פסיכולוגים

[sanest]

פסיכולוגים

הפסיכולוגית שלי סיוטית לגמרי, אני פשוט מתחרפנת ממנה כבר. סופרת את הדקות שיסתיים הטיפול.
ולא שאני רואה שהוא עוזר כ"כ..
מתגעגעת לפסיכולוגית מהאשפוז=\ רציתי להמשיך איתה אבל הם טוענים שצריך להחליף.
פשוט אינלי עצבים אליה, טיפול מטופש.

 

[קולדון]

מה האופציות שלך כרגע?

 

[פרפר בתוך אגרוף]

היי

אני לא מכירה את הפסיכולוגית שלך. ויכול להיות שהיא איומה, באמת, וגם יכול להיות שלמרות שהיא אולי טובה למישהו אחר אין בנכן כימיה ברמות קשות, והטיפול שלה בך הוא איום.

אבל גם יכול להיות שזה חלק מהקושי לעבור מטיפול לטיפול- קושי טבעי, שמעיד על כמה הטיפול הקודם היה טוב יותר מאשר על כמה זה רע... ושזה מספר משהו עלייך, על איך שאת מרגישה עכשיו ועל ההתנגדות שלך לטיפול או אנשים חדשים.

סיפרת לה איך את מרגישה בטיפול? זה משהו שדיברתם עליו?

 

[sanest]

היא לא איומה..

היא פשוט נורא לא מתאימה לי.. זה אולי מצחיק להגיד, אבל עם הפסיכולוגית הקודמת הסתדרתי יותר טוב כי פשוט לא היה אכפת לה מה אני חושבת עליה זתומרת לא הזיז לה אם הייתי צועקת עליה שאני שונאת אותה ודברים כאלה..
אני לא יודעת כ"כ איך להסביר את זה.. הפסיכולוגית החדשה באמת נורא נחמדה אבל אני פשוט בנאדם שלא מסתדר עם פסיכולוגים. וכשהייתה לי אחת שלא ציפתה שאני יסתדר איתה, אלא באה ממקום מקצועי לגמרי, דווקא זה מה שעזר לנו להסתדר בסופו של דבר.. הייתי צוחקות על איך שאני שונאת פסיכולוגים וזה..
אני לא חושבת שזה קשור למעבר לטיפול אחר. כי גם במחלקה שהייתה לי פעם שיחה איתה (במסגרת אבחון בלי קשר לטיפול הפסיכולוגי) כבר לא כ"כ הסתדרתי איתה למרות שזו אפילו לא הייתה ממש שיחה.
גם במחלקה הייתי יושבת ושותקת פשוט רוב השיחות, לפסיכולוגית זה לא הפריע.
עכשיו היא נורא לוחצת עלי שנדבר, גם כשאני אומרת לה שאני לא רוצה. היא מתעקשת לשאול כל הזמן מלא שאלות על לימודים וחברות ודברים שלא קשורים בכלל לטיפול אפילו וזה רק מעצבן אותי יותר. והיא נורא רגישה ככה שאם אני ידבר איתה כמו שדיברתי עם הפסיכולוגית הקודמת רוב הסיכויים שהיא פשוט תעלב..

יש לי 2 אפשרויות- או להפסיק את הטיפול לגמרי (פסיכולוגית ודיאטנית) או להמשיך אם שתיהן. ואין אפשרות להחליף מטפלת...

סורי על החפירה

 

[קולדון]

אממ..

על פניו נראה שאת יכולה להתאמץ קצת יותר לתקשר איתה.

תכלס- אין לך אופציה להחליף, ולהשאר בלי זו אופציה גרועה.

אני חושבת שלשבת בפגישות ולשתוק זה די לצאת ידי חובה, אפילו לא...
ובעצם, את יכולה להפיק יותר תועלת מזה שאת כבר נמצאת בטיפול.
מה יש לך להפסיד? להתדרדר תמיד אפשר...

 

[sanest]

זה לגמרי לצאת ידי חובה.

בדר"כ הטיפולים האלה ישר אחרי השקילה וזה תמיד גורם לי להיות מעוצבנת- אם עליתי אז אני מרגישה מגעיל, ואם ירדתי אני מפחדת מהתגובה של ההורים וחושבת עלזה במקום על הטיפול.
יכול להיות שאולי היה עדיף שאני ידבר איתה עלזה במקום לחשוב ולשתוק. אבל אני לא מרגישה שאני יכולה לשתף אותה.
בינתיים משתדלת לדבר איתה קצת יותר.. אולי במשך הזמן זה ישתפר..

 

[קולדון]

את יכולה לנסות לכתוב לה...

להדפיס ולתת לה, ולפתוח על זה שיחה. אולי זה יבנה בינכן אמון ויוביל אותך להפיק יותר מהטיפול הזה..