פסיכולוגיה VS. אימון אישי

[amazone]

פסיכולוגיה VS. אימון אישי

אני נמצאת כרגע בשלב בחיים, בו אני רוצה להתגבר על המכשולים ולהתפתח. עם זאת, אני יודעת שבחלקם המכשולים נובעים מכמה דברים בעבר שלי. מצד אחד, הנורמה אומרת - יש בעיות, דבר עליהם עם מקצוען. מצד שני - מה יעזור לשלם 250 שקל לשעה כדי לטחון מלים ואין מעשים? כבר אמרו מלים כמו חול ואין מה לאכול. זה יהיה מכור לשאול מה דעתכם אבל בכל זאת... איפה אתם עומדים כאן? מהי רמת ההתחברות בין המאמן למאומן? מהי מערכת היחסים שאמורה להרקם בדיוק בין הצדדים?

 

[ענבל כהן חמו]

איך נראה אימון

ראשית את מוזמנת לקרוא בשאלות הנפוצות של הפורום התייחסויות להבדלים בין אימון לטיפול. בין המאמנים יש גישות שונות. יש מאמנים ששיטתם עוסקת מאוד בעשייה - קביעת מטרות ובניית תוכנית להגיע אליהם. יש מאמנים ששיטתם עוסקת בעיקר בהוויה - מי אני אהיה כאשר אשיג מטרה זו? בכל השיטות יש הרבה עשייה בנוסף לדיבור - בהבדל מטיפול. באימון כאשר עוסקים במכשולים מן העבר, אחת השאלות הראשונות תהיה - כיצד היית רוצה שזה יהיה היום - מה היית רוצה שיקרה? ומשם בודקים כיצד הדפוסים של העבר משפיעים והיכן ניתן לשנות אותם. עוסקים פחות בבירור המעמיק של מה היה בעבר, וכיצד זה השפיע אז. עוסקים יותר באופן בו דפוסי העבר משפיעים ומנהלים אותך כיום, ומשם מנסים ליצור שינוי. מערכת היחסים היא (לפחות לשיטתי) מגיעה ממקום של שיוויון - שנינו באים ממקום שווה לפתור בעיה, לקדם מטרה. אין "מומחה" ו"נועץ". אין מטפל ומטופל - יש מאמן ומתאמן - ולא מאומן. האדם שבא להתאמן הוא המוביל בתהליך - הוא יודע מה נכון עבורו. תפקיד המאמן לסייע לו בדרך, ללוות, לעזור להתגבר על מכשולים, להסתכל מבחוץ ולהוסיף מבט. אני רואה את היחסים כשותפות לטובת הלקוח.