לאכול. אם נגיד אני עם חברות, אז אני כל הזמן אוכלת שטויות, כמו פיצוחים או סתם כריות או חטיפים כאלה בקטנה, כי כולן אוכלות אז גם אני. או שלאחרונה פתאום עשינו ארוחות ערב כזה כולן ביחד והכנו פסטה ברוטב אלפרדו, ואולי זה בסדר לארוחת ערב אחת, אבל לא כשזה לא נגמר וזה נשאר אצלי בבית ואז אני אוכלת את זה כל יום בצהריים ובערב. זה לא שאני לא מודעת לזה, אני הכי טובה בלהתרחק מאוכל ולהפסיק לאכול איזה יומיים, או לאכול ממש אבל ממש פחות [ככה, ארוחה ביום], אבל לאחרונה זה מזעזע פשוט. וזה שבבית יש, זה לא אומר כלום. גם לפני שהתחילה התקופת זלילה הזאת היה את כל השטויות ולא אכלתי, רק פעם ב-, וזה מותר. אבל אני סתם מתלוננת, אני יודעת בדיוק מה אני צריכה לעשות ולא עושה. כאן הבעיה. והספורט? שונאת כל מה שקשור בזה, חוץ מלרקוד. אין, לא יכולה לעשות הליכות או ריצות, בעיקר לא לבד ובמיוחד לא בחום המגעיל הזה. אני עצלנית נורא בקשר לזה. לחדר כושר אני חייבת לחזור, שם באמת הצלחתי קצת לרדת במשקל. ותזונה קצת לא נכונה [לא יותר מ1000 קלוריות ליום] וספורט אינטנסיבי, זה יופי טופי לירידה במשקל. נדבקתי ל13 קילו האלה חזק, ואני חייבת להצליח בזה. עכשיו זה רק הכח רצון [ולהצליח לא לאכול 5 ימים, אולי ארוחה אחת ביום+קפה של בוקר].

 

[EVE Lights]

איזה לילה נוראי

אני לא יודעת מאיפה אפילו להתחיל לתאר ואולי בכלל עדיף לי לשכוח מזה. לא יודעת. לא יודעת יותר כלום. אני צריכה חיבוק. אבל אחד חזק כזה, שימעך לי את כל העצמות. ולשכוח. לשכוח מהלילה הזה. (כל כך פאקינג רע לי עכשיו ואני מרגישה שנאה עצמית מהסוג הגרוע ביותר. אוף)

 

[NoFaRi1]

../images/Emo201.gif

את תמיד מוזמנת לפרוק וכאלה

 

[EROTOMANIA]

איבי רוצה לספר לי במסר?

 

[the silence girl1]

ניט..

רק להגיד שאני כאן אם תרצי.

 

[©big smile©]

../images/Emo24.gif מה קרה, מותק?

 

[EVE Lights]

תודה בנות

קימי - בשלב זה אני מעדיפה שלא ובכלל, זה מסוג הדברים שאם אני אתחיל לחפור בתוכם שוב-שוב-שוב זה פשוט יהרוס אותי לגמרי ואני לא אצליח לצאת מזה. (היה לי לילה פשוט מסוייט וישנתי על הפנים וזה תמיד קורה לי כשרע לי וזה מדכא...) לחשוב על זה מבחינה היה להפנים את המסקנות לא לחזור על זה שוב ויהיה טוב. וכן זה מעוות וכן אני מבטלת את עצמי כל כך ואני לא חושבת שקיימת מישהי אחת שהייתה עושה את מה שאני עושה עכשיו אבל אני לא מסוגלת לחשוב על משהו אחר. (ואולי בכלל הבעיה היא אצלי. לא יודעת. לא מסוגלת לראות למרחק. רואה רק את הבועה הפרטית והקטנה שלי.)

 

[פפריקה מרוקאית]

"את צריכה משקפיים"

אתמול הייתי אצל הרופא עיניים... אחרי שכבר זמן מה לא ראיתי מרחוק טוב, כמו הלוח, מטלויזיה.. וזה.. לא שלא ראיתי בכלל, ראיתי הכל טוב אבל את התרגום מטושטש... מה הוא אמר לי ?! נחשו ! "נו, מה שאמרתי לך פעם שעברה!" "מה אמרת לי פעם שעברה?" "את צריכה להרכיב משקפיים" "מה?!?@?!?" ופה הגיע הבכיי. "אבל רק לרחוק, ללוח, לטלויזיה, ואז את מורידה!" אין לי ממש מה לכתוב... אני עדיין בהלם.. אני אחת שעושה מכל זבוב פיל.. אני מפחדתתת.. -שזה לא יתאים לי -שאני לא אסתדר עם זה [אני לא רגילה לראות את העולם דרך מסגרת!] -והכי מכל אני מפחדת שאם אני יהיה עם זה למשך שיעור, לראות מהלו חוזה, ואז אני אוריד ופתאום אני כאילו יראה פחות טו ואני ארצה להחזיר כדי שהראיה תהיה מושלמת [אני כל דבר רוצה שיהיה פארפקט] אז אצטרך להתקע איתם שניםם על גביי שניםם! -ומה עוד אני מפחדת?.. -שעכשיו זה לרחוק, אב לעוד כמה זמן זה כבר יהיה לכל הזמן -שיגדל לי המספר - שכל כך לא יתאים לי! -שאני אצטרך להסחב איתם לכלל מקום. הוא אמר שהקצב גדילת המספר לא תלוי באם אני שמה משפיים ואם לא, אמרתי לו, אם אני אהיה בכיתה ולא אראה מרחוק אז אתקרב ואראהה טוב ולא אשים צשקפפים- הוא אמר טוב אבל חבל להתאמץ. ורוב האנשים אומרים לי שזה משפיע אם אני לא שמה. אם אני אדע שזה לא משפיע, אז אני אשים כל הזמןן כי אני רוצה להיות בעלת ראיה טובה, אני פראפקציוניסטית. [אין שלא אומרים את זה.] זהו. אני מפחדת.. יש לי סיור היחם. ובא לי למות. אני יודעת שזה לא הצרה הכייייי צרתית [WTF?!] בעולם אבל אצלי זה כן, הם יפלו לי, ישברו, פשוט אני שונאת אותם! אז מי שיש לה- בבקשה, תעזרי לי עם הבעיות שציינתי :| תודה...

 

[פפריקה מרוקאית]

בנות זו חפירה, אבל בקשה זה חשוב לי !../images/Emo204.gif

תגיבו על מה שכתבתי, שאני אדע שאני לא לבד, ואני לא המקרה הכי גרוע, כי אני פה רועדתת.. ד"א אני בעין אחד -1 ובעין שניה -שלושתרבעי [בהתחלה זה הפחיד אותי אבל הוא אמר שזה ליגיטימי] ואז רשם לי משקפיים :| תעזרו לי בקשה !!