פסטיבל היין
- פותח הנושא avishaybi
- פורסם בתאריך
Suskonitos
New member
Suskonitos
New member
נו, אם כך אז הנה:
מתוך YNET כמובן: מרימים כוסית לחיי הבית הסקוטי תערוכת יינות ישראל שתיפתח היום בבית הסקוטי שברחוב יפת ביפו היא הזדמנות מצוינת להציץ אל הבית המרשים שנבנה בתחילת המאה שעברה רונית סבירסקי פריחתו המתמשכת של ענף היין הישראלי היא סיבה טובה לחגיגה, וזו אכן תיערך השבוע בפעם השלישית. תערוכת יינות ישראל, שבה מציגים עשרות יקבים גדולים וקטנים את תוצרתם, תתקיים בבית הסקוטי ביפו בין 15 ל-17 במרץ, וזאת בפני עצמה סיבה לחגיגה. הבית הסקוטי סגור בפני מבקרים ברוב ימות השנה, כך שזו הזדמנות מצוינת להתרשם מעיצובו המיוחד של המבנה שהוקם בשנת 1897 על ידי אגודה בריטית כבית חולים והועסקו בו רופאים ממדינות שונות. נזירות שימשו בבית החולים כאחיות ואגף מיוחד הוקצה לתשושי נפש. בארץ ישראל באותה תקופה היו נפוצים המרפאים הביתיים, שהשתמשו הדקלים בחצר היו סמל המלון שפעל פה בשנות ה-60 (צילום: יריב כץ) בתרופות סבתא, והשמועה על הרופאים המופלאים שהגיעו מארצות רחוקות הלהיבה את האוכלוסיה המקומית. חולים הגיעו ליפו אפילו מירושלים ומטבריה, מרחק רכיבה של ימים רבים על חמורים. במלחמת העולם הראשונה השתלטו על המבנה כוחות הצבא הטורקי, ולאחר עזיבתם חזר הבניין לשמש כבית חולים במשך 40 שנה. בשנות ה-50 נסגר בית החולים והפך לפנימייה ולבית חינוך עברי לבנות. למה הבית הסקוטי? בשנות ה-60 הפכו שני גברים סקוטים את המבנה לבית מלון, שזכה לפופולריות בקרב העיתונאים הזרים ומשך גם אורחים מקומיים לא מעטים. הוא היה מרוהט בסגנון עתיק, מהודר, עם שטיחים אדומים. היוקרה הזו שימשה אחר כך את המסעדה ההודית שנפתחה במקום ואחריה גם מועדון לילה מפואר. לפני יותר מעשור רכש את המבנה יהודי-צרפתי שהחל לשמר ולשחזר בדייקנות את החלקים והעיטורים שנבזזו ונהרסו במשך השנים. בבית נמצאו צלחות ומערכות סכום מכסף שנושאות חותמת של מלון הבית הסקוטי, עם סמל הדקל שצומח בגינה עד היום. בעל הבית הנוכחי, שחי עם משפחתו בפריז, מגיע לארץ כמה פעמים בשנה ומסרב לכל הצעה לשנות את ייעוד הבית שבבעלותו. לצורך תחזוקו השוטף מתגוררת בו משפחה ששומרת, מטפלת ומטפחת אותו. תפוז טהור ואריחי שחמט חומת כורכר גבוהה מקיפה את הבית מכל עבריו ומסתירה מעיני העוברים והשבים את המבנה הארכיטקטוני המרשים. צעדים ספורים מהרחוב הסואן, דרך שער ברזל כבד ואל תוך החצר, מחזירים את גלגל הזמן למאה שעברה. בחצר גדלים עצים עתיקים, ביניהם זן של עץ תפוזים שהיה נפוץ בארץ ונכחד - זן טהור שממנו הורכבו הזנים הנפוצים של היום. היביסקוס זקן מאוד הפך לעץ ענק בעל מראה מוזר ומוסיף לקסמו של הגן. צמח המכונה קורנטיוס גדל פרא במשך כל השנה ופורח בחודשי האביב עד סוף הקיץ. חלונות עגולים משובצים בקירות המבנה ויוצרים מראה של ספינה גדולה. הרצפה הצבעונית, המקורית, נראית כמו יצירת אמנות שחבל לדרוך עליה. דלת העץ שנפתחת אל הקומה השנייה צוירה על ידי הנזירות שטיפלו בחולים. הדלת כוסתה במשך השנים בשמונה שכבות צבע שונות על ידי הדיירים. אמני השחזור חשפו את הציור שהסתתר תחת הצבע והוא מוצג היום בשלמותו. בקומה השנייה עובר מסדרון מאבן טרקוטה ודרכו נכנסים לחדרים עם חלונות עצומים שצופים אל נופה של יפו. בשנים שבהן אושפזו כאן החולים הוצבו מיטותיהם לצד החלונות ומהחדר הם נהגו לצאת למרפסת עץ מקורה שמקיפה את כל המבנה. ויש גם אולם רחב ידיים מרוצף באריחי שחמט בשחור-לבן, מוקף בחלונות קמורים ותריסי עץ עם סוגרים בדמות גבר ואישה. בשימור הבית הקפידו על כל פרט, מהחלונות עם קשתות האבן ועד דלתות העץ המקוריות שגולפו עם דגמים ואלמנטים מיוחדים. כל מה שהתבלה עם הזמן שוחזר על ידי אמנים שהובאו במיוחד מאירופה ועסקו במשך שלוש שנים במלאכה. גרם מדרגות מעוצב מוביל אל הגלריה ובמעקות מותקנים לפידי אש שהאירו את הבית. בחצר הבית שרדה באר המים העתיקה שנבנתה עבור בית החולים לאיסוף מי הגשמים. 60 יקבים תערוכת יינות ישראל שתוצג בבית הסקוטי נערכת בהפקת מרכז "על השולחן", במטרה לקרב את הציבור הישראלי למבחר המרשים של יינות ישראלים. בתערוכה משתתפים 60 נציגים, ביניהם יקבים גדולים כמו כרמל מזרחי, ברקן, רמת הגולן, אפרת ובנימינה, וכן דלתון, תשבי ורקאנטי, לצד יקבי בוטיק רבים שצמחו בשנים האחרונות, ביניהם ססלוב, פלם, אלכסנדר, בזלת הגולן, עמק האלה ויפתחאל. אזור מיוחד בתערוכה יוקצה ליצרני שמן זית איכותיים ולספקים של תעשיית היין ואבזרים להגשתו. כמדי שנה יוענק פרס שנתי למצטיינים בקידום תרבות היין בישראל. תערוכת יינות ישראל בבית הסקוטי (יפת 52, יפו), 17-15 במרץ, 21:00-16:00. כניסה 49 שקלים, כולל כוס טעימות.
מתוך YNET כמובן: מרימים כוסית לחיי הבית הסקוטי תערוכת יינות ישראל שתיפתח היום בבית הסקוטי שברחוב יפת ביפו היא הזדמנות מצוינת להציץ אל הבית המרשים שנבנה בתחילת המאה שעברה רונית סבירסקי פריחתו המתמשכת של ענף היין הישראלי היא סיבה טובה לחגיגה, וזו אכן תיערך השבוע בפעם השלישית. תערוכת יינות ישראל, שבה מציגים עשרות יקבים גדולים וקטנים את תוצרתם, תתקיים בבית הסקוטי ביפו בין 15 ל-17 במרץ, וזאת בפני עצמה סיבה לחגיגה. הבית הסקוטי סגור בפני מבקרים ברוב ימות השנה, כך שזו הזדמנות מצוינת להתרשם מעיצובו המיוחד של המבנה שהוקם בשנת 1897 על ידי אגודה בריטית כבית חולים והועסקו בו רופאים ממדינות שונות. נזירות שימשו בבית החולים כאחיות ואגף מיוחד הוקצה לתשושי נפש. בארץ ישראל באותה תקופה היו נפוצים המרפאים הביתיים, שהשתמשו הדקלים בחצר היו סמל המלון שפעל פה בשנות ה-60 (צילום: יריב כץ) בתרופות סבתא, והשמועה על הרופאים המופלאים שהגיעו מארצות רחוקות הלהיבה את האוכלוסיה המקומית. חולים הגיעו ליפו אפילו מירושלים ומטבריה, מרחק רכיבה של ימים רבים על חמורים. במלחמת העולם הראשונה השתלטו על המבנה כוחות הצבא הטורקי, ולאחר עזיבתם חזר הבניין לשמש כבית חולים במשך 40 שנה. בשנות ה-50 נסגר בית החולים והפך לפנימייה ולבית חינוך עברי לבנות. למה הבית הסקוטי? בשנות ה-60 הפכו שני גברים סקוטים את המבנה לבית מלון, שזכה לפופולריות בקרב העיתונאים הזרים ומשך גם אורחים מקומיים לא מעטים. הוא היה מרוהט בסגנון עתיק, מהודר, עם שטיחים אדומים. היוקרה הזו שימשה אחר כך את המסעדה ההודית שנפתחה במקום ואחריה גם מועדון לילה מפואר. לפני יותר מעשור רכש את המבנה יהודי-צרפתי שהחל לשמר ולשחזר בדייקנות את החלקים והעיטורים שנבזזו ונהרסו במשך השנים. בבית נמצאו צלחות ומערכות סכום מכסף שנושאות חותמת של מלון הבית הסקוטי, עם סמל הדקל שצומח בגינה עד היום. בעל הבית הנוכחי, שחי עם משפחתו בפריז, מגיע לארץ כמה פעמים בשנה ומסרב לכל הצעה לשנות את ייעוד הבית שבבעלותו. לצורך תחזוקו השוטף מתגוררת בו משפחה ששומרת, מטפלת ומטפחת אותו. תפוז טהור ואריחי שחמט חומת כורכר גבוהה מקיפה את הבית מכל עבריו ומסתירה מעיני העוברים והשבים את המבנה הארכיטקטוני המרשים. צעדים ספורים מהרחוב הסואן, דרך שער ברזל כבד ואל תוך החצר, מחזירים את גלגל הזמן למאה שעברה. בחצר גדלים עצים עתיקים, ביניהם זן של עץ תפוזים שהיה נפוץ בארץ ונכחד - זן טהור שממנו הורכבו הזנים הנפוצים של היום. היביסקוס זקן מאוד הפך לעץ ענק בעל מראה מוזר ומוסיף לקסמו של הגן. צמח המכונה קורנטיוס גדל פרא במשך כל השנה ופורח בחודשי האביב עד סוף הקיץ. חלונות עגולים משובצים בקירות המבנה ויוצרים מראה של ספינה גדולה. הרצפה הצבעונית, המקורית, נראית כמו יצירת אמנות שחבל לדרוך עליה. דלת העץ שנפתחת אל הקומה השנייה צוירה על ידי הנזירות שטיפלו בחולים. הדלת כוסתה במשך השנים בשמונה שכבות צבע שונות על ידי הדיירים. אמני השחזור חשפו את הציור שהסתתר תחת הצבע והוא מוצג היום בשלמותו. בקומה השנייה עובר מסדרון מאבן טרקוטה ודרכו נכנסים לחדרים עם חלונות עצומים שצופים אל נופה של יפו. בשנים שבהן אושפזו כאן החולים הוצבו מיטותיהם לצד החלונות ומהחדר הם נהגו לצאת למרפסת עץ מקורה שמקיפה את כל המבנה. ויש גם אולם רחב ידיים מרוצף באריחי שחמט בשחור-לבן, מוקף בחלונות קמורים ותריסי עץ עם סוגרים בדמות גבר ואישה. בשימור הבית הקפידו על כל פרט, מהחלונות עם קשתות האבן ועד דלתות העץ המקוריות שגולפו עם דגמים ואלמנטים מיוחדים. כל מה שהתבלה עם הזמן שוחזר על ידי אמנים שהובאו במיוחד מאירופה ועסקו במשך שלוש שנים במלאכה. גרם מדרגות מעוצב מוביל אל הגלריה ובמעקות מותקנים לפידי אש שהאירו את הבית. בחצר הבית שרדה באר המים העתיקה שנבנתה עבור בית החולים לאיסוף מי הגשמים. 60 יקבים תערוכת יינות ישראל שתוצג בבית הסקוטי נערכת בהפקת מרכז "על השולחן", במטרה לקרב את הציבור הישראלי למבחר המרשים של יינות ישראלים. בתערוכה משתתפים 60 נציגים, ביניהם יקבים גדולים כמו כרמל מזרחי, ברקן, רמת הגולן, אפרת ובנימינה, וכן דלתון, תשבי ורקאנטי, לצד יקבי בוטיק רבים שצמחו בשנים האחרונות, ביניהם ססלוב, פלם, אלכסנדר, בזלת הגולן, עמק האלה ויפתחאל. אזור מיוחד בתערוכה יוקצה ליצרני שמן זית איכותיים ולספקים של תעשיית היין ואבזרים להגשתו. כמדי שנה יוענק פרס שנתי למצטיינים בקידום תרבות היין בישראל. תערוכת יינות ישראל בבית הסקוטי (יפת 52, יפו), 17-15 במרץ, 21:00-16:00. כניסה 49 שקלים, כולל כוס טעימות.
תערוכת היין
מוש, קראתי את כתבתו של שגיא קופר ב-Ynet ובשורה התחתונה הוא אמר שהיה מאכזב. מארגני התערוכה לא אירגנו בצורה טובה את המקום וגם לא היו הרבה יקבי בוטיק השנה כמו בשנה שעברה. בכל מקרה, בעלי יקב בוטיק שאני מכירה השנה החליטו לא להשתתף, כי גבו סכומים גבוהים שלא מן הצדק וכן יקבי בוטיק נוספים שהם עצמם מכירים. חבל!
מקווה שעזרתי קצת, ענת
מוש, קראתי את כתבתו של שגיא קופר ב-Ynet ובשורה התחתונה הוא אמר שהיה מאכזב. מארגני התערוכה לא אירגנו בצורה טובה את המקום וגם לא היו הרבה יקבי בוטיק השנה כמו בשנה שעברה. בכל מקרה, בעלי יקב בוטיק שאני מכירה השנה החליטו לא להשתתף, כי גבו סכומים גבוהים שלא מן הצדק וכן יקבי בוטיק נוספים שהם עצמם מכירים. חבל!
מקווה שעזרתי קצת, ענת אלון וינשטיין
New member
2 הסנט שלי.
חזרנו לפני פחות משעה, רשמים שזוכרים (זה ארוך, סבלנות): אמנם הבית הסקוטי זה מקום יפה, אבל לא מתאים לפסטיבל הזה. היה צפוף מאד ולא נוח, זה פשוט לא מתאים -- היה צריך שטח גדול ומרווח יותר. לא יצא לנו לטעום הרבה דברים שלא טעמנו קודם, למרות שהיו כמה פנינים: 1. פינו נואר של הרי גליל -- פשוט כיף. חזרנו פעמיים לטעום
2. שרדונה ירדן אודם של רמת הגולן -- דומה מאד לשרדונה ירדן, אך מאוזן יותר. 3. תשבי קברה סוביניון כרם בן-זמרה -- לא לפספס, סינגל-ויניארד מצוין. אמרו לנו שגם הקברה גוש-עציון מצוין אך כשהגענו כבר נגמר לאותו יום. 4. פלאם שרדונה+סוביניון בלאנק -- בלנד של 70% שרדונה 30% סוביניון בלאן. בפועל יש לו טעם של סוביניון מצוין. אחלה יין. באותו דוכן, פלאם סירה+קברנה סוביניון -- מאכזב. גם חבל שלא היה אפשר לטעום את הפלאם קברנה ומרלו רזרב. 5. בזלת הגולן קברנה רזרב -- קברנה מצוין, נמכר בתערוכה ב 105 שקלים, שווה לדעתנו. 6. שירז של יקב מוני -- קליל וכיפי. יש להם גם בדוכן פיסות לחם ושמן זית לטבול בו וזיתים _מעולים_
7. יקב נחשון -- היינות היו נחמדים (בלנד 60%/40% קברנה/מרלו ומרלו 100%) -- יינות נחמדים, אבל הכיף האמיתי היה הבראוניז הביתיים שהציעו לנו כי הגענו ברגע המדויק שאנשי הדוכן היו רעבים
8. דלתון -- לא ציון לטובה, להיפך. השרדונה היה פשוט תמוה. לכמה רגעים חשבתי שזה בכלל מים -- בלי ריח, כמעט בלי טעם. לעומתו השרדונה רזרב היה חביב, לא מעבר לזה. 9. יין רוזה של הרי גליל -- שווה לטעום בשביל לא לפסול יינות רוזה בעתיד, מאד נחמד. ראינו שיש גם רוזה בדלתון אבל לא טעמנו. 10. מוסקט של רמת הגולן -- זוגתי אהבה מאד. 11. סירה 2001 של רמת הגולן -- יצא לא מזמן, לדעתי ה 2000 היה יותר מוצלח אבל הוא גם טוב. "לחובבי הז'אנר" כמו שאומרים
12. סינגל ויניארד של סדרת ירדן -- שניהם מעולים (ומהוללים בלי סוף בכל ביקורת) -- מקום טוב לטעום אותם ולהינות, אני חזרתי פעמיים לטעום את הקברנה סוביניון מיקב אל-רום. 13. רקנאטי ברברה -- אדום מזן שלא שמענו עליו אף פעם (מוש, צ'ואי, ויקטוריה -- בא לכם לספר קצת מזה?) -- זוגתי אהבה, אני לא ממש זוכר -- שווה 50/60 שקל לבקבוק. טיפ קטן -- ליד החדר של רמת הגולן יש דוכן שחילקו בו (כן, בחינם אין-כסף) בקבוקים של יין לבן מזן ויוניה (לבנימינה יש יין מסחרי כזה שהוא חביב ביותר, בלי קשר; אולי הוא גם בתערוכה, לא נכנסנו לדוכן של בנימינה) -- הם מחלקים אותו בשביל לקבל חוות דעת מהקהל (דרך אתר האינטרנט שלהם). לקחנו, נראה מה יהיה. לא יודע אם זה היה רק היום, ממליץ לחפש את הדוכן כשאתם מגיעים. נהננו מאד. בעיקר השתדלנו לטעום דברים שלא הכרנו (מגוון סוביניון בלאנים למשל שבקושי שתינו עד היום), פינו-נואר בכמה מקומות, יינות רוזה ויקבים שלא שמענו עליהם מעודינו (באופן צפוי היה יותר נחמד לשוחח בדוכנים של היקבים הקטנים, פחות בלאגן, יותר סבלנות). המלצות: לשטוף את הכוס כמה שיותר (בכל הדוכנים כמעט יש מים לשטוף את הכוס, ומחלקים בקבוקי מים חופשי-חופשי ברחבה ליד אילנ'ס), לאכול משהו בשביל "לאפס" את החיך אחרי כמה זמן אחרת אתם פשוט לא טועמים כלום. לילה טוב לכולם
חזרנו לפני פחות משעה, רשמים שזוכרים (זה ארוך, סבלנות): אמנם הבית הסקוטי זה מקום יפה, אבל לא מתאים לפסטיבל הזה. היה צפוף מאד ולא נוח, זה פשוט לא מתאים -- היה צריך שטח גדול ומרווח יותר. לא יצא לנו לטעום הרבה דברים שלא טעמנו קודם, למרות שהיו כמה פנינים: 1. פינו נואר של הרי גליל -- פשוט כיף. חזרנו פעמיים לטעום
אלון איזה כיף לקרוא!
ממש כיף! לגבי הברברה,זן ענבים מצפון איטליה,קצת בעייתי לגידול ,אין לי הרבה נסיון עם יינות מהזן הזה אבל יופי שעושים ממנו יין טוב בארץ. שמח שאהבת את הפינו של הרי גליל,בקיץ כשהיינו בארץ עצרנו לביקור אצל גבי סדן היינן שלהם וקניתי כמה בקבוקים,היה מצויין. את הויונייה של בינימינה לא יצא לי לטעום אבל יש לי תחושה שהזן הזה (נבואה,נבואה....הנה זה בא.....) עומד לעשות גלים בארצנו הקטנטונת,קשה לגדל אותו אבל כשמפצחים את הקוד...אז לדעתי הרי לכם טיפ- עוד 4-5 שנים זה יהיה הזן המבוקש ביותר בארץ! ולמי שמחפש מידע נוסף כותבים כך: VIOGNIER מעה סלאמה מוש
ממש כיף! לגבי הברברה,זן ענבים מצפון איטליה,קצת בעייתי לגידול ,אין לי הרבה נסיון עם יינות מהזן הזה אבל יופי שעושים ממנו יין טוב בארץ. שמח שאהבת את הפינו של הרי גליל,בקיץ כשהיינו בארץ עצרנו לביקור אצל גבי סדן היינן שלהם וקניתי כמה בקבוקים,היה מצויין. את הויונייה של בינימינה לא יצא לי לטעום אבל יש לי תחושה שהזן הזה (נבואה,נבואה....הנה זה בא.....) עומד לעשות גלים בארצנו הקטנטונת,קשה לגדל אותו אבל כשמפצחים את הקוד...אז לדעתי הרי לכם טיפ- עוד 4-5 שנים זה יהיה הזן המבוקש ביותר בארץ! ולמי שמחפש מידע נוסף כותבים כך: VIOGNIER מעה סלאמה מוש
אלון וינשטיין
New member
כן אפשר לאמר ../images/Emo13.gif
הרבה מהיקבים הקטנים הם בני חסות של כרמל או רמת הגולן (בזלת הגולן בהדרכתם אם אני לא טועה?) קטנים עצמאיים כמו אלכסנדר, קסטל וכד' בלטו בחסרונם.
הרבה מהיקבים הקטנים הם בני חסות של כרמל או רמת הגולן (בזלת הגולן בהדרכתם אם אני לא טועה?) קטנים עצמאיים כמו אלכסנדר, קסטל וכד' בלטו בחסרונם.
שבועיים וחצי בלי אינטרנט
הגיעו לסיומם וכך אני יכול לכתוב על התערוכה שביקרתי בה אתמול. במילה אחת - א-כ-ז-ב-ה! אבל עדיין היו נקודות טובות. למה? מעט יקבים, ואלו שלא היו הם כאלה שיש להם מה לתרום במיוחד באירועים כאלה. אלכסנדר, ברבדו, שאטו גולן, קסטל ותבור קופצים לי לראש בלי לראות רשימות מלאות. ואפילו כאלה שבד"כ אני לא מתלהב מהם (טוליפ, ויתקין, שדה בוקר לדוגמא) לא הגיעו, כנראה בגלל מחיר גבוה. נקודת האור הייתה שהיקבים שהגיעו הציגו את רוב התוצרת הטובה ביותר שלהם, ובנקודה הזאת אני חייב לציין לטובה את יקבי רמה"ג, שהציגו את המיטב שבמיטב, סדרת הsingle vineyards במלואה, יין לבן חדש, ריזלינג לבן, מסדרת גמלא, שאני צריך עדיין לתהות על זהות הזן/הבלנד המדויק אבל הוא יין חביב וטעים. וכמובן חילקו את הוויוניה הנסיוני שלהם, ועוד על כך בהמשך. עוד דבר חדש, שתי סדנאות עם צוות הייננים של היקב אחת לגבי השפעות מזג אויר והשניה לגבי הסירה שלהם היו כנראה מאוד מעניינות אבל לא יכלתי להישאר ולשמוע אותן. הרי גליל הציגו את כל הליין שלהם, כולל הרוזה החדש שעשוי מ92% סנג'יובזה ו8% קברנה, בלי חבית בכלל ובלי השרייה על הקליפות ולכן הצבע הורוד. היין עצמו הוגש קר מדי ולכן קשה היה לטעום אותו. שאר המבחר מוכר ומצויין, כולל היראון 2001. עם אנחנו נשארים בצפון, בזלת הגולן הציגו שני יינות קברנה, הרגיל 2002 כבר מוכן לשתייה והיה מתקתק וטעים, הרזרב, שעבר יישון ארוך יותר, צריך לחכות עוד שנה בערך בבקבוק. כרמל מזרחי לא הציגו שום דבר חדש, למרות שהם על סף השקה של סדרה חדשה, limited edition. גם בנימינה לא בלטו במיוחד, את הוויוניה שלהם, שהם השיקו כבר שנה שניה אני די אוהב (ועוד על הזן בהמשך). מברקן/סגל יצא לי לטעום רק את כרם דישון 2001, עוד יין מצויין שאני מכניס אחר כבוד לקטגוריה של היראון או הפלאם קלאסיקו כיין שאפשר להמליץ עליו בלי לרוקן את הכיס. תשבי התמקמו בדיוק באותו מקום ובאותה זווית כמו בתערוכה לפני שנתיים. אז הם הציגו לראשונה את סדרת הJonathan Tishbi Special Reserve 1999 שהייתה ראויה לשבחים, אתמול טעמנו את 2002 שהייתה קודם כל צעירה הרבה יותר, משנה פחות טובה, מלאה עץ (שתי הדוגמאות של הקברנה, מגוש עציון ומכרם בן זמרה, והמרלו). לעומת זאת, למי שאוהב את השרדונה שלו מיושן בעץ ועם ניחוחות וניל פרחוני, יכול להינות ממנו מאוד. הברברה של רקאנטי בהחלט משכה את העין, אפילו התווית הסטנדרטית של רקאנטי הולכת טוב עם הצבע האדום (ואני לא מאמין שאני אומר את זה יומיים לפני דרבי) והיין עצמו, שכבר טעמתי מספר פעמים לא רע, יותר בכיוון אמריקאי מאיטלקי קלאסי אבל לא רע. לגבי פלאם, אני מניח שכולם יודעים שאני באמת אוהב את היקב הזה, אבל הם עשו טעות קטנה, השרדונה / סוביניון בלאן לא רע בכלל והתווית שלו יפהיפה, הקלאסיקו הוא, נו, קלאסיקו, את הסירה קברנה הם לא היו צריכים להציג. הוא בוקבק לא מזמן ונמצא בשבלים הקשים ביותר של Botlle Shock, הוא לא מגובש עדיין וחבל שאנשים קיבלו דעה שלילית עליו. את הגדולים הם אף פעם לא נותנים לטעום מה עוד היה? אמפורה לא הציגו שום דבר חדש, והגעתי אליהם שרמת האלכוהול שלי כבר די גבוהה אז ויתרתי. דלתון הציגו רוזה גם הם, שלא הגעתי אליו, וכנ"ל לא יצא לי לטעום את מוני, ששי, ענתות, רוזנבאום, בן חיים, ועוד כמה יקבים. היה נחמד לקבל הסבר על שמן זית בשדרת שמן הזית, והסבר על קפה אצל ilans. בתקווה שבעתיד שיקולים פוליטייים בין היקבים היבואנים המפיצים, מארגני התערוכה ועוד, לא יגרמו לכך שהתערוכה הבאה תהיה קטנה כל כך ורק עוד שנתיים, ואני באמת לא רוצה להיכנס לנושאים האלה.
הגיעו לסיומם וכך אני יכול לכתוב על התערוכה שביקרתי בה אתמול. במילה אחת - א-כ-ז-ב-ה! אבל עדיין היו נקודות טובות. למה? מעט יקבים, ואלו שלא היו הם כאלה שיש להם מה לתרום במיוחד באירועים כאלה. אלכסנדר, ברבדו, שאטו גולן, קסטל ותבור קופצים לי לראש בלי לראות רשימות מלאות. ואפילו כאלה שבד"כ אני לא מתלהב מהם (טוליפ, ויתקין, שדה בוקר לדוגמא) לא הגיעו, כנראה בגלל מחיר גבוה. נקודת האור הייתה שהיקבים שהגיעו הציגו את רוב התוצרת הטובה ביותר שלהם, ובנקודה הזאת אני חייב לציין לטובה את יקבי רמה"ג, שהציגו את המיטב שבמיטב, סדרת הsingle vineyards במלואה, יין לבן חדש, ריזלינג לבן, מסדרת גמלא, שאני צריך עדיין לתהות על זהות הזן/הבלנד המדויק אבל הוא יין חביב וטעים. וכמובן חילקו את הוויוניה הנסיוני שלהם, ועוד על כך בהמשך. עוד דבר חדש, שתי סדנאות עם צוות הייננים של היקב אחת לגבי השפעות מזג אויר והשניה לגבי הסירה שלהם היו כנראה מאוד מעניינות אבל לא יכלתי להישאר ולשמוע אותן. הרי גליל הציגו את כל הליין שלהם, כולל הרוזה החדש שעשוי מ92% סנג'יובזה ו8% קברנה, בלי חבית בכלל ובלי השרייה על הקליפות ולכן הצבע הורוד. היין עצמו הוגש קר מדי ולכן קשה היה לטעום אותו. שאר המבחר מוכר ומצויין, כולל היראון 2001. עם אנחנו נשארים בצפון, בזלת הגולן הציגו שני יינות קברנה, הרגיל 2002 כבר מוכן לשתייה והיה מתקתק וטעים, הרזרב, שעבר יישון ארוך יותר, צריך לחכות עוד שנה בערך בבקבוק. כרמל מזרחי לא הציגו שום דבר חדש, למרות שהם על סף השקה של סדרה חדשה, limited edition. גם בנימינה לא בלטו במיוחד, את הוויוניה שלהם, שהם השיקו כבר שנה שניה אני די אוהב (ועוד על הזן בהמשך). מברקן/סגל יצא לי לטעום רק את כרם דישון 2001, עוד יין מצויין שאני מכניס אחר כבוד לקטגוריה של היראון או הפלאם קלאסיקו כיין שאפשר להמליץ עליו בלי לרוקן את הכיס. תשבי התמקמו בדיוק באותו מקום ובאותה זווית כמו בתערוכה לפני שנתיים. אז הם הציגו לראשונה את סדרת הJonathan Tishbi Special Reserve 1999 שהייתה ראויה לשבחים, אתמול טעמנו את 2002 שהייתה קודם כל צעירה הרבה יותר, משנה פחות טובה, מלאה עץ (שתי הדוגמאות של הקברנה, מגוש עציון ומכרם בן זמרה, והמרלו). לעומת זאת, למי שאוהב את השרדונה שלו מיושן בעץ ועם ניחוחות וניל פרחוני, יכול להינות ממנו מאוד. הברברה של רקאנטי בהחלט משכה את העין, אפילו התווית הסטנדרטית של רקאנטי הולכת טוב עם הצבע האדום (ואני לא מאמין שאני אומר את זה יומיים לפני דרבי) והיין עצמו, שכבר טעמתי מספר פעמים לא רע, יותר בכיוון אמריקאי מאיטלקי קלאסי אבל לא רע. לגבי פלאם, אני מניח שכולם יודעים שאני באמת אוהב את היקב הזה, אבל הם עשו טעות קטנה, השרדונה / סוביניון בלאן לא רע בכלל והתווית שלו יפהיפה, הקלאסיקו הוא, נו, קלאסיקו, את הסירה קברנה הם לא היו צריכים להציג. הוא בוקבק לא מזמן ונמצא בשבלים הקשים ביותר של Botlle Shock, הוא לא מגובש עדיין וחבל שאנשים קיבלו דעה שלילית עליו. את הגדולים הם אף פעם לא נותנים לטעום
מה עוד היה? אמפורה לא הציגו שום דבר חדש, והגעתי אליהם שרמת האלכוהול שלי כבר די גבוהה אז ויתרתי. דלתון הציגו רוזה גם הם, שלא הגעתי אליו, וכנ"ל לא יצא לי לטעום את מוני, ששי, ענתות, רוזנבאום, בן חיים, ועוד כמה יקבים. היה נחמד לקבל הסבר על שמן זית בשדרת שמן הזית, והסבר על קפה אצל ilans. בתקווה שבעתיד שיקולים פוליטייים בין היקבים היבואנים המפיצים, מארגני התערוכה ועוד, לא יגרמו לכך שהתערוכה הבאה תהיה קטנה כל כך ורק עוד שנתיים, ואני באמת לא רוצה להיכנס לנושאים האלה.נורא פשוט (לטעמי)
בארבע הבצירים האחרונים הם מכרו 100% מהתוצרת שלהם בלי לתת יינות לטעימה. ואני רואה שתי סיבות, הראשונה, הם יכולים להגיד, אם אנחנו מוכרים הכול בלי לתת לטעום למה שניתן לטעום (ונפסיד 130 ש"ח לבקבוק...) אבל אם לא רוצים להיות ציניים לגמרי, הם יכולים לטעון שטעימה עכשיו לא משרתת את היין שצריך עוד זמן התיישנות בבקבוק. והפלאם superiore כמו שהם קוראים לקברנה / סירה שלהם מוכיח את הטענה, לא היו צריכים לפתוח אותו.
בארבע הבצירים האחרונים הם מכרו 100% מהתוצרת שלהם בלי לתת יינות לטעימה. ואני רואה שתי סיבות, הראשונה, הם יכולים להגיד, אם אנחנו מוכרים הכול בלי לתת לטעום למה שניתן לטעום (ונפסיד 130 ש"ח לבקבוק...) אבל אם לא רוצים להיות ציניים לגמרי, הם יכולים לטעון שטעימה עכשיו לא משרתת את היין שצריך עוד זמן התיישנות בבקבוק. והפלאם superiore כמו שהם קוראים לקברנה / סירה שלהם מוכיח את הטענה, לא היו צריכים לפתוח אותו.
אלון וינשטיין
New member
כל מילה בסלע.
עוד דבר אחד ששכחתי -- יתיר -- נורא קיוויתי לראות יער יתיר חדש, ולא היה. שאלתי בדוכן ואמרו לי בחיוך רחב שעוד חודש בערך הוא יוצא. הקודם היה מצוין לדעתי, נקווה שגם זה.
עוד דבר אחד ששכחתי -- יתיר -- נורא קיוויתי לראות יער יתיר חדש, ולא היה. שאלתי בדוכן ואמרו לי בחיוך רחב שעוד חודש בערך הוא יוצא. הקודם היה מצוין לדעתי, נקווה שגם זה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.