פסטיבל דוג'ו 2015 - רשמים
חזרתי עכשיו, אחרי פעם ראשונה באירוע הזה. אחרי 3 ימים מאוד אינטנסיביים (שלשום 2 אימונים, אתמול 5 והיום 3), במגוון אמנויות לחימה ומורים.
ראשית כל - המון המון המון תודות, ברכות וחיזוקים ליוסי - על היוזמה, האומץ, האהבה, המאמץ וההשקעה. איש נדיר, עם כח ורצון ולב גדול!
אני מודה שבתחילה הייתי מאוד סקפטי לגבי האירוע. חששתי שאשתעמם, שהרמה תהיה נמוכה, שיהיה משהו בסגון "הבומבמלות" ושאר השאנטי-פריקי למינהו. לתדהמתי, המורים שבשיעורים שלהם בחרתי להשתתף היו נפלאים, החבר'ה היו מאוד רציניים, לא היו בכלל שאנטי-פריקי ורוב האווירה היתה מאוד חברית, פתוחה ולימודית. האווירה והאירוע חשפו אותי לאמנויות שלא הכרתי וגיליתי שוב ש- "לא חשוב איזו אמנות לחימה אתה עושה, חשוב מי אתה". הלב - של הלוחם/המורה/התלמיד הוא הקובע ולא השיטה (וגם כי, ככל הנראה, תלמיד מושפע/מקבל השראה ממורהו, וכך ניתן לראות בתי-ספר עם "מאפיינים אחידים מסויימים").
אז - יוסי (וכל החברים החדשים) - אני מקווה להפגש שוב בשנה הבאה.
חזרתי עכשיו, אחרי פעם ראשונה באירוע הזה. אחרי 3 ימים מאוד אינטנסיביים (שלשום 2 אימונים, אתמול 5 והיום 3), במגוון אמנויות לחימה ומורים.
ראשית כל - המון המון המון תודות, ברכות וחיזוקים ליוסי - על היוזמה, האומץ, האהבה, המאמץ וההשקעה. איש נדיר, עם כח ורצון ולב גדול!
אני מודה שבתחילה הייתי מאוד סקפטי לגבי האירוע. חששתי שאשתעמם, שהרמה תהיה נמוכה, שיהיה משהו בסגון "הבומבמלות" ושאר השאנטי-פריקי למינהו. לתדהמתי, המורים שבשיעורים שלהם בחרתי להשתתף היו נפלאים, החבר'ה היו מאוד רציניים, לא היו בכלל שאנטי-פריקי ורוב האווירה היתה מאוד חברית, פתוחה ולימודית. האווירה והאירוע חשפו אותי לאמנויות שלא הכרתי וגיליתי שוב ש- "לא חשוב איזו אמנות לחימה אתה עושה, חשוב מי אתה". הלב - של הלוחם/המורה/התלמיד הוא הקובע ולא השיטה (וגם כי, ככל הנראה, תלמיד מושפע/מקבל השראה ממורהו, וכך ניתן לראות בתי-ספר עם "מאפיינים אחידים מסויימים").
אז - יוסי (וכל החברים החדשים) - אני מקווה להפגש שוב בשנה הבאה.
