"פסיכותרפיה בגישה דינמית"

[מישוהית]

"פסיכותרפיה בגישה דינמית"

אפשר הסבר מה זה?

 

[מישוהית]

עוד שאלה

"פסיכולוג קליני בכיר" - מה אומרת תוספת המילה "בכיר"? אומרת משהו? מומחה יותר?

 

[גרא.]

מישוהית,פסיכוטראפיה,טיפול נפשי בשיחות בלבד,

המילה בכיר הנוספת לשם התואר "פסיכולוג קליני בכיר",משמעותה שהפסיכולוג הוא בדרגה הגבוהה ביותר שלה נדרשת התמחות נוספת של שנתיים,כ מ ד ר י ך פסיכולוגים קליניים.ולכן המשמעות היא גם נסיון רב יותר, גם מומחיות רבה יותר.

 

[מישוהית]

לא שאלתי מה זה "פסיכותרפיה"

אלא "פסיכותרפיה בגישה דינמית", זה לא מושג שונה?

 

[גרא.]

זה,זה.

 

[מישוהית]

אז מה העניין

להוסיף את שתי המילים האלה? למה יש פסיכולוגים שכותבים ``פסיכותרפיה`` בלבד, ויש כאלה שכותבים ``פסיכותרפיה בגישה דינמית`` או ``פסיכותרפיה דינמית``? מה העניין?...

 

[יעל ניסן]

כי בגדול

יש ארבע גישות עיקריות בפסיכותרפיה ומטפלים אוהבים להגיד באיזו גישה הם עובדים כדי שמי שבא אליהם יידע למה לצפות. א. הגישה הפסיכודינאמית – או כמו שכתבת "דינאמית" זו הגרסה המודרנית של הטיפול הפסיכואנליטי של פרויד. להבדיל מפרויד שישב מאחורי המטופל ששכב על ספה, בפסיכותרפיה דינאמית, המטפל והמטופל יושבים זה מול זה ומקיימים שיחה פנים אל פנים. בעוד פרויד תפס את תפקידו של המטפל כניטראלי וכאנונימי ביחסיו עם המטופל כדי לאפשר עבודה אך ורק על החלק הפנימי, המטפלים הדינאמיים מאמינים שיש להתייחס ליחסים הנוצרים בין המטפל למטופל הן בפני עצמם והן כמשקפים את מה שקורה למטופל ביחסיו הבין-אישיים בכלל. בטיפול דינאמי חל מעבר מהדגש התוך-אישי - זה אליו מתייחסים בגישה האנליטית, לדגש הבין-אישי המתבטא בטיפול הפסיכודינאמי. ב. הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית – גישה, שלגמרי לא מסכימה עם הנחת היסוד של הפסיכואנליזה בכך שאינה מתייחסת להתנהגות האדם כ"סימפטום" של הפרעה עמוקה יותר, אלא מתייחסת אליה כהתנהגות שיש לשנותה באופן ישיר. בחלק ההתנהגותי לומדים טכניקות הרפיה במקביל לחשיפה הדרגתית למצבים מעוררי חרדה; ובחלק הקוגניטיבי מנסים לשנות אמונות ומחשבות לא הגיוניות ולערער עליהן מתוך הנחה ששינוי בחשיבה יוביל לשינוי התנהגותי ורגשי. ג. הגישה האקזיסטנציאלית – זו גישה שמנסה לנתק את המטפל ממסגרת תיאורטית כלשהי כדי שיוכל לפתח דיאלוג פורה ואותנטי עם המטופל. הגישה עוסקת בבעיות קיומיות אוניברסליות, כמו הפחד ממוות או חרדת אי-וודאות - ומעודדת את האדם ליטול אחריות על חייו ולעמוד באומץ מול אותן בעיות קיומיות, לא לפחד לחוש את החרדה ולא לנסות להשתיק אותה או להימנע, ככל האפשר, מפרשנות תיאורטית. ד. הגישה ההומאניסטית – גישה דומה מאוד לגישה האקזיסטנציאלית, אך היא פחות תובענית בדרישותיה לאחריות מן המטופל. הגישה שמה דגש על ההגשמה העצמית של המטופל באמצעות מימוש הפוטנציאל האישי הייחודי לו. בכל הגישות מדברים בפגישות, בגישה הקוגניטיבית התנהגותית כמו גם בגישה האקזיסטנציאלית יש בנוסף מטלות ושיעורי בית מעשיים/יישומיים.

 

[ישועת השם1]

לא הבנתי את ההבדל בין ב' לג'

ממה שכתבת, אני מבינה שגם בשיטה האקזיסטנציאלית חושפים את המטופל לחרדות שלו, שזה למעשה חלק מטיפול קוגניטיבי התהגותי. אז במה זה שונה (אם אפשר להסביר זאת ברמה בסיסית במספר משפטים)?

 

[יעל ניסן]

החשיפה

בגישה התנהגותית קוגניטיבית היא יותר מעשית. אם את פוחדת ממעליות - תגיעי בהדרגה עם המטפל שלך למעלית ותלמדי לעלות ולרדת בה בגישה אקזיסטנציאליסטית יעודדו אותך לא להיכנע לפחדים שלך אבל לא יגיעו איתך עד המעלית בפועל ולא יעשו שום דבר מחוץ לחדר איתך - את הכל תצטרכי לעשות לבד מתוך בחירה... או לבחור לחיות עם הפחד שלך ועם ההמנעויות שלך כבחירה ולא כתלונה.

 

[ישועת השם1]

תודה

 

[מישוהית]

‏/tapuzforum/images/emo51.gif רבה

 

[ישועת השם1]

יש גם שיטה אחרת

טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שונה מאד מטיפול דינמי. שניהם טיפולים פסיכוטראפיים. בהתאם לסוג הבעיה אמורה להיות מותאמת שיטת הטיפול. (אם השאלה לא תאורטית כדאי לפרט את המקרה, ואז מן הסתם תזכי לתשובה ממוקדת יותר)