פסיכולוגים

[אן כ]

פסיכולוגים

אמרו לי שאני צריכה לחשוב על לקחת פסיכולוג... זה נאמר מאנשים שאוהבים אותי (נראה לי) אך הם מכירים אותי רק חצי שנה. רציתי לדעת איך יודעים שצריכיפ פסיכולוג? איך יודעים שצריך עזרה? איך יודעים שמשהו לא בסדר? תודה רבה

 

[גרא.]

אן כ,מרגישים שהיום זה לא כתמול שלשום.תחושות

שליליות חדשות בכל מיני מובנים,חוזרות ומטרידות אותך.כמו דיכאון,התנהגויות נסוגות,תגובות תסכול,כעסים לא נשלטים,והרשימה ארוכה ארוכה.יתכן מאש שהאנשים האוהבים אותך,מרגישים בשינויים שחלים בך,וחושבים שמשהוא עובר עלייך,משהוא לא טוב קורה לך,דואגים לשלומך וחושבים שאת זקוקה לעזרה.לא תמיד אדם מרגיש בכך,לעיתים יש צורך באדם אחר בכדי להסב את תשומת ליבו.אם את מתלבטת,הטוב ביותר,יזמי פגישה אחת עם פסיכולוג קליני,בדקי יחד איתו מצבים,תחושות ורגשות,ותוכלי לקבל הערכה אובייקטיבית שתכוון אותך מה לעשות.זה אפשרי כמובן בקופת החולים שלך,במחיר מסובסד.

 

[אן כ]

הבעיה

שאני לא ראיתי בהתנהגות שלי משהו חריג אבל הם כן ראו בה... ועכשיו מה? להקשיב להם? הם לא מכירים אותי בכלל... מאז שאמרו לי את זה אני רואה בי אדם משוגע והכל נראה לי תורשתי מאמא שלי שנראת לי בכלל בן אדם שצריך אשפוז...

 

[ברם אולם]

אן - לא צריך להיות "משוגע"

כדי ללכת ל

טיפול.הינה רק מתגובתו של גרא לפנייתך,מצאת כבר שני דברים "חדשים" שמטרידים אותך... טיפול מטרתו לעזור למי שמעוניין לעזור לעצמו.יתכן שהערת חברייך לכולה לגרום לך לניצוץ חשיבתי לגבי עצמך,ומשם עלייך לבדוק קודם כל עם עצמך באם את מודעת לקשיים בחייך - עם עצמך,עם הקרובים אלייך,או אלה במעגלים רחוקים יותר.אכן ,כפי שנאמר כאן,אנשים מבחוץ יכולים להבחין במשהו שהאדם עצמו לא שם לב אליו,אך האחרים ראו בך שינוי.שינויים שה לא דבר רע,אך השאלה היא - איזה שינויים. במידה וטוב לך עם עצמך,אין לך קשיים תפקודיים ונפשיים בחייך,הכל כשורה עם סביבתך האנושית,א5ת מרגישה שאת מגשימה את עצמך...,אז אולי באמת אינך זקוקה לטיפול. אך שוב,בדקי היטב היטב אם כך נראים חייך.

 

[reva7]

את לא משוגעת

כי ללכת לפסיכולוג לדעתי, זה כמו ללכת לרופא. באמת לא ברור למה הם ייעצו לך ללכת לפסיכולוג. כדאי לך לשאול אותם למה ומה הם רואים שאת לא שמה לב, מה מדאיג אותם? אולי הם בכלל התכוונו בצחוק ואת לקחת ברצינות? בכל אופן את יכולה לנסות את עצתו של גרא ולהיפגש פעם אחת עם פסיכולוג ולבדוק האם יש צורך בטיפול מבחינתו ומבחינתך, או לא... חשוב שתביני שזה שאדם מטופל אצל פסיכולוג לא בהכרח אומר עליו שהוא סובל ממחלה נפשית, זה יכול להיות גם בן אדם רגיל לחלוטין שמתקשה בהתמודדות כלשהי. זה יכול להיות ילד בן 5, זו יכולה להיות נערה מתבגרת וגם מבוגר בן 70. אני בינה למה זה ממש מפחיד ומרתיע, גם אני הייתי בנקודה הזאת. אני מקווה שתביני שזו רק סטיגמה בסה"כ...

 

[אן כ]

נפרוס את הקלפים

אני שוקעת בדיכאון מידי כמה זמן...לא יוצאת מהמיטה מתעבת את עצמי ואת העולם... אבל אני יוצאת מזה אני נחמת כל פעם מחדש, למדתי לחיות עם זה וחשבתי שזב מאוד סביר שזה יקרה עם עולם כמו שלנו... אך הם אמרו לי שאי אפשר לחיות ככה מהתקף להתקף... אין לי סיבה ממש שאני חיה בגללה מלבד זה שאני לא רוצה להכאיב לאנשים שאוהבים אותי. וגם זה נראה להם בלתי סביר בעליל...

 

[אן כ]

סליחה על הטעויות

אבל אני יוצאת מזה אני ונלחמת כל פעם מחדש, למדתי לחיות עם זה וחשבתי שזה מאוד סביר שזה יקרה עם עולם כמו שלנו*

 

[יעל ניסן]

את מחליטה מה "סביר" בחייך

ואיך את מתמודדת. אם נראה לך שזה בסדר כך לחיות, אז זה מה שיהיה בסופו של דבר. נפילות מדי פעם וקימה מהן כמו שאת יודעת לקום. באמירה של אותם אנשים שמכירים אותך רק 1/2 שנה יש כמה מסרים: 1- לדעתם אפשר לחיות אחרת. עם פחות נפילות, עם פחות מאמץ לצאת מהן, עם פחות קטיעות ברצף התפקוד 2- לדעתם פחות קטיעות ברצף התפקוד = איכות חיים יותר טובה או 3- לדעתם פחות נפילות = יכולת טובה יותר לאיזון מצב הרוח. הם מכירים את עצמם ואומרים לך שאפשר שתהיה יכולת לשמור על מצב הרוח שאמנם יגיב לסביבה, יעלה וירד, אבל לא בעוצמות כאלה שמשביתות אותך. 4- לדעתם מה שאת מחשיבה "סביר" הוא לא סביר. שאנשים שהם מכירים + הם עצמם יותר מצליחים לשמור על איזון ולשקוע פחות ממך. 5- לדעתם (שוב, בהשוואה לאנשים אחרים שהם רואים מסביב, לא משהו מקצועי), אפשר לחיות באופן יותר מאוזן ואין סיבה או חבל שתתפשרי על "סביר" כמו שאת מכירה אותו. 6- לדעתם, שיפור דרגת ה"סבירות" עוברת דרך פסיכולוג. ועכשיו תורך. את המחליטה העיקרית (אם לא הבלעדית) בחייך. - את יכולה להחליט שאיך שאת חיה, אותו "סביר" זה בסדר גמור וכך את רוצה להמשיך - את יכולה להחליט לשמוע בעצתם וללכת לפסיכולוג כדי לבדוק אם הם צודקים והאם באמת אפשר באמת לשפר את איכות החיים בדרך זו - את יכולה גם לנסות דרכים אחרות לשפר את איכות חייך במסע שאת קובעת לעצמך ולומדת איך להפחית בתדירות או בעוצמת הנפילות.

בכל דרך שתבחרי

 

[ברם אולם]

לדברי יעל ,ובנוסף - נראה כעת שבהחלט יש

לך על מה לעבוד לשיפור איכות חייך וגם להשיג הישגים חדשים שעדיין לא היגעת אליהם ולא מיממשת את יכולותייך.אך לכל זאת דרושה נכונות להשקיע בעצמך,כדי שתבני עתיד טוב יותר לחייך.דברים אלה גלומים בתוצאות של תהליך טיפולי פסיכולוגי.לבד - תשיגי כנראה לא הרבה,מה גם שלבד אינך יכולה לשער את יכולותייך הנפשיים העמוקים כדי למצות את חייך. בכל מקרה,כפי שגרא כתב לך בתחילה - לכי בשלב ראשון לפגישת ייעוץ עם פסיכולוג,ומשם תצאי עם תובנות חדשות שיתנו בידייך חומר למחשבה עמוקה יותר וליכולת החלטה ממוקדת יותר מהתכתבות בפורום או בשיחות עם חברייך.

 

[אן כ]

תודה רבה לכולכם!!!

 

[מאיה 34]

עוד רעיון

אם עיקר ההתמודדות שלך הוא עם אמא לא יציבה נפשית את יכולה לפנות על הרקע הזה למיל"ם - מרכז יעוץ למשפחות של נפגעי נפש, יש בכמה ערים בארץ, חפשי דרך עמותת אנוש.
בהצלחה עם לעזור לעצמך.