הבלש חסר הבית
New member
פסיונים: כוח המוח
לאחרונה יצא לי לדפדף בספר הרחבה ישן שיש לי - המדריך השלם לפסיון (מהמילה Psionics, לא הציפור השמנה). זה העלה אצלי כמה מחשבות - מה באמת ההבדל העלילתי והמכני בין כוחות פסי לקסם? האם באמת אפשר להפריד הפרדה ברורה כשבספר הנ"ל יש לנו כוחות כמו זימון יצורים חוץ-מימדיים בכוח המחשבה או השפרצת חומצה מהיד? האם ניתן לומר שזה אותו דבר רק עם צורת עבודה אחרת? ואולי כל המכשפים בעולם פנטזייה מסויים משתמשים למעשה בכוחות פסי אבל חלק מבצעים טקס סבוך כדי להגיע ל"מצב הנפשי הנכון" בעוד שאחרים פשוט מתרכזים טיפה? ככלל, עושה רושם שהרבה משחקי פנטזייה וספרי פנטזייה מתרחקים מהנושא, וכוחות פסי נתפסים כמתאימים יותר לאווירת מד"ב. קשה לי למעשה להיזכר במשחק פנטזייה שבו כוחות פסי היו חלק מובנה מעולם המשחק: במהדורה הראשונה של מוד"מ היו כוחות כאלה עם חוקים די מעצבנים ומסובכים שיכלו להיות לדמויות בעלות תכונות גבוהות ולכמה יצורים כמו שדים, גיטיאנקי והאילית'יד הידוע. במהדורה השנייה של מוד"מ חתכו אותם החוצה מכללי הבסיס, אבל הייתה להם חוברת הרחבה מסדרת "המדריך השלם ל...", שרבים התלוננו שהכוחות המוצעים בה היו עוצמתיים מידי - פסיון עם תכונות ממוצעות ביותר יכל להתחיל כבר בדרגה הראשונה עם כוח כמו פירור (דיסינטיגרציה) שהיה חזק בדיוק כמו הלחש מהעוצמה השישית בעל השם הזהה, אבל היה יותר קשה להתגונן מפניו. כנראה שמסיבה זו הפסיון מעולם לא הפך ליותר מידי נפוץ או פופולרי בעולמות המשחק השונים, פרט לאתאס, עולם השמש השחורה, שנבנה למעשה מסביב לכוחות הפסיוניים, ובו מפלצות ודמויות עם יכולות מקצוע מלאות או כוח פסיוני או שניים (מה שנקרא Wild Talent) היו נפוצות מאוד. במהדורה השלישית של מו"ד גם אמור להיות ספר כללים נפרד בנושא, אבל הוא עדיין משהו שלא מובא כחלק מהמשחק הבסיסי. ברולמאסטר יש סוג של מטיל לחשים שנקרא "מנטליסט" שמשתמש בכוחות המוח שלו ליצירת השפעות קסומות די בדומה למטילי הלחשים האחרים בשיטה. בספר ההרחבה "סודות יפן" למשחק קריאתו של קת'ולהו יש התייחסות קצרה לכוחות של ראייה על-חושית וטלפטיה שעשויים להיות לחלק מהדמויות, והללו עובדים לא כמו לחשים אלא כמו מיומנויות עם תופעות לוואי כמו סחרחורות או דימום מהאוזניים והאף. מן הראוי לציין שאין שום התייחסות לכוחות כאלה בספר הכללים הבסיסי של קש"ק, אולי בגלל הצמידות לסיפוריו של לאבקראפט בהם הללו לא זכו להתייחסות. עלילות מד"ב לעומת זאת שופעות טלפטים, טלקינטים, וכו', אך בדרך כלל נעדרים מהן כמעט לחלוטין "מכשפים" רגילים. איך אתם שילבתם את בעלי כוחות המוח הפלאיים במשחק שלכם, אם בכלל? בפעם האחרונה שעשיתי זאת, הייתה במשחק דמות של איש משטרה חשאית שרדף את הגיבורים, ושהיה ידוע גם כ"מכופף מחשבות" - למרות שיכולתו הסתכמה בעיקר בראייה על-חושית (יכולת לראות דברים שמתרחשים במקומות מרוחקים) קריאת מחשבות ויכולת לראות דברים קסומים (קצת כמו "ראיית הילה" או גילוי קסם) - כל הכוחות הללו עבדו לפי מנגנון הלחשים הרגיל של השיטה בה השתמשתי (סטורמברינגר - שיטת נקודות קסם די פשוטה), למרות שהללו לא בדיוק היו לחשים במלוא מובן המילה.
לאחרונה יצא לי לדפדף בספר הרחבה ישן שיש לי - המדריך השלם לפסיון (מהמילה Psionics, לא הציפור השמנה). זה העלה אצלי כמה מחשבות - מה באמת ההבדל העלילתי והמכני בין כוחות פסי לקסם? האם באמת אפשר להפריד הפרדה ברורה כשבספר הנ"ל יש לנו כוחות כמו זימון יצורים חוץ-מימדיים בכוח המחשבה או השפרצת חומצה מהיד? האם ניתן לומר שזה אותו דבר רק עם צורת עבודה אחרת? ואולי כל המכשפים בעולם פנטזייה מסויים משתמשים למעשה בכוחות פסי אבל חלק מבצעים טקס סבוך כדי להגיע ל"מצב הנפשי הנכון" בעוד שאחרים פשוט מתרכזים טיפה? ככלל, עושה רושם שהרבה משחקי פנטזייה וספרי פנטזייה מתרחקים מהנושא, וכוחות פסי נתפסים כמתאימים יותר לאווירת מד"ב. קשה לי למעשה להיזכר במשחק פנטזייה שבו כוחות פסי היו חלק מובנה מעולם המשחק: במהדורה הראשונה של מוד"מ היו כוחות כאלה עם חוקים די מעצבנים ומסובכים שיכלו להיות לדמויות בעלות תכונות גבוהות ולכמה יצורים כמו שדים, גיטיאנקי והאילית'יד הידוע. במהדורה השנייה של מוד"מ חתכו אותם החוצה מכללי הבסיס, אבל הייתה להם חוברת הרחבה מסדרת "המדריך השלם ל...", שרבים התלוננו שהכוחות המוצעים בה היו עוצמתיים מידי - פסיון עם תכונות ממוצעות ביותר יכל להתחיל כבר בדרגה הראשונה עם כוח כמו פירור (דיסינטיגרציה) שהיה חזק בדיוק כמו הלחש מהעוצמה השישית בעל השם הזהה, אבל היה יותר קשה להתגונן מפניו. כנראה שמסיבה זו הפסיון מעולם לא הפך ליותר מידי נפוץ או פופולרי בעולמות המשחק השונים, פרט לאתאס, עולם השמש השחורה, שנבנה למעשה מסביב לכוחות הפסיוניים, ובו מפלצות ודמויות עם יכולות מקצוע מלאות או כוח פסיוני או שניים (מה שנקרא Wild Talent) היו נפוצות מאוד. במהדורה השלישית של מו"ד גם אמור להיות ספר כללים נפרד בנושא, אבל הוא עדיין משהו שלא מובא כחלק מהמשחק הבסיסי. ברולמאסטר יש סוג של מטיל לחשים שנקרא "מנטליסט" שמשתמש בכוחות המוח שלו ליצירת השפעות קסומות די בדומה למטילי הלחשים האחרים בשיטה. בספר ההרחבה "סודות יפן" למשחק קריאתו של קת'ולהו יש התייחסות קצרה לכוחות של ראייה על-חושית וטלפטיה שעשויים להיות לחלק מהדמויות, והללו עובדים לא כמו לחשים אלא כמו מיומנויות עם תופעות לוואי כמו סחרחורות או דימום מהאוזניים והאף. מן הראוי לציין שאין שום התייחסות לכוחות כאלה בספר הכללים הבסיסי של קש"ק, אולי בגלל הצמידות לסיפוריו של לאבקראפט בהם הללו לא זכו להתייחסות. עלילות מד"ב לעומת זאת שופעות טלפטים, טלקינטים, וכו', אך בדרך כלל נעדרים מהן כמעט לחלוטין "מכשפים" רגילים. איך אתם שילבתם את בעלי כוחות המוח הפלאיים במשחק שלכם, אם בכלל? בפעם האחרונה שעשיתי זאת, הייתה במשחק דמות של איש משטרה חשאית שרדף את הגיבורים, ושהיה ידוע גם כ"מכופף מחשבות" - למרות שיכולתו הסתכמה בעיקר בראייה על-חושית (יכולת לראות דברים שמתרחשים במקומות מרוחקים) קריאת מחשבות ויכולת לראות דברים קסומים (קצת כמו "ראיית הילה" או גילוי קסם) - כל הכוחות הללו עבדו לפי מנגנון הלחשים הרגיל של השיטה בה השתמשתי (סטורמברינגר - שיטת נקודות קסם די פשוטה), למרות שהללו לא בדיוק היו לחשים במלוא מובן המילה.
